גשם על זכוכית מסך מהבהב איפשהו בבניין, מעברר מסתובב כמו בלש עייף הלילה היה שקט, שקט מדי שרתים זמזמו כמו נאון מתחת לרחובות רטובים העיר הזאת, האינטרנט הזה, בנוי על סודות וכל סוד קבור מתחת למאה עמודים שאף אחד לא זוכר שיצר הם קראו לי כי הבינה המלאכותית שלהם הפסיקה להיות הגיונית אבל הבינה המלאכותית לא שבורה היא פשוט משקפת את הבלגן שאליו היא נולדה צעדים מגירה נפתחת דפים מהדהדים בחדרים ריקים האינדקס מזמזם בשקט, כאילו הוא רוצה לדבר, אבל השפה שגויה הבעיה עיר בלי רחובות אני בודק את יומני הכניסה, הם לא שיקרו אנשים היו כאן משוטטים שוב אינטרנט בלי ארכיטקטורת מידע היא עיר בלי רחובות בלי קווים, בלי אורות, רק סמטאות שמתפתלות חזרה על עצמן ודלתות שנפתחות לאוויר רע דפים בכל מקום בלי מבנה בלי מטה דאטה בלי ניווט ברור הבינה המלאכותית לא מוצאת כלום משתמשים הולכים לאיבוד אתה שומע צעדים איטיים לא בטוחים זה הצליל של חיפוש בלי מפה מי שהוא מקליד את אותה שאילת שלוש פעמים כל תשובה שונה, אף אחת מהן לא נכונה הם חושבים שהחיפוש שבור הוא לא העיר כן הנה מה שקורה בפועל לאינדקס יש סטנדרטים הוא שומר את מה שחשוב, משמיט את מה שלא כאשר הדפים שלך נסחפים, תוכן דליל, עדכונים מיושנים, תוויות רשלניות האינדקס מעלה את הרב שלו חלק מהדפים נעלמים מהעין אחרים מרצדים, זוכלים, לא מעונדקסים כמו פנסי רחוב גרועים ספים מתהדקים, האות מצטמצם הרעש צומח שיניים ולמשתמשים שלך אין זמן לפענח כאוס הם לוחצים על מה שנראה נכון זה לא הם שומרים עותקים, עוד דפים, עוד סחיפה, קו בסיס רכוב כותיילות מנסה לעזור הוא שואב ממה שהוא יכול לראות אבל הרחובות לא מתחברים והשמות לא תואמים אז הוא מנחש ניחושים מרגישים כמו שקרים הכאב אינו מסתורי אתרים פורסים ללא רכזות רכזות עמוסות ללא היררכיה ספריות נפוחות ללא סוגי תוכן מסמכים שהועלו ללא תגיות ניווט שמתכופף לאחור כמו הליבי גרוע לשקת החיפוש נחנקת כי תיק התיק נמצא במגירה הלא נכונה מתויג בשם שאף אחד לא משתמש בו מתויג במחוז שלא אמור להתקיים בניתם אבוך ואז האשמתם את המפה הצג מזמזם, האינדקס מזמזם בשקט ראיתי את המעשה הזה בעבר כשרחובות לא קיימים כולם יוצרים לעצמם קיצורי דרך קיצורי דרך חותכים אמון אמון דואך הנזק נעשה מה שיהיה באמת הוא השלד מתחת לנאון אוקיי, אז הנה העניין אייה הוא לא קישוט זו פיזיקה כשהאורות קווים זה השלד שמחזיק את העיר זקופה ארכיטקטורת מידע היא התוכנית של העיר הדיגיטלית שלכם היא נותנת שמות למחוזות היא מניחה את הרחובות הראשיים היא קובעת את הדלתות והיציאות היא אומרת מה שייך ליד מה ולמה היא שומרת על האינדקס כנה מבנה קודם היא היררכיה של אתרים הגיונית כמה מרכזים היקף ברור בלי עיירות צל מחוזות ושכונות לכל אחד מטרה בלי שיבוטים בלי התפשטות כניסות שאתם יכולים למצוא יציאות שמובילות אתכם למקום אמיתי סמנטיקה הבא תוויות שמתאימות לאופן שבו אנשים מדברים לא לאופן שבו תרשימי ארגון נראים סוגי תוכן מערכת השמות של העיר חוזה, מדיניות, סופ כל אחד עם שדות חשובים המונח, מאגר הרישום שפה אחת משמעות אחת אין כינויים עם סכינים מתא נתונים בכל עמוד כמו תביעות אצבע מי, מה, מתי, לאן זה שייך גם קשרים דפים המקושרים כמו רחובות הורה לילד נושא למדריך מדיניות לתהליך ניווט שאומרת האמת רחובות ראשיים