מה יקרה אם אחד מחשבונות הניהול שלכם ייגנב ממש עכשיו? לא חשבון משתמש רגיל, אלא אחד מאלה שמחזיקים במפתחות לכל דבר. מערכת הדואר האלקטרוני שלכם, איחסון הקבצים, מסעד הנתונים של המשתמשים. כמה נזק מי שהוא יכול לגרום לפני שבכלל תשימו לב? הנה התשובה הלא נעימה. אם למנהל הזה יש גישה קבועה ורובם מחזיקים בה, התוקף לא צריך לפרוט שוב. הוא כבר בפנים, והוא יכול לקרוא כל אימייל, לשנות כל סיסמה ולמחוק כל משתמש. והוא יכול לעשות את זה בית מינוס שלוש לפנות בוקר בשבת, כשאיש לא צופה. רוב האנשים חושבים שהסיכון הוא סיסמאות חלשות, וכן, זה חלק מהעניין. אבל הבעיה הגדולה יותר היא משהו שרוב הארגונים לעולם לא חושבים עליו. זה לא שלאנשים יש הרשאות מנהל, זה שהן אצלם כל הזמן, גם כשהם לא משתמשים בהן. זה כמו להשאיר את דלת הכניסה לבית לרווחה כי אולי תצטרכו להביא משהו מהרכב מאוחר יותר. עד סוף הפרק הזה, תבינו מהו ניהול זהויות מועדפות ומדוע הוא פותר את זה. זה כמו לתת למי שהוא כרטיס מגנטי למלון שעובד בדיוק לזמן שהוא צריך ואז מתבטל בעת הצ'ק אאוט. אין גישה קבועה, אין דלתות פתוחות. אז ראשית, בואו נדבר על למה הרשאות קבועות הן בעיה כזו. בעיית ההרשאות הקבועות. הרשאות קבועות זה המונח הטכני להרשאות שתמיד פעילות גם כשלא צריך אותן, והן נמצאות בכל מקום. תחשבו על זה כמו על בניין משרדים. יש לכם מאבטח בדלת הכניסה ואולי מערכת תגי כניסה, אבל בפנים כל דלת לא נעולה כל הלילה. חדר השרתים, ארונות הטיוק עם רשומות העובדים, משרדי ההנהלה, כולם פתוחים רק כי אולי אדם אחד יצטרך להגיע אחרי שעות העבודה. אלו הרשאות קבועות בעולם הפיזי. זה נשמע מגוחך כשמשמיעים את זה בכל, אבל כך בדיוק רוב הארגונים מנהלים גישת מנהל. הבעיה היא שטח התקיפה. אם חשבון מנהל נפרץ באמצעות פישינג, גנבת פרטי התחברות או מחשב נייד שנגנב, לתוקף כבר יש את המפתחות להקל. הוא לא צריך להסלים הרשאות כי ההרשאות כבר שם, והוא לא צריך למצוא פגיעות שנייה כי הראשונה נתנה לו הכל. והנה החלק שמפתיע את רוב האנשים. מנהל מערכת טיפוסי מחזיק בית מינוס 168 שעות גישה בשבוע. זה 24 שביעיות, אבל הוא משתמש בהרשאות הניהול האלה אולי למד מינוס 30 דקות. 30 דקות מתוך 168 שעות. זה אומר שהגישה המוגברת שלהם יושבת שם לא בשימוש ולא מוגנת במשך 167 וחצי שעות בכל שבוע. זה חלון הזדמנויות עצום עבור תוקף. תרחישים מהעולם האמיתי הופכים את זה למפחיד אפילו יותר. מייל פישינג מצליח לעבור מי שהוא לוחץ על הכישור, והאישורים שלא נגנבים. התוקף נכנס למערכת בשתיים לפנות בוקר עם הרשאות מנהל מלאות וללא צורך בשום שלב נוסף. או שמחשב נייד נשכח בבית קפה, ולגנב יש כעת מכשיר שיכול לגשת לכל הטננט שלכם. או שמי שהוא משתמש באותה סיסמה באתרים מרובים, אחד מהם נפרץ, ופרטי הניהול שלו מסתובבים ברשת האפלה. השורה התחתונה היא זו, הבעיה אינה שלאנשים יש הרשאות מנהל. הבעיה היא שיש להם אותן כל הזמן. הרשאות קבועות הופכות כל חשבון שנפרץ לאסון פוטנציאלי. והחלק הגרוע ביותר הוא שרוב הארגונים אפילו לא יודעים כמה מנהלים קבועים יש להם. אז מה אם הייתה דרך לתת לאנשים את הגישה שהם צריכים רק כשהם צריכים אותה? מה זה פים? זה בדיוק מה ש-Privileged Identity Management עושה. פים בקיצור, זהו שירות בתוך Microsoft Entra שמשנה את אופן הקצאת התפקידים, לא את התפקידים עצמם, אלו נשארים אותו הדבר. הוא שולט על איך ומתי מישהו באמת מקבל להשתמש בהם. הנה ההגדרה