WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:03.740
הנושא של היום הוא נושא שכמעט כולם שמעו עליו, אך מעטים יכולים להסביר אותו בבירור.

00:00:03.880 --> 00:00:04.440
MCP.

00:00:04.620 --> 00:00:08.840
סביר להניח שראיתם אותו נקרא HTTP עבור סוכני בינה מלאכותית, אבל מה זה בעצם אומר?

00:00:09.020 --> 00:00:10.940
בסוף הפרק הזה, תבינו מה זה MCP.

00:00:11.120 --> 00:00:12.380
מה עושה שרת Azure MCP?

00:00:12.560 --> 00:00:15.700
ולמה זה חשוב לאופן שבו כלי בינה מלאכותית מתחברים לנתונים שלכם?

00:00:15.700 --> 00:00:23.760
נפרק את זה לאבני הבניין העיקריות, החל מהתמונה הגדולה, אחר כך הפרוטוקול עצמו, אחר כך היישום של מייקרוסופט, ולבסוף דוגמה אמיתית שתוכלו להשתמש בה בפועל.

00:00:23.860 --> 00:00:24.800
התמונה הגדולה.

00:00:24.920 --> 00:00:26.000
למה זה חשוב עכשיו?

00:00:26.180 --> 00:00:28.200
אז הנה המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע.

00:00:28.340 --> 00:00:30.000
כולם בונים סוכני בינה מלאכותית.

00:00:30.180 --> 00:00:33.760
לא רק חברות טכנולוגיה, אלא בנקים, בתי חולים, יצרנים, אפילו עסקים קטנים.

00:00:33.940 --> 00:00:36.940
כולם מנסים לבנות עוזרי בינה מלאכותית שיכולים לעשות דברים בפועל.

00:00:36.940 --> 00:00:39.360
לא רק לענות על שאלות, אלא לנקות בפעולה אמיתית.

00:00:39.520 --> 00:00:43.260
לעדכן רשומה, לבדוק מלאי, לפרוס קוד או לתקן שרת מקולקל.

00:00:43.380 --> 00:00:44.560
וכאן הבעיה צצה.

00:00:44.680 --> 00:00:47.940
הסוכנים האלה צריכים להתחבר לחלים אמיתיים ולנתונים אמיתיים.

00:00:48.120 --> 00:00:51.780
מסדי נתונים, חשבונות יחסון, מערכות כרטיסים, פלטפורמות CRM.

00:00:51.940 --> 00:00:54.480
הדרך שבה רוב האנשים עושים זאת כיום היא בדרך הקשה.

00:00:54.620 --> 00:00:58.480
הם כותבים קוד אינטגרציה מותאם אישית לכל כל כלי, כל API, כל מקור נתונים.

00:00:58.480 --> 00:01:02.500
מחבר אחד למסד הנתונים, אחר להיחסון קבצים, שלישי למערכת הניטור.

00:01:02.620 --> 00:01:07.920
כל אחד מהם זקוק לאימות משלו, לטיפול בשגיאות משלו, דרך משלו, לעיצוב בקשות ותגובות.

00:01:08.040 --> 00:01:11.060
גישה זו שברירית, גוזלת זמן והיא אינה ניתנת להרחבה.

00:01:11.200 --> 00:01:15.560
כל עוזר בינה מלאכותית שאתם בונים זקוק להרימת קוד משלו כדי לתקשר עם השירותים שהוא צריך.

00:01:15.700 --> 00:01:19.340
עברו מפלטפורמת בינה מלאכותית אחת לאחרת ואתם בונים מחדש הכל מאפס.

00:01:19.340 --> 00:01:22.340
רוב הדגמות הבינה המלאכותית שאתם רואים עובדות מצוין בווידוד.

00:01:22.480 --> 00:01:24.980
הן עונות על שאלות, יוצרות טקסט, נראות מרשימות.

00:01:25.160 --> 00:01:27.860
אבל ברגע שהן צריכות לגעת במערכת אמיתית, הן מתפרקות.

00:01:28.020 --> 00:01:29.220
שם תמונה המורכבות.

00:01:29.360 --> 00:01:30.520
MCP משנה את זה.

00:01:30.700 --> 00:01:33.840
זה נותן לבינה מלאכותית דרך סטנדרטית להגיע ולתפוס את מה שהיא צריכה.

00:01:33.940 --> 00:01:36.260
פרוטוקול אחד, דרך אחת לדבר עם כלים.

00:01:36.260 --> 00:01:40.380
כל עוזר בינה מלאכותית שמדבר MCP יכול להשתמש בכל שרת MCP.

00:01:40.380 --> 00:01:46.580
זה כמו ההבדל בין שלט רחוק נפרד לכל מכשיר בבית לעומת שלט רחוק אוניברסלי אחד שעובד עם הכל.

00:01:46.700 --> 00:01:48.940
אז נתחיל עם ההגדרה הפשוטה ביותר.

00:01:49.100 --> 00:01:50.060
מה זה MCP?

00:01:50.260 --> 00:01:51.160
הפרוטוקול מוסבר.

00:01:51.380 --> 00:01:52.540
מה זה בדיוק MCP?

00:01:52.680 --> 00:01:54.400
הרשו לי להסביר את זה באנגלית פשוטה.

00:01:54.500 --> 00:01:56.580
MCP הוא ראשי תיבות של Model Context Protocol,

00:01:56.580 --> 00:02:01.400
וזהו תקן פתוח שאומר לסוכני בינה מלאכותית כיצד לתקשר עם כלים חיצוניים, ממשקי API ומקורות נתונים.

00:02:01.560 --> 00:02:03.800
חישבו על זה כשפה משותפת לבינה מלאכותית.

00:02:03.800 --> 00:02:08.880
לפני MCP, כל עוזר בינה מלאכותית היה צריך ללמוד שפה שונה עבור כל כלי שרצה להשתמש בו.

00:02:08.980 --> 00:02:13.720
MCP אומר, בואו כולנו נסכים על שפה אחת ואז כל כלי צריך רק לדבר את השפה הזו.

00:02:13.820 --> 00:02:19.940
מתחת למכסה המנוע, זה מבוסס על JSONRPC 2.0, פורמט הודעות פשוט לשליחת בקשות וקבלת תגובות.

00:02:19.940 --> 00:02:22.120
שום דבר מפואר וזה קיים כבר שנים.

00:02:22.260 --> 00:02:24.280
מה ש-MCP מוסיף למעלה הוא מבנה.

