WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:05.360
שלום לכולם וברוכים הבאים לעוד פרק של פניני ידע של מייקרוסופט, כאן ב-M365FM.

00:00:05.480 --> 00:00:06.500
אני מרקופי טרז.

00:00:06.620 --> 00:00:10.220
אז, מייקרוסופט דפנדר פור קלאוד נשמע כמו תוכנת אנטיבירוס, נכון?

00:00:10.380 --> 00:00:14.240
זו השערה סבירה, כי השם דפנדר מופיע בהרבה מקלי ההבטחה של מייקרוסופט.

00:00:14.320 --> 00:00:18.500
אבל העניין הוא שדפנדר פור קלאוד לא נועד לסרוק את המחשב הנייד שלך ליתור קבצים זדוניים,

00:00:18.660 --> 00:00:20.120
אלא משגיח על כל הגדרות הענן שלך.

00:00:20.120 --> 00:00:24.120
תחשבו על זה כך, דפנדר פור אין פוינט שומר על ההבטחה בתוך חדר אחד.

00:00:24.240 --> 00:00:28.100
הוא עוקב אחר מחשב נייד או שרת אחד בחיפוש אחר תוכנות זדוניות, תוכניות מוזרות,

00:00:28.260 --> 00:00:30.100
או סימנים לכך שמישהו מנסה להשתלט עליו.

00:00:30.220 --> 00:00:33.460
דפנדר פור קלאוד משגיח על כל בניין המשרדים שסביב אותו חדר.

00:00:33.620 --> 00:00:37.200
הוא בודק למי מותר להיכנס, והוא בודק אם דלת צדדית פונה לרחוב.

00:00:37.340 --> 00:00:42.840
הוא בוחן את המנעולים, האזעקות, חדרי היחסון והכללים שקובעים מי יכול להגיע לעזורים רגישים.

00:00:42.840 --> 00:00:45.140
במילים פשוטות, הוא עוזר לך לראות שלושה דברים.

00:00:45.360 --> 00:00:49.960
עד כמה משאבי הענן שלך מוגדרים בצורה בטוחה, האם מתרחש מה שהוא חשוד, ומה עליך לתקן קודם.

00:00:50.080 --> 00:00:52.440
אז הרע עשויה להגיד לך שדלת קול שהיא לא נעולה.

00:00:52.560 --> 00:00:55.620
התראה על איום פעיל אומרת לך שמישהו אולי כבר מנסה את הדלת הזו.

00:00:55.740 --> 00:00:57.080
להבדל הזה יש חשיבות.

00:00:57.200 --> 00:01:00.580
אז בואו נתחיל בשאלה למה הבטחת ענן הופכת למבולגנת כל כך מהר.

00:01:00.760 --> 00:01:03.000
למה הבטחת הענן מתפרקת בקלות כזו.

00:01:03.000 --> 00:01:09.680
לפני שנים, לחברה היה חדר שרתים קטן, כמה שרתים פיזיים, וצוות אחד שטיפל ברוב העניין.

00:01:09.820 --> 00:01:10.920
הכל יתנהל לאט.

00:01:11.040 --> 00:01:14.200
היום, חברה יכולה ליצור מכונה וריטואלית חדשה בתוך דקות.

00:01:14.360 --> 00:01:19.660
מפתח יכול להוסיף איחסון לפרויקט, צוות אחר יכול ליצור בסיס נתונים, ומישהו אחר יכול להריץ קונטיינרים לאפליקציה.

00:01:19.780 --> 00:01:22.840
לכל חלק עשוי להיות צוות משלו וכלי הבטחה משלו.

00:01:22.980 --> 00:01:27.940
ייתכן שיש לך כלי אחד לשרתים, אחר לבסיסי נתונים, עוד אחד לאיחסון, ועוד אחד לקונטיינרים.

00:01:27.940 --> 00:01:31.360
כל כלי מציג חלק מהתמונה, אבל אף אחד לא רואה את כל הבניין.

00:01:31.540 --> 00:01:32.500
זה יוצר פערים.

00:01:32.720 --> 00:01:35.200
חשבון ניחסון עלול לאפשר גישה ציבורית בטעות.

00:01:35.340 --> 00:01:39.620
מכונה וירטואלית עלולה להשאיר את פרוטוקול שולחן עבודה מרוחק, RDP, פתוח לאינטרנט.

00:01:39.720 --> 00:01:42.300
בלינוקס, זה יכול להיות Secure Shell או SSH.

00:01:42.440 --> 00:01:45.620
חשבון ניהול ישן עלול להישאר עם גישה חודשים אחרי שקבלן עוזב.

00:01:45.740 --> 00:01:48.440
שרת עלול לפספס עדכוני הבטחה כי הוא הופעל רק לבדיקה קצרה.

00:01:48.440 --> 00:01:50.780
אף אחת מהטעויות האלו לא דורשת תוקף מתוחכם.

00:01:50.900 --> 00:01:54.680
הן רק צריכות דלת צדדית אחת לא נעולה, וסביבות ענן משתנות כל הזמן.

00:01:54.840 --> 00:01:57.920
משאב שנראה בטוח ביום, שני עלול להיחשף ביום שלישי,

00:01:58.000 --> 00:02:00.760
כי מי שהוא שינה הגדרה אחת יצר כלל רשת חדש,

00:02:00.940 --> 00:02:04.140
או העתיק תבנית ישנה עם הרשאות חלשות שעדיין נמצאות בפנים.

00:02:04.340 --> 00:02:06.340
כנראה ראיתם את זה בחיים האמיתיים.

00:02:06.540 --> 00:02:08.180
צוות זקוק לשרת בדיקה מהיר.

00:02:08.180 --> 00:02:11.840
הם יוצרים מכונה וירטואלית, נותנים לכתובת ציבורית כדי שיוכלו להתחבר מהבית,

00:02:11.980 --> 00:02:13.980
ופותחים RDP או SSH כי זה מהיר יותר.

00:02:14.160 --> 00:02:17.120
הבדיקה עובדת, ואז הפרויקט מסתיים, אנשים ממשיכים הלאה,

00:02:17.240 --> 00:02:18.380
והשרת הזה נשאר מקוון.

00:02:18.540 --> 00:02:20.300
הדלת הציבורית שלא נשארת פתוחה.

00:02:20.420 --> 00:02:24.060
אף אחד לא מתכוון שזה יקרה, אבל זה קורה כי קל ליצור משאבי ענן וקל לשכוח מהם.