לרבים רחובות צדדיים למעטים אין מבוי סתום אין לולאות אין מבוי סתום שאי אפשר לברוח מהן אתה שומע את האינדקס מסתובב למעלה נמוך יציב זה מה שקורה כשהשלד מתאים לאור חיפוש יכול לנשום טייס משנה יכול להתבסס לתוכן יש מקום, שם ושובל של רמזים שהמכונות יכולות לעקוב אחריהם רוב האנשים חושבים שלאו הוא מסגרת טייל או בחירת צבע זה לא אלה הכללים שמתחת לזכוכית אלה הגבולות שהזחלן מכבד זה ההבדל בין נמצא לרפאים הרשו לי להראות לכם איך העיר עומדת כאשר התוכנית אמיתית המבנה קובע היכן האמת חיה הסמנטיקה אומרת מהי האמת הזו הממשל מונע ממנה להיסחף חזרה אל החושך ולפתע המעברר משתתק השרתים מזמזמים בקצב האינדקס מפסיק ללחוש ומתחיל לדבר ברור, מבוסס, ללא חרתה למה בינה מלאכותית חשובה לבינה מלאכותית? תפסיקו להאכיל את קופילות בשקרים קופילות אינו קסם, הוא קורא הוא קורא את הרחובות שציירתם, את התוויות שהחתמתם, את האותות שהשארתם מאחור הנה מה שקורה בפועל אתם שואלים שאלה קופילות יוצא לצוד, הוא עוקב אחר כישורים, הרשאות, סוגי תוכן ותגים אם השבילים נקיים הוא מבסס את תשובתו בראיות אם השבילים הם רעש ומנחש שוב, רוב האנשים חושבים שהנחיות טובות יותר מתקנות תשובות גרועות הם לא, הנחיות הן פנסים הן עוזרות לכם לראות מה יש שם בינה מלאכותית היא המפה היא מחליטה אם יש משהו לראות קופילות תלוי במבנה מרכזים מגדירים היקף ספריות מגדירות גבולות סוגי תוכן מגדירים משמעות המונח, איחסון, קובע לשון משותפת כך שמדיניות, פירושו מדיניות, לא מדיניות ואולי הערות של מישהו קופה אילות תלוי במטה דאטה תאריכים, בעלים, גרסאות, מצווי מחזור חיים שדות אלה אינם עבודה עמוסה הן טביעות האצבע שהמכונה משתמשת בהן כדי לזהות את המסמך האמיתי מהמפגע אין טביעות אצבע, אין ודאות קופה אילות תלוי בעיצוב העמוד פריסה נקייה, כותרות ברורות, תוכן לפי סוג, לא לפי גחמה כאשר עמוד מובנה, גיבור בראש, סיכום קרוב להתחלה, פרטים בסעיפים קופה אילות יכול לנתח, לדרג ולצטט כאשר עמוד הוכיר של טקסט, זה רק ערפל קופה אילות תלוי בסכמת חיפוש חיפוש הוא לשקת הבילוש סכמה אומרת לו אילו רמזים חשובים מקדמי מידע, אנכיים, סוגי תוצאות אלה הם השולחנות, מגירות התיקים, התפסים השאר אותם ריקים וכל תיק-תיק נראה אותו דבר תיקים שגויים מצטברים האמת נקברת קופה אילות תלוי בערך התוכן דפים דקים והאבשים יורדים מתחת לסף החשיבות האינדקס מפסיק לסמוך עליהם כאשר האינטרנט שלך משתעל רוחות רפאים קופה אילות אוכל רוחות רפאים אז אתם שואלים למה זה משקר זה לא שיקר אימנתם את זה על הדים עכשיו אתם אולי חושבים נוסיף אינדקס וקטורי ונגלה לזה לילה כן, חיפוש וקטורי עוזר הוא מוצא משמעות כשמילים לא תואמות אבל וקטורים לא מתקנים ריקבון אם בעיר שלכם אין רחובות התנועה הסמנטית עדיין קורסת ריקבון זה עוזר כשאתם מאחזרים את הרשומות הנכונות אבל ההחזור עוקב אחר בינה מלאכותית אין בינה מלאכותית אין תוכנית החזור אין בסיס שובות לא מבוססות מרגישות חלקלקות ושגויות הנה האמת השקטה דיוק של טייס משנה הוא בעיית בינה מלאכותית לא בעיית בינה מלאכותית בכל פעם שהוא הוזה הוא אומר לכם משהו המבנה שלכם לא בסדר המטה דאטה שלכם דלים סכמת החיפוש שלכם לא מכווננת ההרשאות שלכם הן שמועה לא כלל אז מה אנחנו מתקנים? אנחנו מתקנים את המפה המבנה קובע