00:02:24.280 --> 00:02:29.880
הוא מגדיר שלושה דברים עיקריים שסוכן בינה מלאכותית יכול לעשות עם כל שרת MCP, כלים, משאבים והנחיות.

00:02:30.000 --> 00:02:33.960
כלים הם פעולות שהבינה המלאכותית יכולה לבצע כמו יצירת רשומה או הרצת שאילתה.

00:02:34.060 --> 00:02:38.240
משאבים הם פיסות נתונים שהבינה המלאכותית יכולה לקרוא כמו פרופיל לקוח או קובץ יומן.

00:02:38.380 --> 00:02:42.280
והנחיות הן תבניות שמנחות כיצד הבינה המלאכותית צריכה להתנהג במצבים מסוימים.

00:02:42.440 --> 00:02:44.120
הנה הדרך הפשוטה ביותר לחשוב על זה.

00:02:44.120 --> 00:02:46.100
דמיינו שיש לכם שלט רחוק אוניברסלי.

00:02:46.100 --> 00:02:49.880
השלט הזה יכול לדבר עם הטלוויזיה שלכם, מערכת הסאונד שלכם, ממיר הסטרימים שלכם, התאורה שלכם.

00:02:50.000 --> 00:02:51.340
שלט אחד, הרבה מכשירים.

00:02:51.480 --> 00:02:53.520
MCP הוא השלט הזה לסוכני בינה מלאכותית.

00:02:53.680 --> 00:02:55.080
פרוטוקול אחד, הרבה כלים.

00:02:55.280 --> 00:03:00.660
אתם בונים שרת MCP אחד שחושף את הכלים והנתונים שלכם וכל סוכן בינה מלאכותית תואם MCP יכול להשתמש בו.

00:03:00.800 --> 00:03:05.300
גיטהב קופיילוט, קלוד, צ'ט ג'י פי טי, סוכנים מותאמים אישית, כולם מדברים באותו פרוטוקול.

00:03:05.300 --> 00:03:07.400
וזה לא דבר קנייני של מייקרוסופט.

00:03:07.480 --> 00:03:13.720
MCP נוצר במקור על ידי אנפרופק, החברה שמאחורי קלוד, אך הוא אומץ על ידי אופנאיי, גוגל, מייקרוסופט ורבים אחרים.

00:03:13.920 --> 00:03:17.720
זה הופך לדרך הסטנדרטית עבור סוכני בינה מלאכותית להתחבר לעולם החיצון.

00:03:17.880 --> 00:03:21.120
לא נעילת ספק, אלא סטנדרט פתוח שכולם יכולים להשתמש בו.

00:03:21.220 --> 00:03:22.660
הבעיה ש-MCP פותר.

00:03:22.820 --> 00:03:24.400
הנה הדרך הישנה לעשות דברים.

00:03:24.660 --> 00:03:27.660
לפני MCP, כל שילוב בינה מלאכותית היה פרויקט מותאם אישית.

00:03:27.660 --> 00:03:31.120
נניח שאתם רוצים שעוזר הבינה המלאי שלכם יבדוק את רמות המלאי במסד הנתונים שלכם.

00:03:31.220 --> 00:03:31.660
נהדר.

00:03:31.860 --> 00:03:33.280
עכשיו אתם צריכים לכתוב קוד.

00:03:33.440 --> 00:03:34.700
אתם צריכים להבין את האימות.

00:03:34.880 --> 00:03:37.360
איך הבינה המלאכותית מוכיחה שהיא מורשת לקרוא את הנתונים האלה?

00:03:37.460 --> 00:03:38.760
אתם צריכים לטפל בשגיאות.

00:03:38.960 --> 00:03:40.680
מה קורה כאשר מסד הנתונים מושבט?

00:03:40.840 --> 00:03:42.280
אתם צריכים לעצב את התגובה.

00:03:42.400 --> 00:03:45.740
כיצד הפלט של מסד הנתונים הופך למשהו שהבינה המלאכותית יכולה להבין?

00:03:45.740 --> 00:03:48.560
שבועות של פיתוח עבור חיבור אחד למסד נתונים אחד.

00:03:48.560 --> 00:03:52.820
זהו מס האינטגרציה, עוזר בינה מלאכותית אחד, מסד נתונים אחד, שבועות של עבודה

00:03:52.820 --> 00:03:55.940
עכשיו, הכפילו את זה בכל כלי שהבינה המלאכותית שלכם צריכה לגעת בו

00:03:55.940 --> 00:03:59.400
מערכת ה-CRM, מערכת הכרטיסים, איחסון הקבצים, יומני הניטור

00:03:59.400 --> 00:04:03.500
כל אחד דורש קוד מותאם אישית משלו, דפוס אימות משלו, טיפול בשגיאות משלו

00:04:03.500 --> 00:04:05.680
ואף אחד מהקוד הזה לא עובד עם אף כלי אחר

00:04:05.680 --> 00:04:09.040
אתם בונים את אותו הדבר שוב ושוב, רק קצת שונה בכל פעם

00:04:09.040 --> 00:04:10.520
והנה בעיית ההבטחה

00:04:10.520 --> 00:04:12.980
לכל אינטגרציה מותאמת אישית יש אימות משלה

00:04:12.980 --> 00:04:17.900
חלקם משתמשים במפתחות API, חלקם משתמשים באור, חלקם משתמשים באישורים, חלקם משתמשים באימות בסיסי

00:04:17.900 --> 00:04:21.380
אתם בסופו של דבר עם טרייסר דרכים שונות עבור נתוני הבינה המלאכותית שלכם

00:04:21.380 --> 00:04:22.900
ואין דרך עקבית לשלוט באף אחד מהם

00:04:22.900 --> 00:04:25.880
למי יש גישה? מה הם יכולים לעשות? איפה היומנים?