00:02:24.180 --> 00:02:26.520
עכשיו תוסיפו את הדרך שבה חברות רבות באמת עובדות.

00:02:26.520 --> 00:02:28.360
ייתכן שיש לכם עומסי עבודה באז'ר.

00:02:28.500 --> 00:02:31.140
ייתכן שאתם עדיין מפעילים שרתים במשרד או במרכז הנתונים שלכם.

00:02:31.320 --> 00:02:33.920
ספק עשוי להשתמש באמזון וייב סרוויסס או ב-AWS.

00:02:34.100 --> 00:02:36.380
צוות אחר עשוי להשתמש בגוגל קלאוד פלטפורם.

00:02:36.500 --> 00:02:38.280
ההבטחה כבר לא נשארת בפורטל אחד.

00:02:38.500 --> 00:02:41.040
רשימה ארוכה של התראות גם לא פותרת את הבעיה הזו.

00:02:41.140 --> 00:02:44.520
אם אתם רואים מאות הזהרות מבלי לדעת איזו מהן חושפת נתוני לקוחות,

00:02:44.520 --> 00:02:46.220
איזו מהן משפיעה על מערכת בדיקות,

00:02:46.220 --> 00:02:48.160
ואיזו מהן יוצרת נתיב למה שהוא רגיש,

00:02:48.360 --> 00:02:49.780
אתם עדיין לא יודעים איפה להתחיל.

00:02:49.900 --> 00:02:50.980
אתם צריכים הקשר.

00:02:51.180 --> 00:02:52.360
אתם צריכים לדעת מה קיים,

00:02:52.520 --> 00:02:53.300
מה פונה לאינטרנט,

00:02:53.420 --> 00:02:54.160
למי יש גישה אליו,

00:02:54.300 --> 00:02:55.760
ואיזה תיקון מסיר את מרב הסיכונים.

00:02:55.920 --> 00:02:57.740
כאן נכנס לתמונה Defender for Cloud.

00:02:57.900 --> 00:03:00.540
הוא מחפש את הדלתות החלשות לפני שמישהו נכנס פנימה.

00:03:00.660 --> 00:03:02.020
ניהול תנוחת הבטחת ענן.

00:03:02.020 --> 00:03:03.980
אבן הבניין הראשונה היא ניהול תנוחת הבטחת ענן,

00:03:04.140 --> 00:03:05.280
Cloud Security Posture Management.

00:03:05.420 --> 00:03:06.520
השם הזה נשמע כבד,

00:03:06.520 --> 00:03:08.140
אז תנו לי להסביר אותו בשפה פשוטה.

00:03:08.280 --> 00:03:10.760
זו בדיקת בטיחות שוטפת למשאבי הענן שלכם.

00:03:10.920 --> 00:03:13.100
במקום להסתובב בבניין אמיתי עם לוח כתיבה,

00:03:13.260 --> 00:03:16.300
Defender for Cloud בודק את ההגדרות סביב שירותי הענן שלכם.

00:03:16.420 --> 00:03:18.700
הוא מחפש דברים שעלולים להשאיר משאב חשוף,

00:03:18.900 --> 00:03:19.760
כלל רשת חלש,

00:03:19.880 --> 00:03:20.580
הצפנה חסרה,

00:03:20.800 --> 00:03:21.520
גישה מוגזמת,

00:03:21.520 --> 00:03:24.380
או הגדרה שכבר לא תואמת את הכללים של החברה שלכם.

00:03:24.540 --> 00:03:27.460
והבדיקות האלו ממשיכות לרוץ ככל שהסביבה שלכם משתנה.

00:03:27.620 --> 00:03:30.920
זה חשוב כי הבטחת ענן היא לא משהו שמגדירים פעם אחת ושוכחים ממנו.

00:03:31.060 --> 00:03:33.960
ניתן ליצור, לשנות, להעתיק או להעביר משאב בכל עת.

00:03:34.120 --> 00:03:36.320
Defender for Cloud ממשיך לבדוק את ההגדרה הנוכחית

00:03:36.320 --> 00:03:38.560
במקום להסתמך על סקירה שמישהו השלים לפני חודשים.

00:03:38.740 --> 00:03:40.680
לעתים קרובות תראו משהו שנקרא ציון הבטחה,

00:03:40.820 --> 00:03:41.320
Secure Score.

00:03:41.320 --> 00:03:43.940
חישבו על זה כמו על ציון בדיקה עבור אתר משרדים גדול.

00:03:44.060 --> 00:03:46.760
זה נותן לכם תצוגה של כמה בקרות בטיחות מומלצות קיימות,

00:03:46.940 --> 00:03:47.980
והיכן נותר עוד לעבוד.

00:03:47.980 --> 00:03:50.100
זו לא בדיקת, עובר או נכשל.

00:03:50.260 --> 00:03:52.100
ציון של מאה לא אומר שאין סיכון.

00:03:52.300 --> 00:03:54.940
זה אומר שהבדיקות שנכללו בציון הזה נראות תקינות.

00:03:55.120 --> 00:03:57.840
וציון נמוך יותר לא אומר שהענן שלכם כבר נפרץ.

00:03:58.000 --> 00:04:01.020
זה אומר ש-Defender for Cloud מצא הגדרות שדורשות תשומת לב.

00:04:01.020 --> 00:04:02.340
הציון נותן לכם כיוון,

00:04:02.480 --> 00:04:05.320
אך שימושיות יותר מהמספר עצמו הן ההמלצות שמאחוריו.

00:04:05.460 --> 00:04:07.280
המלצה מבהירה לכם מה דורש תשומת לב,

00:04:07.400 --> 00:04:09.920
אילו משאבים נמצאים בסיכון ואיזה שינוי יכול להפחית אותו.

00:04:10.080 --> 00:04:11.640
ייתכן שתראו שחשבון נכסון מסוים

00:04:11.640 --> 00:04:14.060
מאפשר גישה רחבה יותר ממה שהמדיניות שלכם עתירה.

00:04:14.140 --> 00:04:15.320
או שמכונה וירטואלית מסוימת

00:04:15.320 --> 00:04:17.660
לא כוללת בקרת הבטחה שהגדרתם בבסיס ההבטחה שלכם.

00:04:17.780 --> 00:04:19.460
אתם לא צריכים לנחש איפה לחפש.