את המחוזות כך שליחזור יהיו מעקות בטיחות. סמנטיקה נותנת שמות לתושבים כך שההתאמה תהיה קנה. ממשל שומר על הרחובות מוארים כך ששקרים ישנים לא יחשבו לאמת חדשה. אנחנו מכבדים את המונח יחסון. טקסונומיה אחת, ללא מילים נרדפות כפולות לסכינים. אנו מגדירים סוגי תוכן עם שדות חשובים, המיוסמים על ידי כללים, לא על ידי תקווה. אנו נותנים כותרות לדפים שתואמות את האופן שבו אנשים מבקשים. אנו מאמנים מחברים לכתוב את הפסקה הראשונה כמו הצהרת סואן, היקף, סמכות, סקירה אחרונה. אנו מעבירים את לשקת החיפוש אנכיים מותאמים אישית למשרות מפתח, מדיניות, אנשים, פרויקטים, מעודנים שמתיישרים עם המונח יחסון. תבניות תוצאות שחושפות סמכות, תאריך, בעלים, מחזור חיים. כאשר משתמשים ממיינים, הם ממיינים לפי אמת. אנו מעצבים הרשאות כמו קירות, לא וילונות. הרשאות מינימליות, ירושה היכן שהיא אמיתית, מעברים היכן שהן מוצדקות, ואנו מבצעים ביקורת עם לשקת הבילוש, SharePoint Advanced Management, כדי למצוא מה מדמם. אנו מעצבים תבניות עמוד לאין המכונה. סיכום מראש, עובדות מפתח בשדות, קישורים למקור הרשומה, ותוכנית פרישה שמסיימת עותקים גרועים בכן. ואז הצעד האחרון, גבולות הבטחה. לבסוף, כי אמת שלא נשמרת היא אמת שנחשפת. קופה אילות לא מבקש רשות, הוא עוקב אחר האותות שהשארת מאחור. תיק מקרה א', אתרים משותפים יתר על המידה, דלתות לא נעולות בחושך, גשם שוב על זכוכית, אור במסדרון מתקתק, שומעים צעדים, הפעם יציבים. שלי, הם קראו לזה מרחב שיתוף פעולה, פתוח כברירת מחדל. לזוז מהר, הם אמרו, הם זזו מהר, בסדר, מעבר למנעולים. בדקתי את יומני הכניסה, מיילים חיצוניים במקום, שבו לא אמורים להיות כאלה. כישורים אנונימיים נושמים בחושך. הם לא שיקרו. בספרייה, התיקיות היו נקיות. נקיות מדי. אין הזהרות ירושה. אין בעלים שידעה מתי הדלתות, נבדקו בפעם האחרונה. ראיתי את הפעולה הזאת בעבר. הנה מה שקרה בפועל. אתר פרויקט קם במהירות. אין אישור לרכז, אין תווית רגישות. לחברים ברירת מחדל היה שיתוף. לבעלים היה פרסום. אורחים נכנסו דרך קישור שמעולם לא מת. קופה אילות עשה את מה שקופילות עושה. הוא עקב אחר האותות. הדלת הייתה פתוחה. התוכן נראה עדכני. הוא שלף פסקה שהרגישה סמכותית, ושפך אותה בצ'אט למשתמש שלא היה צריך לראות אותה. בלי חרתה. הם האשימו את הבינה המלאכותית, אבל זו הייתה בעיה עירונית. גם הרשאות הן רחובות. כשהם טועים, התנועה הולכת למקומות שלא אמורה להגיע עליהם. משכתי את הכלים. ניהול מתקדם של SharePoint, לשקת הבילוש. דוחות גישה, שיתוף מלאי קישורים. אתרים משותפים יתר על המידה מוארים, כמו סירנות בערפל. ניתקנו את העדכונים, כביתנו קישורים לכל אחד, ביטלנו הסימונים אנונימיים באתר, הפכנו את סוג הקישור המוגדר, כברירת מחדל לאנשים עם גישה קיימת, אכיפת תפוגה בכל רחבי הלוח, שרקנו אחר מעברים ברמת הפריט שהריחו כמו צרות, החזרנו את האתר למרכז אמיתי עם היקף אמיתי, אחר כך הצבנו את החומות, תביעות רגישות עם טיפים למדיניות שבאמת נושכים, ערוצים פרטיים שבהם סודות שייכים. שיתוף חיצוני רק היכן שהחוזה דורש זאת, לעולם לא היכן שההרגל רוצה זאת. וחיוותנו מחדש את האותות שקופילות קורא, סוג התוכן מוטבע עם מחלקת נתונים, ציבורי, פנימי, סודי. מונחים מאכסנים מונחים שמתאימים למצב האבטחה