00:04:26.060 --> 00:04:30.060
רוב הארגונים לא יכולים לענות על שאלות אלה עבור אינטגרציות הבינה המלאכותית שלהם

00:04:30.060 --> 00:04:32.380
מכיוון שהאינטגרציות נבנו על ידי צוותים שונים

00:04:32.380 --> 00:04:34.020
בזמנים שונים עם סטנדרטים שונים

00:04:34.020 --> 00:04:35.780
בעיית הפרגמנטציה האמיתית

00:04:35.780 --> 00:04:38.520
נניח שאתם בונים את עוזר הבינה המלאכותית שלכם על OpenAI

00:04:38.520 --> 00:04:40.260
אתם כותבים את כל האינטגרציות שלכם

00:04:40.260 --> 00:04:41.880
עבור פורמט קריאה לפונקציות של OpenAI

00:04:41.880 --> 00:04:44.040
ואז, שישה חודשים לאחר מכן, החברה שלכם

00:04:44.040 --> 00:04:46.100
החליטה לעבור לקלוד, או שאתם רוצים להשתמש בשתיהן

00:04:46.100 --> 00:04:47.980
עכשיו, אתם בונים מחדש כל אינטגרציה

00:04:47.980 --> 00:04:49.960
אותם כלים, אותם נתונים, פורמט שונה

00:04:49.960 --> 00:04:51.660
זו לא התקדמות, זו עבודה עמוסה

00:04:51.660 --> 00:04:53.360
העלות האמיתית מצטברת במהירות

00:04:53.360 --> 00:04:56.380
רוב הארגונים הגדולים כבר מפעילים עשרות סוכני בינה מלאכותית

00:04:56.380 --> 00:04:59.340
לפי IDC, הארגון הממוצע מפעיל 47 מהם

00:04:59.340 --> 00:05:02.040
לכל אחד מהם יש ערמה משלו של מחברים מותאמים אישית

00:05:02.040 --> 00:05:03.860
והנה נתון שעשוי להפתיע אתכם

00:05:03.860 --> 00:05:08.320
68% ממנהלי מערכות המידע אפילו לא יכולים לדווח על ההוצאות הכוללות של סוכני בינה מלאכותית

00:05:08.320 --> 00:05:10.480
הם לא יודעים כמה הם מוציאים על האינטגרציות האלה

00:05:10.480 --> 00:05:12.840
כי זה מפוזר על פני צוותים, פרויקטים ותקציבים

00:05:12.840 --> 00:05:14.700
MCP הופך את כל המודל הזה

00:05:14.700 --> 00:05:17.300
במקום לכתוב קוד מותאם אישית לכל כלי בינה מלאכותית

00:05:17.300 --> 00:05:18.820
אתם בונים שרת MCP אחד

00:05:18.820 --> 00:05:22.040
שרת זה חושף את הכלים והנתונים שלכם דרך ממשק סטנדרטי

00:05:22.040 --> 00:05:24.600
לאחר מכן כל סוכן תואם MCP יכול להשתמש בו

00:05:24.600 --> 00:05:28.140
קופיילוט, קלוד, צ'ט ג'י פי טי, סוכנים מותאמים אישית, כלים פנימיים משלכם

00:05:28.140 --> 00:05:30.100
כתבו פעם אחת, השתמשו בכל מקום

00:05:30.100 --> 00:05:30.980
זה השינוי

00:05:30.980 --> 00:05:32.460
מהו שרת Azure MCP?

00:05:32.460 --> 00:05:34.620
אז, כיסינו את הבעיה ש-MCP פותר

00:05:34.620 --> 00:05:37.080
עכשיו, בואו נדבר על התשובה של מייקרוסופט לכך

00:05:37.080 --> 00:05:40.260
שרת Azure MCP הוא הגישה הרשמית של מייקרוסופט ל-MCP

00:05:40.260 --> 00:05:42.700
חישבו עליו כגשר המאפשר לסוכני בינה מלאכותית

00:05:42.700 --> 00:05:45.580
להגיע בצורה מאובטחת למשאבי Azure שלכם ולנהל אותם

00:05:45.580 --> 00:05:47.600
ואני רוצה להבהיר מה הדבר הזה בעצם

00:05:47.600 --> 00:05:49.360
זה לא מוצר נפרד שאתם קונים

00:05:49.360 --> 00:05:50.920
זה לא שירות Azure חדש

00:05:50.920 --> 00:05:55.420
זה כלי, שרת קוד פתוח שנמצא בדיוק בין עוזר הבינה המלאכותית שלכם לסביבת Azure שלכם

00:05:55.420 --> 00:05:57.320
זה עובד עם מצב סוכן GitHub Copilot

00:05:57.320 --> 00:05:58.760
זה עובד עם ליבה סמנטית

00:05:58.760 --> 00:06:00.160
זה עובד עם Cloud Desktop

00:06:00.160 --> 00:06:03.400
וזה עובד עם כל סוכן MCP מותאם אישית שאתם בונים בעצמכם

00:06:03.400 --> 00:06:05.800
כל לקוח שמדבר MCP יכול להתחבר אליו

00:06:05.800 --> 00:06:09.700
לאחר ההתחברות, הסוכן מקבל גישה למשאבי Azure שלכם באמצעות שפה טבעית פשוטה

00:06:09.700 --> 00:06:12.000
אתם לא צריכים לדעת את קריאה המדויקת ל-API

00:06:12.000 --> 00:06:13.940
אתם לא צריכים לזכור את שיטת SDK

00:06:13.940 --> 00:06:15.100
אתם רק שואלים

00:06:15.100 --> 00:06:16.460
הנה הרעיון המרכזי

00:06:16.460 --> 00:06:20.840
לאזר יש עשרות שירותים, יחסון, מסדי נתונים, ניתור, תצורה, קונטיינרים

00:06:20.840 --> 00:06:24.840
כל אחד מגיע עם SDK משלו, API משלו, תבנית עימות משלו

00:06:24.840 --> 00:06:30.140
שרת Azure MCP עוטפת כולם לממשק מאוחד אחד, שרת אחד, פרוטוקול אחד, את כל הכלים

00:06:30.140 --> 00:06:31.680
למה מייקרוסופט בנתה את זה?