00:04:19.600 --> 00:04:20.940
ההמלצה מצביעה על המשאב

00:04:20.940 --> 00:04:23.580
ומסבירה את הבעיה באופן שצוות מתאים יכול לפעול לפיו.

00:04:23.580 --> 00:04:26.560
זה הופך הזהרה מאורפלת למשימת עבודה עם אחראי ברור.

00:04:26.680 --> 00:04:28.520
אך לא כל ממצא ראוי לאותה תגובה.

00:04:28.520 --> 00:04:30.080
דמיינו שמצאתם שתי בעיות.

00:04:30.280 --> 00:04:31.660
אחת משפיעה על משאב בדיקות קטן

00:04:31.660 --> 00:04:33.200
שאף אחד לא יכול להגיע אליו מבחוץ.

00:04:33.360 --> 00:04:34.800
השנייה משפיעה על משאב ציבורי

00:04:34.800 --> 00:04:37.160
שיכול לגשת לנתוני לקוחות או למערכת רגישה.

00:04:37.320 --> 00:04:38.760
אתם תתקנו את השנייה תחילה.

00:04:38.920 --> 00:04:41.380
זוהי החשיבה העומדת מאחורי תיעדוף מבוסס סיכונים.

00:04:41.380 --> 00:04:43.840
דפנדר פור קלאוד מנסה לעזור לכם להשקיע זמן

00:04:43.840 --> 00:04:46.360
איפה שהגדרה חלשה עלולה להוביל למהשהו חמור יותר

00:04:46.360 --> 00:04:48.160
במקום להתייחס לכל הזהרה כשווה.

00:04:48.320 --> 00:04:50.320
זה מוביל למונח שיתכן שתתקלו בו

00:04:50.320 --> 00:04:51.460
שנקרא נתיב תקיפה.

00:04:51.580 --> 00:04:54.380
נתיב תקיפה הוא מסלול אפשרי שתוקף יכול להשתמש בו

00:04:54.380 --> 00:04:56.600
החל מנקודת טורפה ועד למה שהוא חשוב.

00:04:56.840 --> 00:04:58.780
אולי למשאב מסוים יש גישה ציבורית.

00:04:58.980 --> 00:05:01.520
אולי המשאב הזה מתחבר לזהות עם הרשאות נרחבות.

00:05:01.520 --> 00:05:04.420
אולי הזהות הזו יכולה להגיע למסעד נתונים שמכיל מידע רגיש.

00:05:04.540 --> 00:05:06.580
דפנדר פור קלאוד יכול להציג את השרשרת הזו.

00:05:06.680 --> 00:05:08.320
זה לא אומר שתוקף ישתמש במסלול הזה.

00:05:08.320 --> 00:05:11.740
זה אומר שהמסלול קיים ועליכם להחליט האם לסגור אותו לפני שמישהו אחר יעשה זאת.

00:05:11.860 --> 00:05:12.920
זהו הבדל משמעותי.

00:05:13.080 --> 00:05:18.140
נתיבי תקיפה עוזרים לכם לראות מדוע הגדרה קטנה יכולה להיות משמעותית הרבה מעבר למשאב שבו היא הופיעה.

00:05:18.200 --> 00:05:21.460
נקודת קצה ציבורית כשלעצמה עשויה להיראות כבעיה מינורי.

00:05:21.460 --> 00:05:25.820
כשהיא מחוברת לזהות בעלת כוח ולמידע רגיש, היא הופכת לתיעדוף גבוה הרבה יותר.

00:05:25.960 --> 00:05:28.700
לפעמים כמה נתיבי תקיפה חולקים את אותה נקודת טורפה.

00:05:28.700 --> 00:05:31.140
מייקרוסופט מכנה אותם נקודות חנק, צ'וקפוינטס.

00:05:31.260 --> 00:05:34.920
נקודת חנק היא מקום אחד שבו תיקון יכול לסגור כמה מסלולים אפשריים בבת אחת.

00:05:35.000 --> 00:05:41.140
לדוגמה, הידוק הגישה לזהות אחת או הסרת חיבור ציבורי מיותר אחד יכולים להפחית סיכון על פני משאבים מרובים.

00:05:41.140 --> 00:05:42.180
זה חוסך זמן.

00:05:42.360 --> 00:05:47.760
במקום לתקן עשרת תסמינים קשורים אחד אחד, צוותי ההבטחה והענן שלכם יכולים להתמקד בגורם המשותף.

00:05:47.880 --> 00:05:50.800
דפנדר פור קלאוד משתמש גם במדיניות ובבדיקות ציות.

00:05:50.800 --> 00:05:54.660
מדיניות היא כלל שאתם מכילים על פני מנויי האז'ר והמשאבים שלכם.

00:05:54.780 --> 00:05:59.780
אתם עשויים לקבוע כלל שיחסון דורש עצפנה, שפורטי רשת מסוימים לא יכולים להישאר פתוחים,

00:05:59.980 --> 00:06:02.760
או שמשאבים צריכים הגדרת הבטחה ספציפית לפני השימוש.

00:06:02.760 --> 00:06:04.340
מדיניות יוצרת עקביות.

00:06:04.560 --> 00:06:10.020
בלעדיה, כל צוות יכול לבנות משאבים בדרך שלו, וההבטחה הופכת לבדיקה ידנית בדיעבד.

00:06:10.020 --> 00:06:15.200
באמצעות מדיניות, ניתן לבדוק אם המשאבים מצייטים לאותם חוקים בזמן שהם נוצרים או משתנים.

00:06:15.360 --> 00:06:16.840
אבל, יש כאן טעות נפוצה.

00:06:16.960 --> 00:06:20.880
צוותים רבים משאירים מדיניות במצב ביקורת בלבד ומניחים שהיא תעצור הגדרות מסוכנות.

00:06:21.040 --> 00:06:22.860
מצב ביקורת רק מדווח על הבעיה.

00:06:22.860 --> 00:06:26.440
הוא מודיע שמישהו יצר משהו מחוץ לכללים, אבל הוא לא חוסם את השינוי.

00:06:26.560 --> 00:06:30.680
זו יכולה להיות נקודת פתיחה הגיונית בזמן שלומדים אילו משאבים קיימים עלולים להישבר.

00:06:30.860 --> 00:06:35.440
ברגע שמבינים את ההשפעה ומתקנים בעיות ישנות, ייתכן שחוקים בסיכון גבוה יידרשו אכיפה חזקה יותר.

00:06:35.640 --> 00:06:39.100
לכן, המטרה אינה לרדוף אחרי ציון מושלם או לקרוא כל התראה בכל פורטל.