לא לביברים, סוגי תוצאות שמורידים טיוטות ומעלים את מקור הרשומה. הרעש נחלש. האינדקס הוריד את כתפיו כאילו יכול היה לנשום שוב. קופה אילות הפסיק לגרור קווים מחוץ לתחום כי המפה אמרה לא. והרחובות החפוזות. רוב האנשים חושבים שמשילות חונקת עבודה. זה לא קורה. זה שומר על העיר בחיים. מהיר זה בסדר. פתוח זה בסדר. לא נעול זה לא. אתה שומע מגירה נסגרת. כישורים בוטלו. אורחים תזומים. בעלים מתודרכים. המעברר מסתובב כמו בלש עייף, אבל עכשיו יציב. תיק המקרה מוטבע. הדלת נותרה פתוחה. שורש הבעיה יציבה רקובה. תרופה, חומות, תוויות, אמת בסכימה. העיר מהדקת מנעול אחד יותר. המודיע לומד כללים חדשים. ואיפשהו ביומנים הנדודים נעצרים. בסדר. מהם. וגם שימרו את זה. תיק המקרה השני. מדבריות מטה דאטה, ספרייה ללא שמות. גשם מקיש על החלון כמו שעון שנגמר. מגירה גולשת, אבק מתרומם. אתה שומע את האינדקס מזמזם נמוך, ואז נתקה. הם שאלו למה טייס משנה פספס את המדיניות האמיתית. הוא לא פספס אותה, הוא לא הצליח להוכיח אותה. הלכתי בין הארימות, שורות של מסמכים, קילומטרים רבים מהם. בלי סוגי תוכן, בלי תוויות, בלי מונחים, רק שמות קבצים. שבעה אחרונים, מסמכים אמיתיים, כמו בדיחות שסיפרו רוחות רפאים. הנה מה שקרה בפועל. הספרייה החזיקה אמת ושישה עותקים שנראו בדיוק כמוהה. בלי תביעות אצבעות, בלי בעלים, בלי תאריך סקירה אחרון שיכולת, האינדקס ראה קהל ומשך בכתפיו. כשהכל נראה שווה, הסמכות מתה. טייס משנה קרא את החדר. הוא מצא טקסט עם ביטויים תואמים, בלי משמעות עם הוראות קבע, בלי מצב מחזור חיים, בלי קהל, בלי היקף. הוא תפר תשובה משברים שהרגישו קרובים מספיק. קרוב מספיק זה לא חוק. קרוב מספיק גורם לאנשים לפגוע. אתה שומע צעדים, מדדים, סופרים עדפים. שלפתי את מערכת השמות של העיר מהמערז שלה. סוגי תוכן, מדיניות, נוהל, תקן, הנחיות, כל אחד עם שדות נושכים. בעלים, תאריך תחילה, קצב סקירה, קהל, מערכת רישומים. המונח חנות נפתח כמו חלון רישום. שפה אחת, בלי כינויים עם סכינים. הוספנו מונחים שאי אפשר לבלבל ביניהם. מחלקה, אזור, מחלקת נתונים, קו מוצרים. קשרנו אותם לסוגים כמו הזיקים. אחר כך הפעלנו את המכונות שקראו את המסמך. מסווגים פרימיום של שירפוינט. הם הלכו בספרייה עמוד אחר עמוד. מצאו מדיניות שלא אמרו שהן מדיניות. התביעו סוגים, מילאו שדות כאשר הטקסט הודע. אין חרתה. חיוותנו מחדש את לשקת הבילוש. סכימת חיפוש שמקדמת את מקור הרשומה תחילה. תבניות תוצאות המציגות בעלים, סמכות, נבדק לאחרונה. מקדמי זיהוי שמסננים לפי קהל ומצב מחזור חיים. העותקים הלא נכונים נושרים כמו עלים. עכשיו לקופילות היו תביעות אצבע. מה המדיניות? הוא שמע. הוא ייתר את הבעלים, בדק את תאריך התחילה, התאים את קהל היעד, אימת את מערכת הרשומה. הוא ציטט את הדף עם עמוד סדרה. האחרים השתתקו. רוב האנשים חושבים שמטה דאטה היא עבודה עמוסה. זה לא. זה חוק. בלעדיו, המכונה לא יכולה להפריד עובדות מבני דודים. אנחנו קובעים כללים שתקפים. סופרים לא יכולים לפרסם בלי שדות. הדלת נשארת סגורה עד שלדף יש שם. ביקורות מופעלות לפני שהריכבון מתחיל. טיוטות מסתתרות כברירת מחדל. רק המקור הולך ברחוב. אתה שומע את האינדקס מסתובב ביציבות. המדבר צומח סימנים. לספרייה יש שמות. קופ העילות מפסיק לנחש ומתחיל להצביע. טיק