00:06:31.680 --> 00:06:34.380
כי בעיית הפרגמנטציה חמורה במיוחד באזר

00:06:34.380 --> 00:06:38.180
דמיינו שאתם בונים סוכן בינה מלאכותית שצריך לבדוק יומני Azure Monitor

00:06:38.180 --> 00:06:41.560
לעדכן הגדרת תצורה של אפליקציה ולפרוס גרסת קונטיינרים חדשה

00:06:41.560 --> 00:06:46.960
אלו שלושה SDKs שונים, שלושה זרימות עימות שונות, שלוש דרכים שונות לטיפול בשגיאות

00:06:46.960 --> 00:06:52.640
שרת Azure MCP מצמצם את זה להפעלה אחת, עימות אחד, דרך עבודה עקבית אחת

00:06:52.640 --> 00:06:54.480
עכשיו, הנה החלק החשוב

00:06:54.480 --> 00:06:55.780
זה לא רק למפתחים

00:06:55.780 --> 00:06:57.400
כן, מפתחים ישתמשו בזה

00:06:57.400 --> 00:07:01.460
אבל הכוח האמיתי הוא שזה מאפשר שליטה בשפה טבעית של משאבי Azure

00:07:01.460 --> 00:07:06.140
מי שהוא שלא מכיר PowerShell או את Azure CLI יכול לשאול את עוזר הבינה המלאכותית שלו

00:07:06.140 --> 00:07:09.820
הראה לי את השעה האחרונה של שגיאות עבור שירות התשלומים ולקבל תשובה

00:07:09.820 --> 00:07:11.740
שרת ה-MCP מטפל בתרגום

00:07:11.740 --> 00:07:15.000
הוא הופך את בקשת השפה הטבעית לקריאה מתאימה ל-API

00:07:15.000 --> 00:07:17.780
מפעיל אותה מול Azure Monitor ומחזיר את התוצאה

00:07:17.780 --> 00:07:21.600
נכון להיום, שרת Azure MCP מובנה ב-Visual Studio 2026

00:07:21.600 --> 00:07:23.400
זהו קוד פתוח בג'פאב

00:07:23.400 --> 00:07:26.640
הוא מתוחזק באופן פעיל על ידי צוות Azure SDK של מייקרוסופט

00:07:26.640 --> 00:07:28.460
והוא נמצא בגרסת תצוגה מקדימה ציבורית

00:07:28.460 --> 00:07:29.760
כלומר, ניתן להשתמש בו כעת

00:07:29.760 --> 00:07:31.580
עם יכולות נוספות שנוספות באופן קבוע

00:07:31.580 --> 00:07:33.500
שירותי ליבה עליהם ניתן לגשת

00:07:33.500 --> 00:07:36.100
אז מה בעצם ניתן לעשות עם שרת Azure MCP?

00:07:36.260 --> 00:07:38.700
בואו נסתכל על השירותים הספציפיים שהוא יכול להגיע עליהם