00:06:39.240 --> 00:06:40.820
אתם בונים רשימת מטלות ברורה.

00:06:40.820 --> 00:06:47.100
אתם רואים אילו משאבים דורשים תשומת לב, אילו סיכונים קשורים ליעדים רגישים, ואיזה תיקון בודד מסיר כמה איומים בבת אחת.

00:06:47.260 --> 00:06:50.700
זה נותן לצוותי ההבטחה ולצוותי הענן נקודת מוצא משותפת.

00:06:50.700 --> 00:06:55.700
הגדרה בטוחה יותר מצמצמת הזדמנויות קלות, אך היא לא יכולה לעצור כל איום שכבר נמצא בתהליך.

00:06:55.840 --> 00:06:59.900
ניהול מצב הבטחת אומסי עבודה בודק את ההגדרה סביב שירותי הענן שלכם.

00:06:59.900 --> 00:07:02.940
הגנה על אומסי עבודה מסתכלת על הדברים שבאמת רצים שם.

00:07:03.060 --> 00:07:05.140
חישבו על כל מה שהחברה שלכם מפעילה בענן.

00:07:05.260 --> 00:07:07.220
מכונה וירטואלית שמריצה אפליקציה עסקית ישנה.

00:07:07.360 --> 00:07:08.960
מסד נתונים שמחזיק רשומות של לקוחות.

00:07:09.080 --> 00:07:10.580
חשבון נחסון ששומר קבצים שהוא עלו.

00:07:10.580 --> 00:07:12.440
קונטיינרים שמריצים חלקים של אפליקציה מודרנית.

00:07:12.620 --> 00:07:14.400
אפליקציית ווב שמטפלת בבקשות של לקוחות.

00:07:14.520 --> 00:07:15.380
אלו הם עומסי עבודה.

00:07:15.560 --> 00:07:18.900
Defender for Cloud מוסיף הגנה המבוססת על אומס העבודה שאתם צריכים להגן עליו.

00:07:18.900 --> 00:07:23.200
הוא לא מתייחס למסד נתונים, שרת וקונטיינר כאילו כולם עומדים בפני אותם סיכונים.

00:07:23.400 --> 00:07:24.060
זה העניין.

00:07:24.220 --> 00:07:26.260
העבודה שלו מתבצעת בשני חלקים.

00:07:26.420 --> 00:07:31.600
ראשית, הוא מחפש נקודות טורפה לפני שמתחילה בעיה, חולשות תוכנה ידועות או הגדרות הבטחה חסרות.

00:07:31.600 --> 00:07:38.880
לאחר מכן, הוא צופה אחר סימנים לפעילות חשודה בזמן שאומס העבודה רץ, כדי לעזור לכם למצוא חולשה בשרת לפני שתוקף ימצא אותה.

00:07:38.880 --> 00:07:45.960
הוא יכול גם להטריע אם פעילות בשרת נראית לא תקינה, כמו סימני תוכנה זדונית, שינויים חריגים או ניסיון להשתמש בשיטת תקיפה מוכרת.

00:07:46.080 --> 00:07:48.880
מייקרוסופט מקבצת את ההגנות הללו לתוכניות Defender.

00:07:49.040 --> 00:07:51.240
אתם בוחרים תוכניות על סמך מה שאתם מריצים.

00:07:51.400 --> 00:07:54.440
אם יש לכם מכונות וירטואליות, אתם מסתכלים על Defender עבור שרתים.

00:07:54.580 --> 00:07:58.200
אם העסק שלכם מאחסן קבצים ב-Azure Storage, אתם מסתכלים על Defender עבור יחסון.

00:07:58.200 --> 00:08:02.600
אם אתם מריצים קונטיינרים או מסדי נתונים, יש תוכניות ובדיקות המיועדות לאומסי עבודה אלו.

00:08:02.700 --> 00:08:05.300
אין מתג אחד גדול שנותן לכל משאב את אותה הגנה.

00:08:05.500 --> 00:08:08.440
זה ייצור עלויות ורעש במקומות שבהם אתם לא צריכים את זה.

00:08:08.560 --> 00:08:15.320
במקום זאת, אתם מחליטים אילו אומסי עבודה מחזיקים נתונים חשובים, שירותים חשובים או עומדים בפני חשיפה גבוהה יותר, ואז מפעילים עליהם את ההגנה הנכונה.

00:08:15.500 --> 00:08:16.900
בואו נשתמש בשרת כדוגמה.

00:08:16.900 --> 00:08:20.960
Defender for Sarvars יכול לסייע בעיתור חולשות תוכנה בשרתי Windows וליניקס.

00:08:21.060 --> 00:08:24.680
הוא יכול לדווח על עדכונים חסרים ולהראות היכן חולשה ידועה משפיעה על מכונה.

00:08:24.820 --> 00:08:30.220
הוא יכול גם לעקוב אחר שינויי קבצים, דבר שחשוב כאשר קובץ או הגדרת מערכת משתנים באופן הדורש חקירה.

00:08:30.340 --> 00:08:32.460
גם לאותות של תוכנות זדוניות יש חשיבות.

00:08:32.600 --> 00:08:36.640
שרת יכול להיראות תקין מבחוץ, בזמן שמשהו מזיק פועל בתוך מערכת ההפעלה שלו.

00:08:36.760 --> 00:08:39.780
וכאן Defender for Endpoint יכול להתחבר ל-Defender for Cloud.

00:08:45.320 --> 00:08:48.860
בתוך מערכת ההפעלה, תהליכים, קבצים והתנהגות במחשב נייד או בשרת.

00:08:48.980 --> 00:08:52.040
Defender for Cloud מסתכל על משאבי הענן שמסביב לאותו מכשיר.

00:08:52.180 --> 00:08:58.140
הוא רואה את הגדרת הענן של השרת, את החשיפה הרשתית שלו, את תוכנית הגנת אומס העבודה ואת הסיכון הרחב יותר הקשור למשאב זה.

00:08:58.280 --> 00:09:00.320
יחד, הם מעניקים לך תמונה מלאה יותר.

00:09:00.560 --> 00:09:04.360
דמיין ש-Defender for Endpoint מזהה פעילות חשודה במכונה וירטואלית.

00:09:04.420 --> 00:09:07.900
כשלעצמה, התראה זו אומרת לך שמה שהוא עלול להיות לא תקין בתוך השרת.