טיק מוטבע. הספרייה ללא שמות. שורש הבעיה, דממה בשדות. תרופה, סוגי תוכן, לשון אחת, הסכימה עם השיניים. הוסף סיפור טיק טיק שלוש. מרכז מפואר וניווט מקולקל. מפה שצועירה על ידי רוחות רפאים. מסדרון נהנח. מערכת מזוג אוויר נושמת. איפשהו מרכז מצלצל כמו מגדלור ללא חוף. דפים מהדהדים בחדרים ריקים. היו להם מרכזים רבים מדי. כל אחד מהם בירה של כלום. מחלקות סובבו את הערים שלהן. אין היא איררכיה, אין מצפן, אין רחובות שנפגשים. משתמשים נכנסו מצוותים, מסימניות, מכישורים ישנים שמעולם לא מתו. הם נחתו במרכז שהבטיח בית וספק מסדרון. כפתורי חזרה, לולאות, שלוש לחיצות ואז ניחוש. אני בודק את הניבות. פס שמאל נפוח. סרגל עליון עם שבעה משאבים. שני אתרי חדשות שמזינים שלושה מרכזי חדשות שונים. זה לא ניבות. זה רעש שלבוש כמו מצעד. כופיילות עקב אחר הקווים. מרכז מדיניות הצביע על אתר פרויקט שהצביע על ויקי מדור קודם שהצביע לשום מקום. הוא אסף רסיסים בין מחוזות שלא אמורים לדבר. התשובה נשמעה שלמה. היא לא הייתה. הנה מה שקרה בפועל. מי שהוא חשב שמרכזים הם תיקיות. הם לא. הם מחוזות. הם קובעים גבולות היקף, קהל וחיפוש. כשאתה מכפיל אותם, אתה מטשטש אותם. החזרתי את מפת העיר לבסיס. שלושה פרקים, מבנה, סמנטיקה, ממשל. ציירנו את המחוזות תחילה, מרכז ארגוני בראש, אמת כלל ארגונית, מרכזים פונקציונליים לאחר מכן, משאבי אנוש, פיננסים, אית, משפט. תקנון ברור, אחר כך מרכזי מוצר או אזור שבהם העבודה נושמת. שום דבר אחר לא נקרא מרכז, אלא אם כן הוא נושא מנדט. כניסות ויציאות. קישורי מרכז למרכז גלובליים כמו כבישים מהירים. ניווט מקומי כמו רחובות צדדיים, קצר, קנה, בלי טריקים. בלי מבוי סתום, בלי לולאות, בלי דלתות כפולות. הוצאנו לגמלאות את הרוחות, מזגנו מרכזים חלולים להורים שלהם, העברנו תוכן למקום שבו הוא באמת נמצא, השארנו הפניות כמו סימני גיר, ואז מחקנו אותן אחרי שהשביל נקבע. סמנטיקה תפסה את ההגה. תוויות תואמות את האופן שבו אנשים מבקשים. התוות לא תגמולים כוללים בפעולות של אנשים. חופש, לא ניהול היעדרויות ותעימות. אתה שומע קליק. תפריט קל יותר, בחירות אנושיות. משרד הבילוש קיבל מפה חדשה. חפש אנכיים לפי עבודה לביצוע. מדיניות, אנשים, פרויקטים, ידע. כל אנכי קשור למרכזים וסוגי תוכן ספציפיים. בתי זיקוק שמשקפים את המונח, חנות. לא עוד דייק באוקיינוסים כשצריך מזח אחד. הממשל סגר את התיק. אין מרכזים אד-הוק. בקשות נבדקו. כתבי זכויות נכתבו. בעלים קיבלו שם. מועצות ניווט נפגשות, מקצצות ושומרות על רמת אנרגיה נמוכה. לוחות מכוונים עוקבים אחר לולאות, קפיצות, סמטאות ללא מוצא. אנחנו גוזרים את מה שמבזבז זמן. ויבה קונקשונס תפסו את עמדת מרכז העיר. דלת כניסה אחת. ניווט גלובלי מוביל מתקאמס לשררפוינט וחזרה. הצמידו את התחומים הנכונים, הציגו את הכרטיסים הנכונים, הציגו לכל משתמש את הרחוב שלו. עכשיו קופאילוט הולך בקווים ישרים. בקשו מדיניות הוצאות ב-EMEA והיא נוחתת במרכז הפיננסים. סוג מדיניות, אזור, EMEA, נבדק לאחרונה ברבעון האחרון. בקשו קליטת פרויקטים. היא עוקבת אחר הכביש המהיר של המחוז לדף הקליטה עם סדרה. אין רוחות רפאים. אתם שומעים את המעברר נרגע, המרכז מפסיק לצעוק, הרחובות נושאים משקל, המפה זוכרת אתכם. תיק התיק מוטבע, המפה מצוירת על ידי