00:07:38.700 --> 00:07:41.360
הרשימה הולכת וגדלה, אבל הנה מה שנתמך כרגע

00:07:41.360 --> 00:07:42.280
Azure Storage

00:07:42.280 --> 00:07:43.680
ניתן לרשום חשבונות יחסון

00:07:43.680 --> 00:07:44.720
לנהל מקולות בלוב

00:07:44.720 --> 00:07:45.980
לבצע שאילטות לטבלאות

00:07:45.980 --> 00:07:47.360
והכל באמצעות שפה טבעית

00:07:47.360 --> 00:07:49.680
במקום לכתוב סקריפט לבדיקת היחסון שלכם

00:07:49.680 --> 00:07:50.480
פשוט שואלים

00:07:50.480 --> 00:07:52.960
הראו לי את המקולות בחשבון יחסון הייצור שלי

00:07:52.960 --> 00:07:55.380
שרת MCP מטפל בקריאה ל-API

00:07:55.380 --> 00:07:57.540
מעצב את התגובה ונותן לכם את התשובה

00:07:57.540 --> 00:07:58.660
Azure Cosmos DB

00:07:58.660 --> 00:07:59.460
זה ענק

00:07:59.460 --> 00:08:01.000
ניתן לבצע שאילטות במסדי נתונים

00:08:01.000 --> 00:08:02.760
לנהל מקולות ולהפעיל שאילטות SQL

00:08:02.760 --> 00:08:04.380
כנגד נתוני SQL שאינם קיימים

00:08:04.380 --> 00:08:06.020
אם אתם בונים סוכן בינה מלאכותית

00:08:06.020 --> 00:08:08.240
שצריך לחפש רשומות לקוחות או היסטוריית הזמנות

00:08:08.240 --> 00:08:09.540
כך הוא מקבל את הנתונים האלה

00:08:09.540 --> 00:08:10.800
אין מחבר מותאם אישית

00:08:10.800 --> 00:08:11.680
אין קוד SDK

00:08:11.680 --> 00:08:13.620
רק קריאה לכלי דרך MCP

00:08:13.620 --> 00:08:14.420
Azure Monitor

00:08:14.420 --> 00:08:16.000
כאן מתגלה הכוח האמיתי

00:08:16.000 --> 00:08:17.760
אתם יכולים לבצע שאילטות ביומנים

00:08:17.760 --> 00:08:18.660
באמצעות KQL

00:08:18.660 --> 00:08:19.700
Casto Query Language

00:08:19.700 --> 00:08:21.940
מבלי לכתוב פקודת KQL אחת בעצמכם

00:08:21.940 --> 00:08:23.060
רשמו סביבות עבודה

00:08:23.060 --> 00:08:24.300
בדקו תבלאות זמינות

00:08:24.300 --> 00:08:24.780
שאלו

00:08:24.780 --> 00:08:27.460
הציגו לי את 24 השעות האחרונות של שגיאות

00:08:27.460 --> 00:08:29.980
ושרת ה-MCP מתרגם זאת לשאילטה הנכונה

00:08:29.980 --> 00:08:31.500
מריץ אותה מול Log Analytics

00:08:31.500 --> 00:08:32.540
ומחזיר את התוצאות

00:08:32.540 --> 00:08:35.100
לכל מי שאי פעם התקשה עם תחביר KQL

00:08:35.100 --> 00:08:36.840
זה לבדו שווה את מחיר הכניסה

00:08:36.840 --> 00:08:38.100
עם Azure App Configuration

00:08:38.100 --> 00:08:39.920
אתם יכולים לנהל זוגות מפתח ערך

00:08:39.920 --> 00:08:41.480
לטפל בתצורות הפעלת הגדרות

00:08:41.480 --> 00:08:42.620
לנעול ולפתוח הגדרות

00:08:42.620 --> 00:08:44.360
אם היישום שלכם קוראת את צורה

00:08:44.360 --> 00:08:45.900
מ-Azure App Configuration

00:08:45.900 --> 00:08:47.640
סוכן הבינה המלאכותית שלכם

00:08:47.640 --> 00:08:48.860
יכול לבדוק ערכים אלה

00:08:48.860 --> 00:08:50.400
לעדכן אותם ולעמד שינויים

00:08:50.400 --> 00:08:51.780
והכל באמצעות שיחה

00:08:51.780 --> 00:08:52.820
וזה לא רק שירותים

00:08:52.820 --> 00:08:55.200
Azure CLI ו-Azure Developer CLI

00:08:55.200 --> 00:08:55.840
אז די

00:08:55.840 --> 00:08:57.000
חשופים גם הם כחלים

00:08:57.000 --> 00:08:57.820
משמעות הדבר

00:08:57.820 --> 00:08:59.340
היא שסוכן הבינה המלאכותית שלכם

00:08:59.340 --> 00:09:01.320
יכול להריץ כל פקודת Azure CLI ישירות

00:09:01.320 --> 00:09:02.580
הוא יכול להקצות משאבים

00:09:02.580 --> 00:09:03.500
לפרוס יישומים

00:09:03.500 --> 00:09:04.380
לנהל תשתיות

00:09:04.380 --> 00:09:06.420
אותן פקודות שאתה מקליט במסוף

00:09:06.420 --> 00:09:08.000
אך מופעלות על ידי שפה טבעית

00:09:08.000 --> 00:09:09.260
דרך עוזר בינה מלאכותית

00:09:09.260 --> 00:09:10.720
משמעות הדבר בפועל

00:09:10.720 --> 00:09:11.740
היא ש-MCP1

00:09:11.740 --> 00:09:13.660
יכול להחליף עשרות SDK-S

00:09:13.660 --> 00:09:14.520
וקריאות API

00:09:14.520 --> 00:09:15.700
אינך צריך להתקין

00:09:15.700 --> 00:09:16.960
את Azure Storage SDK

00:09:16.960 --> 00:09:18.540
את Cosmos DB SDK

00:09:18.540 --> 00:09:19.680
את Monitor SDK

00:09:19.680 --> 00:09:21.340
וללמוד שלושה דפוסי עימות שונים

00:09:21.340 --> 00:09:23.240
אתה מתקין שרת MCP1

00:09:23.240 --> 00:09:24.340
מעמד פעם אחת

00:09:24.340 --> 00:09:25.500
וכל היכולות הללו

00:09:25.500 --> 00:09:26.840
זמינות דרך ממשק יחיד

00:09:26.840 --> 00:09:27.860
חישבו על תרחיש

00:09:27.860 --> 00:09:29.120
פתרון בעיות טיפוסי

00:09:29.120 --> 00:09:30.820
היישום שלך זורק שגיאות

00:09:30.820 --> 00:09:32.140
עליך לבדוק את היומנים

00:09:32.140 --> 00:09:33.200
להסתכל על התצורה

00:09:33.200 --> 00:09:34.920
לוודא שחשבון ההכסון נגיש

00:09:34.920 --> 00:09:36.460
ולבדוק את חיבור מסעד הנתונים

00:09:36.460 --> 00:09:37.520
לפני MCP

00:09:37.520 --> 00:09:38.980
מדובר בארבעה כלים שונים

00:09:38.980 --> 00:09:40.140
ארבעה כניסות שונות

00:09:40.140 --> 00:09:41.600
ארבעה דרכים שונות לקבל מידע

00:09:41.600 --> 00:09:43.160
אם שרת Azure MCP

00:09:43.160 --> 00:09:44.120
זו שיחה אחת

00:09:44.120 --> 00:09:45.080
הראה לי את השגיאות

00:09:45.080 --> 00:09:46.100
בדוק את התצורה שלי

00:09:46.100 --> 00:09:47.220
עמת את ההכסון שלי

00:09:47.220 --> 00:09:48.820
ובדוק את חיבור מסעד הנתונים שלי

00:09:48.820 --> 00:09:50.320
השרת מטפל בכל זה

00:09:50.320 --> 00:09:51.520
איך זה עובד בפועל

00:09:51.520 --> 00:09:53.360
בואו נסתכל מתחת למכסה המנוע

00:09:53.360 --> 00:09:55.300
איך זה עובד בפועל מאחורי הקלעים

00:09:55.300 --> 00:09:56.840
עימות משתמש ב-Entra ID

00:09:56.840 --> 00:09:58.820
שהוא Azure Active Directory שלך

00:09:58.820 --> 00:10:00.440
דרך Azure Identity Library

00:10:00.440 --> 00:10:02.180
כאשר סוכן הבינה המלאכותית שלך

00:10:02.180 --> 00:10:02.900
מבצע בקשה

00:10:02.900 --> 00:10:04.720
הוא מאמת באמצעות זהות Azure שלך

00:10:04.720 --> 00:10:05.640
אותם אישורים שבהם

00:10:05.640 --> 00:10:07.260
אתה משתמש כדי להתחבר לפורטל Azure

00:10:07.260 --> 00:10:08.520
ללא מבטחות API נפרדים

00:10:08.520 --> 00:10:09.720
ללא חשבונות שירות משותפים

00:10:09.720 --> 00:10:10.460
רק הזהות שלך

00:10:10.460 --> 00:10:12.040
תחשוב על זה כמו דלפק קבלה

00:10:12.040 --> 00:10:13.580
השרת בודק את ה-ID שלך

00:10:13.580 --> 00:10:14.860
לפני שהוא מאפשר לך להיכנס

00:10:14.860 --> 00:10:15.340
כעת

00:10:15.340 --> 00:10:17.080
האישור מכבד את Azure RBC

00:10:17.080 --> 00:10:18.840
בקרת גישה מבוססת תפקידים

00:10:18.840 --> 00:10:21.360
שרת ה-MCP אינו מעניק הרשאות חדשות

00:10:21.360 --> 00:10:24.360
ומאפשר רק את מה שכבר יש לחשבון שלך הרשאה לעשות

00:10:24.360 --> 00:10:26.480
אם אתה יכול לקרוא חשבונות איכסון בפורטל

00:10:26.480 --> 00:10:28.220
שרת ה-MCP יכול לקרוא אותם

00:10:28.220 --> 00:10:29.760
אם אינך יכול למחוק מסדי נתונים

00:10:29.760 --> 00:10:31.300
גם שרת ה-MCP לא יכול

00:10:31.300 --> 00:10:33.400
הוא יורש את מודל ההבטחה הקיים של Azure

00:10:33.400 --> 00:10:35.240
הוא אינו מוסיף משטחי תקיפה חדשים

00:10:35.240 --> 00:10:37.960
לכן אם אתה כבר סומך על Azure להריץ את הישומים שלך

00:10:37.960 --> 00:10:39.540
אתה כבר סומך על מודל ההבטחה כאן

00:10:39.540 --> 00:10:41.600
עבור תעבורה ישנן שתי אפשרויות

00:10:41.600 --> 00:10:44.100
HTTP ניתן לסטרימינג עבור חיבורים מרוחקים

00:10:44.100 --> 00:10:47.320
כאשר עוזר הבינה המלאכותית שלך פועל בענן או במחשב אחר