00:09:07.900 --> 00:09:09.960
Defender for Cloud מוסיף לזה הקשר.

00:09:10.100 --> 00:09:12.160
האם המכונה הווירטואלית פתוחה לאינטרנט?

00:09:12.300 --> 00:09:13.400
איזה צוות אחראי עליה?

00:09:13.560 --> 00:09:15.400
האם היא מתחברת למסעד נתונים רגיש?

00:09:15.560 --> 00:09:17.400
האם יש חולשה ידועה באותה מכונה?

00:09:17.600 --> 00:09:21.420
מה על צוות הענן או התשתית לתקן בזמן שצוות ההבטחה חוקר?

00:09:21.600 --> 00:09:24.740
זה משנה את השיחה ממש יש לנו התראה, למד.

00:09:24.920 --> 00:09:26.740
לשרת הזה יש פעילות חשודה.

00:09:26.960 --> 00:09:29.920
יש לו חשיפה ציבורית וזה האדם שצריך לפעול.

00:09:29.920 --> 00:09:33.720
תכונה מעשית אחת עבור מכונות וירטואליות היא גישה בזמן Just-In-Time Access.

00:09:33.860 --> 00:09:37.740
מנהלי מערכות רבים זקוקים ל-RDP עבור שרתי Windows או ל-SSH עבור שרתי Linux.

00:09:37.940 --> 00:09:42.100
הגישה המסוכנת היא להשאיר את יציאות הניהול האלה פתוחות כל הזמן כי מישהו עשוי להזדקק להן מאוחר יותר.

00:09:42.280 --> 00:09:44.480
גישת גישה בזמן נוקטת בגישה שונה.

00:09:44.660 --> 00:09:49.260
היא שומרת על דלת הניהול סגורה, ואז פותחת אותה לפרק זמן מאושר וקצר כשהמנהל צריך להתחבר.

00:09:49.420 --> 00:09:51.700
לאחר שזמן זה פאג, הדלת נסגרת שוב.

00:09:59.920 --> 00:10:02.320
דוחות או קבצים שהוא עלו על ידי לקוחות.

00:10:02.480 --> 00:10:07.820
Defender for Storage יכול לסרוק קבצים שהוא עלו לאיתור תוכנות סדוניות ולהעלות התראות סביב גישה חשודה.

00:10:07.980 --> 00:10:12.800
הוא יכול גם לעזור לך להבין מתי נתונים רגישים עשויים להימצא במקום שדורש תשומת לב רבה יותר.

00:10:13.020 --> 00:10:18.860
זה חשוב מכיוון שקובץ מזיק בהכסון עשוי לא לגרום לבעיות עד שמי שהוא יוריד אותו או ששירות אחר יתחיל לאבד אותו.

00:10:19.040 --> 00:10:22.220
מקולות, containers, ומסדי נתונים זקוקים לבדיקות שונות שוב.

00:10:22.220 --> 00:10:29.420
מקולות פועלות לעיתים קרובות במהירות ובמספרים גדולים, לכן ההגנה עליהן מתמקדת בתמונות, בהגדרות ובהתנהגות הקשורה לעומסי העבודה של המחולות.

00:10:29.580 --> 00:10:35.060
מסדי נתונים זקוקים לתשומת לב בנוגע לשאילתות חשודות, פעילות התחברות ואיומים הקשורים למידע.

00:10:35.180 --> 00:10:37.900
המטרה היא לא להשתמש בסריקה גנרית אחת לכל דבר.

00:10:38.060 --> 00:10:41.280
המטרה היא להכיל הגנה שמתאימה לעבודה שכל עומס עבודה מבצע.

00:10:41.420 --> 00:10:44.780
ובכל זאת, כל אחת מההגנות הללו תלויה במה שהוא בסיסי מאוד.

00:10:44.780 --> 00:10:52.960
Defender for Cloud יכול להגן ולדווח רק על משאבים שהוא יכול לראות, וכאשר מסתכלים מעבר למנוי Azure בודד, זו הופכת לשאלה גדולה בהרבה.

00:10:53.100 --> 00:10:56.240
תצוגה אחת על פני Azure, אתרים מקומיים ועננים אחרים.

00:10:56.420 --> 00:10:59.560
רוב החברות לא מחזיקות את כל עומסי העבודה שלהן במקום אחד.

00:10:59.760 --> 00:11:03.760
ייתכן שרוב השירותים שלך רצים באז'ר, בעוד שרת ישן עדיין פועל במשרד שלך.

00:11:03.900 --> 00:11:07.560
יחידה עסקית עשויה להשתמש באמזון ובסרויססס, המכונה לעיתים קרובות AWS.

00:11:07.560 --> 00:11:11.180
לצוות אחר עשויים להיות שירותים בגוגל קלאוד פלטפורם או GCP.

00:11:11.380 --> 00:11:15.420
זה משאיר עוד חימפורטלים נפרדים, רשימות נפרדות ודרכים נפרדות למצוא בעיות.

00:11:15.560 --> 00:11:18.420
זה כמו להחזיק שלושה מהבטחים שונים שלא מדברים זה עם זה.

00:11:18.580 --> 00:11:23.860
Defender for Cloud יכול לאחד סביבות Azure, מקומיות AWS וGCP לתצוגת הבטחה אחת.

00:11:24.000 --> 00:11:28.220
המטרה פשוטה, במקום לפתוח לוח מכוונים אחד לבדיקת מכונות וירטואליות באז'ר,

00:11:28.220 --> 00:11:31.800
אחר לחשבונות AWS ומערכת שלישית לשרתים בבניין שלך,

00:11:31.800 --> 00:11:35.120
אתה יכול לראות את מצב ההבטחה של אותן סביבות מחוברות במקום אחד.

00:11:35.300 --> 00:11:38.820
התצוגה האחת הזו חוסכת ממך את הצורך לדלג בין מסכים ולאבד הקשר.

00:11:39.000 --> 00:11:41.720
כעת, זה לא אומר שכל ענן עובד בדיוק באותה הדרך.

00:11:41.920 --> 00:11:48.140
למערכות Azure, AWS, GCP ומערכות מקומיות יש שירותים, כללי גישה ושיטות חיבור משלהן.

00:11:48.260 --> 00:11:51.980
אבל Defender for Cloud יכול לאסוף מידע הבטחה מהסביבות שחיברת,

00:11:51.980 --> 00:11:54.480
ואז להציג את הממצאים בתצוגה משותפת.