רוחות רפאים. שורש הבעיה, מחוזות ללא חוק. תרופה, פחות מרכזים, תוויות כנות, כבישים מהירים שנפגשים. תוכנית אב, בנו את העיר הדיגיטלית לבינה מלאכותית. אתם שומעים את המדד נושם, נמוך, מוכן. אנחנו בונים את העיר הזאת בשלושה פרקים. מבנה, סמנטיקה, ממשל. בסדר הזה, בלי קיצורי דרך. פרק ראשון, מבנה. ציירו את המחוזות. התחילו עם התוצאות. מה הפוליטיקאים של העיר רוצים? לא סיסמאות, אלא מקרי שימוש עם עמוד סדרה. צמצמו את זמן המדיניות בחצי, קיצצו העלאות כפולות בית מינוס 80 אחוזים, תשובת חיפוש אחת בפעם הראשונה. אם המדד לא יכול לזרום, הוא לא יזוז. מיפו את ההיררכיה. מרכז ארגוני אחד בקטר. מרכזים פונקציונליים, משאבי אנוש, פיננסים, אית, משפט, לכל אחד אומנות ברורות. מרכזי מוצר או אזור שבהם העבודה נמצאת. שום דבר אחר לא עונד טאג מרכז, אלא אם כן הוא בעל היקף. תכננו את הכבישים המהירים. ניווט גלובלי שעובר ישר דרכו. ארגון, אנשים, עבודה, ידע, עזרה. חמישה נתיבים, לא יותר. רחובות צדדיים חיים מקומיים. מסילה שמאלית רק מה ששייך למחוז. אם קישור מצביע על העיר, הוא רוכב על הכביש המהיר, לא על סמטה אחורית. קביעת כניסות ויציאות. דפי בית המצהירים מדוע הם קיימים. משימות מובילות גלויות. שלוש לחיצות לכל מקום אמיתי. אין לולאות, אין מבוי סתום, אין דפים שמבטיחים ולא מקיימים. ספריות מעצבות. מעטות, גדולות, קנות. אחת למדיניות, אחת לנהלים, אחת לקבצי עבודה, כל אחת עם כללים, כל אחת קשורה לסוג תוכן. אם ספרייה לא יכולה לסיים משפט על מטרתה, היא לא קיימת. פרק שני. סמנטיקה. תן שם לתושבים. מערכת השמות של העיר מתחילה בסוגי תוכן. מדיניות, תקן, נוהל, הנחיה, חוזה, פרויקט. כל אחד עם שדות חשובים. בעלים, תאריך, תחילה, קצב סקירה, קל יעד, מערכת רישומים, אזור, מוצר, מחלקת נתונים. אלה לא קישוטים. המחוק. פתח את מאגר המונחים, את הרישום. שפה אחת. מונחים שטועמים את האופן שבו אנשים שואלים, לא את האופן שבו תרשימים מתפערים. אין העצמת הון אנושי, אלה אנשים. אין ניהול היעדרויות, זה חופש. מילים נרדפות, יושבות מאחורי התג. התווית ברחוב נשארת אנושית. קשר מונחים לסוגים. מדיניות מקבלת קהל יעד, אזור, קו מוצרים. חוזה מקבל צד נגדי, חידוש תקופה. פרויקט מקבל תיק עבודות, שלב, נותן חסות. השדות אומרים למכונות מהו הדף, לאן הוא שייך, מתי הוא פג תוקף, ומי אחראי עליו כשהוא משקר. הטביעו טביעות אצבע, החלו אוטומטית סוגי תוכן לפי נתיב, לפי ספרייה, לפי כלל. השתמשו בסיווגים פרימיום של SharePoint כדי למצוא את האובייקטים הטועים. עמנו אותם על דוגמאות, תנו להם ללכת בין הארימות וסמנו מה שמדבר כמו מדיניות גם כששם הקובץ נשבע שהוא לא. למה סמנטיקה של חיפוש? חוות מחדש את לשקת הבילוש. תחומי פעילות מותאמים אישית, מדיניות, אנשים, פרויקטים, ידע, היקפים קשורים למרכזים, לא לכל האוקיינוס. מקדמי זיקוק המשקפים את המונח יחסון. תבניות תוצאות שצפות בעלים, סמכות, סקירה אחרונה, מערכת רישומים. העלאות דירוג עבור המקור, הורדות דירוג עבור טיוטות, כפילויות ועותקים ישנים שלא ימותו. מבנה וסמנטיקה יחד משנים את האווירה. אתם שומעים את האינדקס מסתובב, נקי, בטוח. פרק שלישי, ממשל. שימרו על הרחובות מוערים. הרשאה כקירות, לא כבילונות. הרשאה מינימלית היא ברירת המחדל. ירושה במקום