הפשוטה ביותר. במקום לתת למי שהוא תפקיד מנהל לצמיתות, הופכים אותו לזכאי לדרוש אותו. אין להם את הכוח עד שהם מבקשים אותו. כשהם מבקשים, הם צריכים להוכיח שהם באמת זקוקים לו, ואז הם מקבלים אותו לזמן מוגבל. וכשהזמן הזה נגמר, הכוח נעלם. חישבו על זה כמו כרטיס חדר במלון. כשאתם עושים צ'קין למלון, אתם מקבלים מפתח שעובד עבור החדר שלכם במהלך השהות, לא גישה קבועה לכל חדר לעולם. אם תנסו להשתמש בו אחרי הצ'ק אאוט, הדלת תישאר נעולה. פים עובד באותה הדרך. אתם לא מקבלים גישה קבועה לסביטת הפנטהאוז, אתם מקבלים מפתח שעובד לכמה שעות, ואז מושמד מעצמו. עכשיו, בואו נעשה סדר בכמה מטוסים. פים אינו סט חדש של תפקידים. הוא לא יוצר יכולות ניהול חדשות. הוא לא מחליף סיסמאות או אימות דו שלבי. והוא לא רק לאנשי איט. כל ארגון עם מייקרוסופט אינטרה יכול להשתמש בו. מה שהוא עושה זה להוסיף שכבת בקרה על גבי התפקידים שכבר יש לכם. הרעיון המרכזי נקרא גישה בזמן אמת, או JIT. חישבו על זה ככרטיס מוגבל בזמן במקום תג קבוע. אתם מופיעים, מבקשים את הכרטיס, משתמשים בו, והוא פג תוקף. אין הרשאות שנשארות, אין חשבונות מנהל נשכחים שמישהו השתמש בהם לפני חמש שנים ומעולם לא נוקו. ישנם שני סוגי הקצאות בפים, זכאי ופעיל. זכאי אומר שיש לכם את הזכות לבקש את התפקיד. פעיל אומר שזה כבר אצלך. זו הדרך הישנה, גישה קבועה. כל המטרה של פים היא להעביר אנשים מפעיל לזכאי. אתה עדיין יכול לעשות את העבודה שלך, פשוט צריך לבקש קודם. אז איך שני סוגי ההקצאות האלה באים לידי ביטוי בפועל? בוא נפרק את זה. הקצאות זכאיות לעומת פעילות. אז מה ההבדל בין זכאי לפעיל? בוא נהפוך את זה למוחשי. זכאי אומר שיש לך זכות לקבל תפקיד, אבל אין לך אותו עדיין. תחשוב על זה כמו כרטיס מועדון שמאפשר לך לפתוח דלת, אבל רק כשאתה מעביר אותו והמערכת בודקת שמותר לך. בלי להעביר אותו, הוא לא עושה כלום בעצמו. הכרטיס בכיס שלך, אבל הדלת נשארת מעולה. פעיל אומר שהתפקיד כבר אצלך. זו הדרך הישנה, גישה קבועה. אתה נכנס דרך כל דלת בכל זמן, כי התאג שלך לעולם לא פג תוקף. זה נוח, בוודאי, אבל זה גם מה שהופך חשבונות שנפרצו לי מסוכנים כל כך. במילים פשוטות, זכאי אומר שאתה יכול. פעיל אומר שאתה מבצע. ההבחנה הזו היא הכל. הנה דוגמה מהעולם האמיתי. דמיינות טכנאית תמיכה בשם שרה. היא צריכה גישת מנהל גלובלי מדי פעם כדי לתקן בעיית סמכרון ספריות, אולי פעם בחודש ליכם מינוס 30 דקות. בלי פים, היית נותן לה הרשאת מנהל גלובלי לצמיתות. עכשיו, יש לה את הכוח הזה 24 שביעיות, גם כשהיא ישנה, גם כשהיא בחופשה. אם החשבון שלה נגנב בפישינג, לתוקף יש שליטה מלאה בדייר שלך. אם פים, אתה הופך את שרה לזכאית למנהל גלובלי. אין לה את התפקיד ביום יום. כשבעיית הסמכרון קורית, היא מפעילה את התפקיד למד מינוס 30 דקות, מתקנת את הבעיה, והופג. התוקף שגונב את פרטי ההתחברות שלה, אחר כך לא מוצא כלום. אין הרשאות קבועות, אין דלתות פתוחות. זהו יתרון ההבטחה המרכזי. זכאי לא נותן לתוקף שום דבר. הם יצטרכו גם להפעיל את התפקיד, מה שדורש עימות דו שלבי, MFA, הצדקה ואישור. כל שלב הוא עוד מכשול. רוב התוקפים יעברו למטרה קלה יותר. כעת, הערה קצרה על זכאות קבועה. אפשר להפוך מישהו לזכאי קבוע לתפקיד. כלומר, הוא יכול להפעיל אותו בכל עת ללא תוקף לזכאות עצמה. אבל הנועל המומלץ הוא להימנע מכך. הגדר זכאות מוגבלת בזמן במקום. הפוך מישהו לזכאי לשנה או שישה חודשים