00:11:54.620 --> 00:11:56.700
זה מפחית את הסיכוי לעובדן הקשר.

00:11:56.700 --> 00:12:02.720
לדוגמה, התראה בשרת משמעותית יותר, כאשר ניתן גם לראות אם השרת שייך למנוי ענן,

00:12:03.060 --> 00:12:07.180
נמצא בחשבון AWS או רץ כחלק משירות מקומי ישן.

00:12:07.620 --> 00:12:11.460
צוות ההבטחה יכול להשקיע פחות זמן בשאלה איפה המשאב הזה,

00:12:11.620 --> 00:12:13.980
ויותר זמן בהחלטה מה דורש תשומת לב.

00:12:14.120 --> 00:12:17.080
לפני שתוכל להגן על משהו, עליך לדעת שהוא קיים.

00:12:17.080 --> 00:12:19.320
כאן נכנס לתמונה ניהול מלאי הנכסים.

00:12:19.460 --> 00:12:23.400
מלאי נכסים הוא פשוט רשימה של הדברים שהחברה שלך מחזיקה או מריצה בענן.

00:12:23.400 --> 00:12:28.660
זה יכול לכלול מכונות וירטואליות, מסדי נתונים, חשבונות איחסון, אשקולות קונטיינרים ושירותים אחרים.

00:12:28.840 --> 00:12:31.740
זה נשמע מובן מעיליו, אך משאבי ענן מופיעים במהירות.

00:12:31.900 --> 00:12:34.320
צוות פרויקט עשוי ליצור סביבת בדיקות.

00:12:34.440 --> 00:12:36.880
ספק עשוי ליצור משאבים בחשבון ענן אחר.

00:12:37.020 --> 00:12:41.320
אומס עבודה ישן עשוי להמשיך לרוץ לאחר שהאדם שבנה אותו עבר לתפקיד אחר.

00:12:41.320 --> 00:12:45.000
אם הוא לא במלאי שלך, הוא יכול בקלות לחמוק מפעולות ההבטחה שלך.

00:12:45.000 --> 00:12:49.920
Defender for Cloud עוזר לך לראות את המשאבים המוכרים לו ואת כיסוי ההבטחה שלהם.

00:12:50.100 --> 00:12:54.800
ניתן לראות אם משאב מוגן, אם הוא מוגן חלקית בלבד או שאינו מוגן כלל.

00:12:54.920 --> 00:12:57.040
הקבוצה האחרונה דורשת תשומת לב.

00:12:57.240 --> 00:12:59.560
משאב לא מוגן אינו בהכרח לא בטוח,

00:12:59.560 --> 00:13:05.000
אך אם בסיס נתונים או שרת חשוף לאינטרנט חסרים כיסוי, זהו פער שיש להבין.

00:13:05.160 --> 00:13:08.640
תצוגת כיסוי הופכת הנחות מאורפלות לרשימה שאפשר לבדוק.

00:13:08.800 --> 00:13:10.460
האם כל השרתים שלנו מוגנים?

00:13:10.620 --> 00:13:12.660
הופכת לשאלה אמיתית עם תשובה אמיתית.

00:13:12.860 --> 00:13:14.320
גם להרשאות יש חשיבות.

00:13:14.520 --> 00:13:18.500
חברה גדולה לא רוצה שכל אדם בפורטל ההבטחה יראב ינהל כל משאב.

00:13:18.640 --> 00:13:21.500
צוות התשתית עשוי להזדקק לטיפול בממצאים של שרתים.

00:13:21.660 --> 00:13:24.500
צוות בסיסי הנתונים עשוי להזדקק לצפייה בממצאי בסיסי נתונים.

00:13:24.500 --> 00:13:28.860
צוות האחראי על תחום עסקי מסוים זקוק לגישה למשאבי הענן של אותו תחום בלבד.

00:13:28.980 --> 00:13:31.760
טווחים והרשאות ענן עוזרים ליצור את הגבולות הללו.

00:13:31.760 --> 00:13:35.240
חשוב על טווח ענן כעל אזור מוגדר שאדם יכול לעבוד איתו.

00:13:35.620 --> 00:13:39.700
ניתן לשייך תפקיד לסביבות, מנויים או קבוצות משאבים ספציפיות,

00:13:39.980 --> 00:13:42.520
כך שאנשים יראו רק את מה שהם אחראים עליו.

00:13:43.220 --> 00:13:44.660
זה שומר על אחריות ברורה.

00:13:44.660 --> 00:13:48.140
צוות התשתית יכול להתמקד בשרתים ובממצאים הקשורים עליהם.

00:13:48.260 --> 00:13:52.680
באותו זמן, צוות בסיסי הנתונים יכול לזכור ממצאי בסיסי נתונים ולטפל במערכות שבעלותם.

00:13:52.800 --> 00:13:54.820
שני הצוותים עובדים מתמונת הבטחה אחת,

00:13:54.820 --> 00:13:57.440
אך אף אחד מהם לא צריך לנהל את שירותי הצוות השני.

00:13:57.580 --> 00:13:59.580
יש מגבלה אחת שתמיד כדאי לזכור.

00:13:59.760 --> 00:14:03.380
Defender for Cloud יכול לדווח רק על סביבות שחיברת וצרפת.

00:14:03.560 --> 00:14:06.720
אם מנוי Azure לא נכלל, הוא עלול להפוך לנקודה עיוורת.

00:14:06.720 --> 00:14:08.860
אם חשבון AWS לא חובר,

00:14:09.020 --> 00:14:11.900
Defender for Cloud לא יכול לדווח על המשאבים שבתוכו.

00:14:12.000 --> 00:14:16.080
אותו דבר חל על GCP ועל שרתים מקומיים שלא הוא עלול לשירות.

00:14:16.280 --> 00:14:18.940
שום לוח מכוונים לא יכול להציג את מה שהוא לא מכיר.

00:14:19.100 --> 00:14:21.080
צירוף לא מלא גורם לי ועיה נפוצה.

00:14:21.080 --> 00:14:24.600
חברה רואה לוח מכוונים חדש, מניחה שהוא מכסה את כל העסק,

00:14:24.740 --> 00:14:27.900
ומוצאת מנוי שנשכח או חשבון ענן נפרד שלא הופיע בתצוגה.

00:14:28.000 --> 00:14:30.940
לכן, בדוק את הכיסוי שלך לפני שאתה סומך על התוצאות.

00:14:30.940 --> 00:14:32.420
שאל אילו מנויים קיימים.