שבו המחוז מחזיק. נשברת רק עם צו. תוויות רגישות שנושכות. ציבורי, פנימי, סודי. תוויות זורמות דרך צוותים, שרפוינט, וונדרייב. לרחוב לא אכפת מהמצב הרוח שלך. השתמש בלשכת הבילוש. ניהול מתקדם של שרפוינט. קישורי שיתוף מלאי. הרוג כל קישור באתר. הפוך את ברירת המחדל לאנשים עם גישה קיימת. עיקוף תפוגה. ניטור הפרעות הרשאה ברמת הפריט כמו פתחי ביוב פתוחים. כשהגרף צועק, אתה מקשיב. כתיבה עם תג. תבניות עמוד הנושאות את התבנית. סיכום, עובדות מפתח, גוף, קשור, מקור הרשומה. הפסקה הראשונה היא הצהרת ברבור. היקף, סמכות, סקירה אחרונה. כותרות שתואמות את האופן שבו המשתמשים מבקשים. לא חכם, רק ברור. מחזור חיים עם שעון. טריגרים של קצב סקירה. טיוטות מוסתרות. זרימת אישורים המסמנת מי חתם ומתי. כאשר עמוד פורס, הוא משאיר הפנייה שפג תוקפה. סימן גיר היום, קיר נקי מחר. תקינות החיפוש כטלמטריה. צפה בעמודים שנסחפו, כרגע לא מעונדכסים כמו מנורות מהבהבות. אם עמוד מתנדנד, הוא קרוב לסף. תן לו משקל, כותרות טובות יותר, כותרות נקיות יותר, שדות עשירים יותר, תאריכים עדכניים. רכוש אמון או נתוק מהחשמל. משקל מת גורר את האינדקס למטה. וקטורים וקרקוע משתלבים בתוך זה. חיפוש וקטורים יושב מאחורי התג. הוא יוצר משמעות על פני מונחים. אבל הוא עדיין צריך מבנה כדי להיקפו, סמנטיקה שתתאים, ממשל כדי לתת אמון. סמרטוטים עוקבים אחר כללים. היקפי יחזור למרכזים. סינון לפי סוגים. דירוג לפי סמכות. המכונה יכולה לקרוא את החושך, אבל רק אם לימדת אותה את שמות הרחובות. עכשיו תפרו את החלקים. מבנה קובע היכן שהאמת חיה. סמנטיקה אומרת מהי האמת. ממשל שומר עלייה חדה. אתם שומעים את המעריצים יציבים. העיר מחזיקה מעמד. אנחנו לא רודפים אחרי קסם. אנחנו הופים אותו במפה. והמוכר המודיע טייס מפסיק לנחש. הוא מאתר. הוא הולך ישר. הוא זוכר את Viva Connections. מרכז העיר שבו שבילים מתכנסים. הגשם נחלש. אתם שומעים את דלת הלובי נושכת. מרכז העיר מתעורר. Viva Connections לוקח את דלפק הקבלה. כניסה יחידה. טאג אחד. צוותים כרחוב שבו כולם גרים. האינטרנט מחובר לקומת הקרקע. לוח המכוונים הוא כיכר העיר. כרטיסים אדפי טבעיים כמו קיוסקים. זמן חופש. הוצאות. כרטיסי שירות. כל כרטיס הוא משימה עם קו סיום. אין סיורים. פשוט תעשו את הדבר ותלכו. הפיד משמיע את הרעש הנכון. חדשות ממרכז הארגון. הכרזות מהמחוז שלכם. אותות לפי קהל, אזור, תפקיד. לא יותר. רק שלכם. השאר נשאר מאחורי זכוכית. ניווט עולמי נוסע איתך. אותם כבישים מהירים משרפוינט מופיעים בטימס. ארגון, אנשים, עבודה, ידע, עזרה. חמישה נתיבים. מפה אחת. אין צליפת שוט בין עולמות. בית מותאם אישית. עמוד הבית מכיר את הרחוב שלך. אם אתה יושב בכשפים במיה, הכרטיסים מדברים בשפה שלך. החדשות מכירות את החוקים שלך. הכישורים מצביעים למרכז שלך. אם אתה זז, העיר זזה איתך. אין סימנייה חדשה. אין תפילה חדשה. החיפוש יושב בקיוסק המחובר למשרד הבילוש. תחומים מוצמדים, מדיניות, אנשים, פרויקטים. ידע, השאילת מתייחסת למחוזות שלך כברירת מחדל. אתה יכול להרחיב, אבל אתה מתחיל היכן שתשובות נמצאות. ממשל תקף גם כאן. תביעות רגישות עוקבות אחר הכרטיסים. עם דף סודי, העריח מכבד אותו. חיבורים לא דולפים. הוא משקף. כאן קופה אילות מקשיב ראשון. שאל בתימס, הוא בודק