00:10:47.320 --> 00:10:49.040
הוא STDIO לפיתוח מקומי

00:10:49.040 --> 00:10:50.900
כאשר אתה מפעיל הכל במחשב שלך

00:10:50.900 --> 00:10:53.020
אפשרות ה-HTTP הניתנת לסטרימינג

00:10:53.020 --> 00:10:54.880
היא זו שמיקרוסופט ממליצה להלעיצור

00:10:54.880 --> 00:10:57.260
מכיוון שהיא עובדת היטב עם מזני יומסים ופרוקסי

00:10:57.260 --> 00:10:59.460
חישבו על זה כמו שיחת טלפון עבור הפעלה מרחוק

00:10:59.460 --> 00:11:01.060
ושיחה ישירה עבור הפעלה מקומית

00:11:01.060 --> 00:11:02.980
הפעלה, Sessions, חשובה כאן

00:11:02.980 --> 00:11:05.560
שרת ה-MCP שומר על מצב במהלך שיחה

00:11:05.560 --> 00:11:07.620
לכן, כאשר הסוכן שלכם שואל שאלה

00:11:07.620 --> 00:11:09.900
מקבל תשובה ולאחר מכן שואל שאלת המשך

00:11:09.900 --> 00:11:11.480
השרת זוכר מה קרה קודם לכן

00:11:11.480 --> 00:11:13.460
כלים יכולים לבנות על שלבים קודמים

00:11:13.460 --> 00:11:15.460
אתם יכולים לבצע שאילתות ביומנים

00:11:15.460 --> 00:11:17.760
לזהות בעיה, ליצור תיקון ולפרוס אותה

00:11:17.760 --> 00:11:19.080
הכל בתוך הפעלה אחת

00:11:19.080 --> 00:11:20.100
מבלי לאבד הקשר

00:11:20.100 --> 00:11:23.460
זה כמו שיחת קפה שבה אתם ממשיכים בדיוק מהמקום שבו הפסקתם

00:11:23.460 --> 00:11:25.880
השרת משתמש ב-Azure SDKs מתחת למכסי המנוע

00:11:25.880 --> 00:11:30.020
מה שאומר שהוא יורש את כל לוגיקת הניסיון החוזר המובנה וטיפול בשגיאות ש-SDKS אלה מספקים

00:11:30.020 --> 00:11:32.440
אם בקשה נכשלת עקב בעיית רשת חולפת

00:11:32.440 --> 00:11:33.980
היא מנסה שוב באופן אוטומטי

00:11:33.980 --> 00:11:37.060
אם שירות אינו זמין, הוא מטפל בשגיאה בצורה חיננית

00:11:37.060 --> 00:11:39.200
אינכם צריכים לכתוב את כל זה בעצמכם

00:11:39.200 --> 00:11:40.160
זה כבר רפוי

00:11:40.160 --> 00:11:43.380
כעת, מודל האבטחה משתמש במה שהוא שנקרא בשם עימות

00:11:43.380 --> 00:11:44.080
או OBO

00:11:44.080 --> 00:11:45.000
זה חשוב

00:11:45.000 --> 00:11:47.520
כאשר סוכן הבינה המלאכותית שלך קורא לכלי

00:11:47.520 --> 00:11:50.980
שרת ה-MCP מעביר את הזהות שלך לשירות במורד הזרם

00:11:50.980 --> 00:11:52.840
חשבון היחסון רואה את הזהות שלך

00:11:52.840 --> 00:11:54.060
לא את זהות השרת

00:11:54.060 --> 00:11:55.880
מסד הנתונים רואה את הזהות שלך

00:11:55.880 --> 00:11:57.600
לא חשבון שירות משותף כלשהו

00:11:57.600 --> 00:11:59.960
משמעות הדבר היא שכל פעולה מיוחסת לך

00:11:59.960 --> 00:12:01.680
כל יומן ביקורת מראה моיסמה

00:12:01.680 --> 00:12:04.640
אין חשבונות שירות אנונימיים שעושים דברים שאף אחד לא יכול לעקוב אחריהם

00:12:04.640 --> 00:12:05.380
השרת אומר

00:12:05.380 --> 00:12:06.660
אני כאן מטעם מירו

00:12:06.660 --> 00:12:07.840
והשירות רואה אותך

00:12:07.840 --> 00:12:08.600
לא את השרת

00:12:08.600 --> 00:12:13.940
עבור ארגונים הזקוקים לשליטה רבה יותר, אתה יכול לעמוד מול שרתי MCP עם Azure API Management.

00:12:14.120 --> 00:12:19.200
זה נותן לך מדיניות ממשל, הגבלת קצב, שבילי ביקורת ובדיקות בטיחות תוכן בשכבת הפרוטוקול.

00:12:19.320 --> 00:12:22.780
אתה יכול לשלוט באילו כלים זמינים, מי יכול להשתמש בהם ובאיזו תדירות.

00:12:22.960 --> 00:12:27.800
זהו אותו ניהול API שאתה כבר משתמש בו עבור ממשקי ה-API של REST שלך, שכעת מיושם על כלי MCP.

00:12:27.920 --> 00:12:29.180
הנה הנקודה המרכזית.

00:12:29.380 --> 00:12:32.220
שרת Azure MCP לא ממציא מנגנוני הבטחה חדשים.

00:12:32.220 --> 00:12:34.300
הוא משתמש באלה שכבר יש ל-Azure.

00:12:34.460 --> 00:12:39.920
מזהה Entra לאימות, RBSC לאימות, ערכות SDK לאימינות, ניהול API לממשל.

00:12:40.040 --> 00:12:45.420
אם אתם כבר סומכים על Azure להפעלת היישומים שלכם, אתם כבר סומכים על מודל ההבטחה שמשתמש בו שרת MCP.

00:12:45.580 --> 00:12:47.220
דוגמה מהעולם האמיתי בפעולה.

00:12:47.360 --> 00:12:49.920
בואו נהפוך את זה למציאותי עם דוגמה שתתקלו בה בפועל.

00:12:50.020 --> 00:12:52.200
דמיינו שאתם מפעילים אפליקציית מחולה ב-Azure.

00:12:52.360 --> 00:12:54.620
אתם ניגשים לכתוב את ה-URL ומקבלים שגיעת 404.