00:14:32.540 --> 00:14:35.100
שאל מי הבעלים של חשבונות AWS ו-GCP.

00:14:35.300 --> 00:14:37.220
שאל האם שרתים ישנים עדיין בשימוש.

00:14:37.340 --> 00:14:40.680
אז השווה את הרשימה הזו למה ש-Defender for Cloud באמת יכול לראות.

00:14:40.720 --> 00:14:41.880
ברגע שהתצוגה מחוברת,

00:14:41.880 --> 00:14:45.060
תאימות הופכת ליותר שימושית מאשר גיליון אלקטרוני מלא בבדיקות ישנות.

00:14:45.120 --> 00:14:47.460
תאימות ללא המרדף אחרי גיליונות אלקטרוניים.

00:14:47.580 --> 00:14:52.080
תאימות פירושה בדיקה אם הגדרות הענן שלך עומדות בכללים שהחברה שלך הסכימה לפעול לפיהם.

00:14:52.220 --> 00:14:55.320
כללים אלו עשויים להגיע מחוזה לקוח, דרישה משפטית,

00:14:55.540 --> 00:14:58.100
תקן בתעשייה או ממדיניות ההבטחה הפנימית שלך.

00:14:58.240 --> 00:15:01.880
בעבר, זה לרוב אמר שמישהו אסף צילומי מסך לפני ביקורת.

00:15:01.880 --> 00:15:04.020
הם היו שואלים האם ההצפנה מופעלת,

00:15:04.140 --> 00:15:07.520
האם הרישום דלוק או האם חוקי הגישה תואמים למדיניות החברה.

00:15:07.600 --> 00:15:09.800
עד שהגיליון האלקטרוני הגיע למבקר,

00:15:09.980 --> 00:15:11.980
חלקים מהסביבה כבר היו עשויים להשתנות.

00:15:12.200 --> 00:15:14.280
שירותי ענן לא מחכים לזכירות שנתיות.

00:15:14.500 --> 00:15:18.860
Defender for Cloud מעניק לכם דרך לבדוק משאבי ענן מול תקנים מובנים על בסיס מתמשך.

00:15:19.000 --> 00:15:22.200
ניתן לראות תקנים כגון SIS, NIST, ISO 27001,

00:15:22.500 --> 00:15:25.840
HIPAA, PCIDSS וMicrosoft Cloud Security Benchmark.

00:15:25.840 --> 00:15:29.100
אתם לא צריכים לשנן כל תקן כדי להבין את הרעיון הבסיסי.

00:15:29.180 --> 00:15:30.780
כל אחד מהם מכיל בקרות.

00:15:30.940 --> 00:15:33.220
בקרה היא חוק או אמצעי הגנה מצופה.

00:15:33.340 --> 00:15:35.640
היא עשויה לבדוק האם הגדרה מופעלת,

00:15:35.800 --> 00:15:37.060
האם הגישה מוגבלת,

00:15:37.240 --> 00:15:38.840
או האם משאב עומד בתצורה נדרשת.

00:15:39.540 --> 00:15:41.700
תצוגת התאימות מראה אילו בדיקות עברו,

00:15:41.840 --> 00:15:42.520
אילו נכשלו,

00:15:42.720 --> 00:15:44.580
ואילו משאבים גרמו לתוצאה שנכשלה.

00:15:44.780 --> 00:15:46.780
זה הופך תקן גדול לקל יותר לעבודה.

00:15:46.960 --> 00:15:49.100
במקום לראות שורה שאומרת שהבקרה נכשלה,

00:15:49.100 --> 00:15:51.740
ניתן להסתכל לעומק ולראות את המשאבים המושפעים.

00:15:51.880 --> 00:15:54.240
ניתן גם לראות תיקונים מוצאים הקשורים לממצא,

00:15:54.440 --> 00:15:56.460
כך שלאחראי על המשאב יש נקודת התחלה.

00:15:56.620 --> 00:16:00.500
תארו לעצמכם שמבקר שואל האם מחסון הענן שלכם עוקב אחר חוק מסוים.

00:16:00.680 --> 00:16:02.400
במקום לחפש בהערות ישנות,

00:16:02.640 --> 00:16:04.620
ניתן לזכור את סטטוס הבקרה הנוכחי,

00:16:04.900 --> 00:16:06.680
לראות את המשאבים הכלולים בבדיקה,

00:16:06.860 --> 00:16:08.060
ולזהות בעיות פתוחות.

00:16:08.160 --> 00:16:10.080
צוות האבטחה שלכם מקבל רשימת מטלות,

00:16:10.080 --> 00:16:13.220
המבקר שלכם מקבל ראיות המבוססות על הסביבה כפי שהיא נראית כעת.

00:16:13.280 --> 00:16:15.800
הבדיקות ממשיכות להתעדכן ככל שהמשאבים משתנים.

00:16:15.980 --> 00:16:18.700
אם מישהו משנה הגדרת ענן לאחר הביקורת האחרונה,

00:16:18.960 --> 00:16:21.160
השינוי הזה יכול להופיע בתצוגת התאימות.

00:16:21.300 --> 00:16:25.520
זה הופך את התאימות ממרוץ פעם בשנה לחלק קבוע מניהול משאבי ענן.

00:16:25.740 --> 00:16:28.180
זה חוסך זמן, אבל זה גם יוצר אחריות.

00:16:28.400 --> 00:16:31.060
בקרה שנכשלה מראה שחוק זקוק לתשומת לב.

00:16:31.220 --> 00:16:33.720
הצוות שבבעלותו המשאב המושפע יכול לתקן אותו,

00:16:33.720 --> 00:16:36.800
לתעד חריגה מקובלת או להסביר מדוע ההגדרה לא חלה.

00:16:36.920 --> 00:16:41.220
התוצאה הופכת לברורה יותר מגיליון אלקטרוני שבו אף אחד לא יודע מהעדכן לאחרונה תא.

00:16:41.320 --> 00:16:44.820
ובכל זאת, ציון תאימות גבוה לא מבטיח בטיחות מפני כל מתקפה.

00:16:44.940 --> 00:16:47.620
תאימות בודקת האם אתם עומדים במערכת חוקים מוגדרת.

00:16:47.780 --> 00:16:49.940
תוקפים לא מגבילים את עצמם לרשימת תיוג.