את הריבוע. זה קורא את הקלפים, את הנקודות האנכיות, את המרכזים הקשורים לתג שלך. זה מתבסס על מה שמרכז העיר מראה. אם מרכז העיר הוא קנה, התשובה נקייה. רוב האנשים חושבים שמרכז העיר הוא פוסטר. זה לא. זה עמוד השדרה. אם משתמשים לא יכולים למצוא את זה כאן, הם לא ימצאו את זה בשום מקום. אם זה מבולגן כאן, העיר שוכבת במקום אחר. אתה שומע את הקליק של שער הקרוסלה. תגים נכנסים, משימות יוצאות. הזמזום מתחלק. מרכז העיר לא חזק. זה ברור. שבילים מתכנסים. עיתותים טועמים. המודיע לא משוטט. הוא צועד לדלפק, מושך את התיק הנכון ומדבר. העיר זוכרת. רשימת תיוג הערכה של טייס משנה. פתרון תיקים. אתה שומע את האינדקס נושם פעם אחת, ואז הוא ממתין. פתרון תיקים. אין נאומים, רק צעדים שמחזיקים מעמד. היקף הצייד. קשר את טייס משנה למחוזות, לא לאוקיינוס. תחילה הארגון. אחר כך המרכזים הפונקציונליים שבבעלותם האמת. החזור מכבד את ההיקף, או שהוא נסחף. תן שם לטרף. סוגי תוכן בכל עמוד. מדיניות, נוהל, תקן, הנחיה, חוזה, פרויקט. שדות עם הקיצה. בעלים, תאריך תחילה, קצב סקירה, קהל יעד, אזור, מוצר, מחלקת נתונים, מערכת רישום. דיברו בשפה אחת. מאגר מונחים נעול. טביעות אנושיות ברחוב. מילים נרדפות מאחורי הטג. אין חכמות. אין כפילויות. החתמת טביעות אצבע. החלה אוטומטית של סוגים לפי ספרייה ונתיב. השתמשו במכונות שקוראות את מסווגי המסמכים כדי לטייג טועים ולמלא שדות כאשר הטקסט מודה. שילחו העברת מידע על הלשכה. חפשו אנכיים אחר מדיניות, אנשים, פרויקטים, ידע. היקפים הקשורים למרכזים. מקדמי חיפוש משקפים את מאגר המונחים. תבניות תוצאות מציגות את הבעלים, הסמכות, הסקירה האחרונה ומקור הרשומה. הגדר את עמוד השדרה. סיכום מקדימה. עובדות מפתח בשדות. כותרות שתואמות את האופן שבו אנשים שואלים. קישורים קשורים למערכת הרישום. טיוטות מסתירות. פרישה משאירה סימן גיר ואז מתנקה. שימרו על הרחובות. תביעות רגישות שנושכות. קישור ברירת מחדל. אנשים עם גישה קיימת. תפוגה על שיתופים. אין קישורים לאף אחד. הרשאה נמוכה ביותר לפי הרגל. חריגים לפי צו. עקוב אחר המנורות. צפה זחל, כרגע לא מאונדקס. תנודה פירושה אותות חלשים. תקן כותרות, כותרות, שדות, תאריכים. רכוש אמון או משוך אותו. קרקע את הוקטור. חברת וחי יחזור למרכזים. סנן לפי סוג וסמכות. דרוג לפי טריות ובעלות. וקטורים מוסיפים משמעות. אייה מחליט על הגבולות. בדוק את הדלתות. שרפוינט. ניהול מתקדם שריקה. קישורים משותפים יתר על המידה. מעברים ברמת הפריט. בעלים יתומים. תקן את הבליד ואז אינדקס מחדש. כאשר כל הטבות מצלצלות נכון, קופ איילוט מפסיק לנחש. הוא מכוון. הוא מצמצם. הוא נושם את אותו אוויר כמו האינדקס והעיר מחזיקה. הלקח תחת גשם. גשם חוזר. רח מתמשך. אתה שומע מגירה נסגרת. המעברר מתייצב. בעיר הדפים הזו, שום דבר אינו אקראי. אם הבינה המלאכותית שלך נשמעת מבולבלת, הארכיטקטורה אשמה. בנו את הרחובות. תנו שמות לתושבים. שימרו על האורות דולקים. קופ איילוט אינו קסם. הוא מודיע. הוא חוזר על מה שהעיר לוחשת. תן לה סדר והיא אומרת את האמת. השאיר את זה כאוס והיא אוכלת הדים. אל תתנו לדייר שלכם להפוך לעוד תיק מקרה. הרשמו ואז המשיכו לפרק הבא שבו אני הולך לפי רשימת הבדיקה צעד אחר צעד כמו סיור לילי במרכז העיר. הישארו עירניים.