00:12:54.880 --> 00:12:55.780
האפליקציה לא מופעלת.

00:12:55.880 --> 00:12:58.460
פורטל Azure מציג שגיעת הפעלה, אך ללא יומני רישום.

00:12:58.620 --> 00:12:59.500
שום דבר לא מועיל.

00:12:59.620 --> 00:13:00.300
אתם תקועים.

00:13:00.480 --> 00:13:02.240
הדרך הישנה לטפל בזה כואבת.

00:13:02.400 --> 00:13:03.560
אתם פותחים את הפורטל.

00:13:03.680 --> 00:13:05.440
אתם עוברים בהגדרות אפליקציית המחולה.

00:13:05.560 --> 00:13:06.920
אתם בודקים את יומני הפריסה.

00:13:07.040 --> 00:13:10.200
אתם כותבים פקודות ממשק שורת פקודה, CLI, כדי למשוך מידע אבחוני.

00:13:10.320 --> 00:13:12.460
אתם משווים קבצי תצורה בין סביבות.

00:13:12.460 --> 00:13:16.180
אתם עוקבים ידנית אחר רצף ההתחול בניסיון להבין מה שבור.

00:13:16.400 --> 00:13:17.400
זה לוקח שעות.

00:13:17.440 --> 00:13:19.540
וזה מניח שאתם כבר יודעים מה לחפש.

00:13:19.660 --> 00:13:22.640
עם שרת MCP של Azure, החוויה שונה לחלוטין.

00:13:22.780 --> 00:13:25.240
אתם מעתיקים את הודעת השגיעה, מדביקים אותה בקופילות,

00:13:25.440 --> 00:13:28.320
מפעילים את CLI Azure MCP ונותנים לסוכן לבצע את ההבחון.

00:13:28.520 --> 00:13:28.820
זהו.

00:13:28.960 --> 00:13:32.420
הסוכן קורא את קבצי הפרויקט שלכם, בוחן את הגדרות האפליקציה שלכם,

00:13:32.420 --> 00:13:34.940
בודק את תצורת אפליקציית המחולה ומזהה את הבעיה.

00:13:35.040 --> 00:13:38.620
מחרוז את החיבור של תצורת אפליקציית Azure שלך היא ערך מציין מיקום.

00:13:38.760 --> 00:13:40.200
היא מעולם לא רוגדרה לייצור.

00:13:40.360 --> 00:13:42.220
כאשר אפליקציית המחולה מנסה להפעיל,

00:13:42.400 --> 00:13:45.820
היא לא יכולה להתחבר לתצורת האפליקציה, זורקת חריג ונכשלת בהפעלה.

00:13:45.980 --> 00:13:48.460
הסוכן לא רק מוצא את הבעיה, הוא מציע תיקון.

00:13:48.640 --> 00:13:50.420
צור מאגר תצורת אפליקציה אמיתי,

00:13:50.700 --> 00:13:53.020
הגדר את משתני הסביבה באפליקציית המחולה,

00:13:53.020 --> 00:13:56.580
עד כן את הקוד לקריאה ממשתני סביבה במקום מצייני מיקום קשיחים,

00:13:56.580 --> 00:13:58.980
פרוס מחדש, והוא מנחה אותך בכל שלב,

00:13:59.200 --> 00:14:00.700
מבקש אישור לפני ביצוע שינויים.

00:14:00.860 --> 00:14:02.080
כאן זה נהיה מרשים.

00:14:02.300 --> 00:14:05.040
הסוכן מתזמר מספר פעולות Azure ברצף.

00:14:05.160 --> 00:14:07.260
הוא מבצע שאילת בגרף המשאבים של Azure

00:14:07.260 --> 00:14:09.740
כדי למצוא את אפליקציות המחולה הקשורות לפרויקט שלך.

00:14:09.880 --> 00:14:11.400
הוא מזהה את קבוצת המשאבים.

00:14:11.540 --> 00:14:14.380
הוא יוצר את מאגר תצורת האפליקציה באותה קבוצה.

00:14:14.380 --> 00:14:17.440
הוא מעדכן את אפליקציית המחולה אם משתנה הסביבה החדש.

00:14:17.540 --> 00:14:19.640
הוא מבצע את שינויי הקוד בפרויקט שלך.

00:14:19.760 --> 00:14:20.760
הוא מפעיל את הפריסה.

00:14:20.860 --> 00:14:23.120
ולאחר מכן הוא מאמץ שנקודת הקצה פועלת.

00:14:23.260 --> 00:14:24.520
כל העניין לוקח דקות.

00:14:24.680 --> 00:14:26.480
הסוכן טיפל בכל פעולת Azure,

00:14:26.760 --> 00:14:27.460
קרא משאבים,

00:14:27.660 --> 00:14:28.400
יוצר חדשים,

00:14:28.620 --> 00:14:29.440
עדכן תצורות,

00:14:29.620 --> 00:14:30.340
הפעיל פריסות,

00:14:30.480 --> 00:14:31.120
עימות תוצאות.

00:14:31.220 --> 00:14:33.460
לא כתבת הפקודת ממשק שורת פקודה אחת.

00:14:33.640 --> 00:14:34.760
לא ניבטת בפורטל.

00:14:34.920 --> 00:14:37.220
רק תיארת את הבעיה ואישרת את השלבים.

00:14:37.320 --> 00:14:41.720
המשמעות עבורך היא שפתרון בעיות מורכב הופך לשיחה במקום תהליך ידני.

00:14:41.720 --> 00:14:45.040
אינך צריך להיות מומחה באז'ר כדי להבחן ולתקן בעיות.

00:14:45.180 --> 00:14:46.460
הסוכן מביא את המומחיות,

00:14:46.640 --> 00:14:48.080
אתה מביא את ההקשר והאישור,

00:14:48.240 --> 00:14:50.520
ואתה יכול לנסות זאת בעצמך עם אפליקציית ניסיון.

00:14:50.680 --> 00:14:52.060
אינך צריך הרשאות מיוחדות.

00:14:52.240 --> 00:14:53.480
אינך צריך להיות מפתח.

00:14:53.740 --> 00:14:57.240
אתה רק צריך מנוי לאז'ר ועוזר בינה מלאכותית תואם MCP.

00:14:57.380 --> 00:14:58.320
איך הכל מתחבר?

00:14:58.500 --> 00:14:59.340
התמונה הגדולה.

00:14:59.440 --> 00:15:01.020
אז עכשיו אתה מבין את החלקים.