00:16:50.120 --> 00:16:53.180
משאב יכול לעמוד בטקן ועדיין להתמודד עם חולשת תוכנה חדשה,

00:16:53.180 --> 00:16:55.740
סיסמה גנובה או פעילות חשודה שדורשת חקירה.

00:16:55.820 --> 00:16:59.840
לכן, השתמשו בתאימות כדרך לבדוק את החוקים המוסכמים שלכם ולשמור על הראיות עדכניות.

00:17:00.020 --> 00:17:02.840
השתמשו בה כדי למצוא פערים, להקצות עבודה ולהראות התקדמות.

00:17:03.000 --> 00:17:05.040
כל זה יכול להרגיש גדול כשפותחים את הפורטל הראשונה,

00:17:05.240 --> 00:17:07.840
וזו הסיבה שהצעד הבא הטוב ביותר הוא תוכנית פשוטה לשבוע הראשון.

00:17:07.960 --> 00:17:09.960
איך להתחיל בלי להפעיל את הכל בבת אחת?

00:17:10.100 --> 00:17:10.940
אז איך מתחילים?

00:17:10.940 --> 00:17:13.940
ראשית, צרו מיפוי פשוט של מה שבאמת פועל אצלכם.

00:17:14.040 --> 00:17:17.440
רשמו את מנויי האז'ר שלכם, לאחר מכן את השרתים, חשבונות ההכסון,

00:17:17.620 --> 00:17:20.540
מסדי הנתונים, שירותי הקונטיינרים וכל אומס עבודה ב-AWS,

00:17:20.740 --> 00:17:22.340
Google Cloud או במרכז הנתונים שלכם.

00:17:22.520 --> 00:17:23.540
שימרו על זה פרקטי.

00:17:23.680 --> 00:17:27.320
אתם מנסים לענות על שאלה אחת, מה זקוק להגנה ואיפה זה נמצא.

00:17:27.480 --> 00:17:31.580
ברגע שיש לכם את המיפוי, חיברו את הסביבות שברצונכם ש-Defender for Cloud ינטר.

00:17:31.580 --> 00:17:35.080
אבל לפני שצוללים למאות המלצות, בדקו קודם את תצוגת הכיסוי.

00:17:35.160 --> 00:17:38.120
ממצאים עוזרים רק כשאתם יודעים אם המשאבים הנכונים מופיעים שם.

00:17:38.260 --> 00:17:40.180
התחילו בניהול מצב ההבטחה, Posture Management.

00:17:40.440 --> 00:17:43.520
סיכרו את סיון ההבטחה שלכם, ואז הביטו בממצאים בעלי הסיכון הגבוה ביותר שמאחוריו.

00:17:43.640 --> 00:17:45.620
אל תנסו לנקות כל התראה כבר ביום הראשון.

00:17:45.760 --> 00:17:49.020
במקום זאת, חפשו בעיות שחוזרות על עצמן לאורך כל הסביבה שלכם.

00:17:49.020 --> 00:17:53.580
חשיפה ציבורית, בקרות זהות חלשות, פורטי ניהול פתוחים ועדכוני תוכנה חסרים.

00:17:53.740 --> 00:17:56.300
אלו הם לרוב המקומות המהירים ביותר להפחתת סיכונים.

00:17:56.500 --> 00:18:01.340
לאחר מכן, בחרו תוכניות הגנה לעומסי עבודה בהתבסס על השירותים שאתם באמת משתמשים בהם והסיכון שהם נוסעים.

00:18:01.520 --> 00:18:06.840
שרת ייצור שמחזיק נתונים עסקיים דורש התייחסות שונה ממערכת בדיקות זמנית ללא מידע רגיש.

00:18:07.020 --> 00:18:09.020
לכן, הפעילו הגנה מתוך סיבה.

00:18:09.020 --> 00:18:13.820
עבור שרתים הזקוקים לזיהוי ברמת המכשיר, חיברו את Microsoft Defender for Endpoint.

00:18:14.020 --> 00:18:20.560
זה מעניק לכם תצוגה טובה יותר של פעילות בתוך מערכת ההפעלה, בזמן שDefender for Cloud שומר על משאב הענן והחשיפה שלו בתמונה.

00:18:20.760 --> 00:18:23.640
לאחר מכן, הקצו בעלים לכל ממצא שדורש פעולה.

00:18:23.780 --> 00:18:26.980
המלצה ללא בעלים הופכת לתזכורת שאף אחד לא מטפל בה.

00:18:26.980 --> 00:18:35.220
צוות התשתית שלכם עשוי להיות אחראי לתיקוני שרתים, צוות האפליקציות להגדרות מסד נתונים וצוות ההבטחה לעקוב אחר העבודה ולבחון אם הוא שלמה.

00:18:35.380 --> 00:18:36.640
כיבוז זמן סקירה קבוע.

00:18:36.820 --> 00:18:40.440
שבועי עשוי להתאים לסביבה עמוסה, בעוד חודשי עשוי להתאים לסביבה קטנה יותר.

00:18:40.640 --> 00:18:42.780
הלוז פחות חשוב מלהפוך את זה לשגרה.

00:18:42.920 --> 00:18:44.780
אתם לא מנסים להגיע לציון מושלם.

00:18:44.780 --> 00:18:48.760
אתם מסירים את הדרכים הקלות לתוך הענן שלכם, תיקון ברור אחד בכל פעם.

00:18:48.760 --> 00:18:57.160
חישבו על Defender for Cloud כעל מאבטח שבודק איך הענן שלכם מוגדר, מגן על החדרים החשובים ומפנה את הצוותים שלכם לסיכונים שדורשים התייחסות תחילה.

00:18:57.280 --> 00:18:59.980
לאתגר פשוט, חברו מנוי Azure אחד השבוע.

00:19:00.180 --> 00:19:04.860
בדקו אילו משאבים מופיעים בכיסוי, מיצאו את המשאב החשוף ביותר והקצו למישהו לתקן אותו.

00:19:04.860 --> 00:19:08.980
זה נותן לכם נקודת התחלה אמיתית ולא עוד לוח מכוונים של הבטחה שמתעלמים ממנו.

00:19:09.080 --> 00:19:14.140
פיסת המידע הבאה על החקירה היא ההבדל בין Microsoft Defender for Endpoint ל-Defender for Cloud.

00:19:14.140 --> 00:19:21.120
אחד צופה במה שקורה במכשירים, השני צופה במשאבי הענן שסביבם, ויחד הם עוזרים לך לראות את שני הצדדים של אותה בעיית הבטחה.