00:15:01.180 --> 00:15:03.080
MCP הוא הפרוטוקול הסטנדרטי.

00:15:03.220 --> 00:15:05.540
שרת Azure MCP הוא יישום של מייקרוסופט,

00:15:05.540 --> 00:15:07.760
ושירותי Azure הם הכלים שעליהם הוא מתחבר.

00:15:07.900 --> 00:15:09.960
אבל הערך האמיתי אינו חלק בודד,

00:15:10.080 --> 00:15:12.400
אלא שכולם פועלים יחד דרך פרוטוקול אחד.

00:15:12.560 --> 00:15:13.620
איך זה נראה בפועל?

00:15:13.760 --> 00:15:16.660
דמיין סוכן יחיד שיכול לבצע שאילטות ביומני ניטור של Azure,

00:15:16.880 --> 00:15:18.480
לבדוק הגדרות תצורה של אפליקציות,

00:15:18.660 --> 00:15:20.540
ליצור משאבים חדשים ולפרוס קוד מעודכן,

00:15:20.640 --> 00:15:21.460
הכל בהפעלה אחת.

00:15:21.620 --> 00:15:23.260
אלה לא ארבע אינטגרציות נפרדות.

00:15:23.480 --> 00:15:26.440
זהו שרת MCP אחד שעושה ארבעה דברים ברצף

00:15:26.440 --> 00:15:28.240
כאשר ההקשר מתבצע בכל שלב.

00:15:28.240 --> 00:15:30.980
הפלט של כלי אחד הופך לכלט עבור הכלי הבא.

00:15:31.100 --> 00:15:33.160
מצב ההפעלה שומר על הכל מחובר.

00:15:33.340 --> 00:15:36.700
זה יוצר אפקטים של אינטראקציה שלא מקבלים עם כלים מבודדים.

00:15:36.860 --> 00:15:38.300
הסוכן קורא יומני רישום,

00:15:38.460 --> 00:15:39.560
מזהה בעיית תצורה,

00:15:39.820 --> 00:15:43.460
בונה תיקון ופורס אותו מבלי שתצטרכו להעתיק מידע ידנית בין שלבים.

00:15:43.660 --> 00:15:45.440
גם אפקט הרשת נכנס לתוקף.

00:15:45.560 --> 00:15:47.400
ככל שיותר שרתי MCP נבנים,

00:15:47.600 --> 00:15:50.120
כל עוזר בינה מלאכותית מקבל גישה ליכולות נוספות.

00:15:50.120 --> 00:15:52.980
למייקרוסופט כבר יש שרתי MCP עבור Azure DevOps,

00:15:53.180 --> 00:15:54.300
פליירייט ואיבוד מסמכים.

00:15:54.440 --> 00:15:56.020
גם צדדים שלישיים בונים אותם.

00:15:56.160 --> 00:15:59.560
כל שרת חדש מוסיף כלים שכל סוכן תואם MCP יכול להשתמש בהם.

00:15:59.660 --> 00:16:02.800
המערכת האקולוגית הופכת בעלת ערך רב יותר עם כל שרת שנוסף.

00:16:02.920 --> 00:16:04.740
עכשיו, בואו נסתכל לאן זה הולך.

00:16:04.900 --> 00:16:08.280
שרת Azure MCP כבר מובנה ב-Visual Studio 2026.

00:16:08.880 --> 00:16:11.160
שרת Azure DevOps MCP זמין באופן כללי.

00:16:11.320 --> 00:16:13.280
Azure API Management תומך כעת ב-MCP,

00:16:13.280 --> 00:16:16.180
כך שארגונים יכולים לשלוט ולהבטח את כלי ה-MCP שלהם

00:16:16.180 --> 00:16:18.420
באותו אופן שהם שולטים בממשקי ה-API שלהם.

00:16:18.520 --> 00:16:22.240
ומייקרוסופט הכריזה על Agent Orchestrator בבילד 2026,

00:16:22.700 --> 00:16:24.580
שירות מנוהל המטפל באיזון עומסים,

00:16:24.740 --> 00:16:27.180
ניטור תקינות וייחוס עלויות בין אלפי סוכנים.

00:16:27.400 --> 00:16:31.220
מאמצים מוקדמים ראו הפחתה של 30-45% בעלויות החישוב

00:16:31.220 --> 00:16:33.140
לכל סוכן באמצעות ניתוב מודלים חכם.

00:16:33.240 --> 00:16:34.420
התמונה הגדולה ברורה.

00:16:34.420 --> 00:16:38.000
MCP הופך לשכבת האינטגרציה האוניברסלית עבור בינה מלאכותית.

00:16:38.160 --> 00:16:40.940
ושרת Azure MCP הוא הכניסה למשתמשי Azure.

00:16:41.120 --> 00:16:44.940
ארגונים שמאמצים MCP כעת יוכלו להתחבר לכל פלטפורמת בינה מלאכותית

00:16:44.940 --> 00:16:47.040
מבלי לבנות מחדש את האינטגרציות שלהם.

00:16:47.160 --> 00:16:50.080
הכלים שלכם, הנתונים שלכם, מודל ההבטחה שלכם,

00:16:50.300 --> 00:16:53.600
כולם נגישים דרך פרוטוקול אחד מכל עוזר בינה מלאכותית שמדבר אותו.

00:16:53.800 --> 00:16:55.120
זהו פיסת הידע להיום.

00:16:55.120 --> 00:16:58.740
MCP נותן לסוכני בינה מלאכותית דרך סטנדרטית לתקשר עם כלים,

00:16:58.920 --> 00:17:02.060
ושרת Azure MCP נותן להם גישה לכל סביבת Azure שלכם.

00:17:02.180 --> 00:17:03.860
אם אתם בונים עם בינה מלאכותית באז'ר,

00:17:04.040 --> 00:17:05.540
התחילו לחקור את MCP עוד היום.

00:17:05.680 --> 00:17:07.580
הרשמו לפלטפורמת הפודקאסט האהובה עליכם,

00:17:07.640 --> 00:17:09.580
ושתפו את זה עם מישהו שמתחיל את המסע שלו.

00:17:09.700 --> 00:17:10.960
הגיבו עם משהו לחץ.

00:17:11.100 --> 00:17:12.000
אני קורא את כולם.

00:17:12.200 --> 00:17:13.180
אני מרקו פיטרס,

00:17:13.180 --> 00:17:15.880
וזה היה עוד פרק של Microsoft Knowledge Nuggets.