או מה שנראה הגיוני לארגון שלך. זה מחייב בדיקה תקופתית. האם הם עדיין צריכים את זה? אם כן, חדוש את זה. אם לא, הסר את זה. אחרת, הזכאות מצטברת עם הזמן ואתה מסיים עם אותה בעיה שהתחלת איתה. יותר מדי אנשים שיכולים לדרוש יותר מדי כוח. אז ברגע שמישהו זכאי לתפקיד, איך הוא מפעיל אותו בפועל? כאן נכנסים לתמונה מחסומי ההבטחה האמיתיים. תהליך עבודה להפעלה. תהליך ההפעלה הוא המקום שבו פים באמת מוכיח את ערכו. בואו נעבור על זה מנקודת המבט של המשתמש. דמיינו שמי שהיא בשם שרה צריכה לתקן בעיית סינקירון בדיירקטורי. היא פותחת את פורטל פים בתוך פורטל Azure או במרכז הניהול של אנטרה, מוצאת את התפקיד שהיא זכאית לו, במקרה הזה מנהלת גלובלית, ולוחצת על הפעלה. ראשית, היא בוחרת לכמה זמן היא זקוקה לתפקיד. ברירת המחדל עשויה להיות שמונה שעות, אבל היא יודעת שהתיקון הזה לוקח שלושים דקות. אז היא מגדירה זאת לשעה אחת. חכם, כי פרק זמן קצר יותר הוא תמיד עדיף. המנהל יכול להגדיר משך זמן מקסימלי לכל תפקיד, ממינוס שלושים דקות ועד עשרים וארבע שעות. הבקשה של שרה לשעה אחת תואמת את המדיניות הזו. לאחר מכן, עליה לספק הצדקה. סיבה אמיתית, לא רק אני צריכה גישת ניהול. היא מקלידה, תיקון בעיית סינקירון, כרטיס 48,291. זו לא בירוקרטיה, זה יוצר עקבות לביקורת. מאוחר יותר, אם מי שהוא ישאל למה לסרה הייתה גישת מנהל גלובלית ביום שלישי בשעה שתיים בצהריים, יהיה תיעוד עם הסיבה הזו. אם נדרש אימות רב-גורמי, MFA, וכך צריך להיות, שרה נדרשת לאמת את זהותה למרות שהיא כבר נכנסה לפורטל. פים דורש הוכחה עדכנית. היא פותחת את אפליקציית האימות שלה, מאשרת את הבקשה וממשיכה הלאה. זה קריטי. אם הסיסמה של שרה נגנבה, אבל לתוקף אין את הטלפון שלה, הוא לא יכול להפעיל את התפקיד. MFA בזמן ההפעלה הוא ההבדל בין חשבון שנפרץ לבין אירוע מבוקר. אם נדרש אישור, הבקשה עוברת למאשר יהודי. אולי המנהל של שרה או חבר בצוות האבטחה. הם מקבלים התראה, בוחנים את ההצדקה ומאשרים עוד אוכים. יש ארגונים הדורשים מספר מאשרים עבור התפקידים הרגישים ביותר. הרעיון פשוט. אף אדם לא אמור להיות מסוגל להעניק לעצמו סמכויות בלתי מוגבלות ללא אישור של מישהו אחר. ברגע שהבקשה הושרה, התפקיד מופעל. לסרה יש כעת גישת מנהל גלובלית למשך שעה אחת. היא פותחת את מרכז הניהול של אנטרה, מנווטת להגדרות הסינקרון, מתקנת את הבעיה, סוגרת את הפורטל וחוזרת לעבודתה הרגילה. העניין הוא שהיא לא צריכה לזכור לחבות את זה. פים מטפל בתפוגה באופן אוטומטי. כשהשעה מסתיימת, התפקיד מושבת והגישה של שרה חוזרת להרשאות המשתמש הרגילות שלה. אין הרשאות שנשארות עושה שנים של ניהול שנשכחו. היא יכולה גם להשביט את התפקיד ידנית מוקדם יותר אם היא מסיימת מהר מהצפוי. כך שלשרה הייתה בדיוק הגישה שהיא צריכה למשך הזמן המדויק שהיא נזקקה לו עם יכולת ביקורת מלאה. אם מישהו היה גונב את פרטי ההתחברות שלה באותה שעה, היה לו חלון זמן צר מאוד לגרום נזק וכל פעולה הייתה מתועדת. זהו זרימת העבודה המרכזית עבור תפקידי אנטרה, אבל פים יכול לעשות הרבה יותר מזה. זה עובד גם עבור קבוצות ומשאבי אז'וור. פים לקבוצות פים אינו מיועד רק לתפקידי ניהול אישיים, הוא גם מנהל חברות בקבוצות ושם זה הופך להיות ממש פרקטי. ישנם שני סוגי קבוצות שניתן לנהל באמצעות פים. קבוצות מייקרוסופט 365, הסוג שבו משתמשים לצוותים, תיבות דואר משותפות ושיתוף פעולה, וקבוצות הבטחה, הסוג שבו משתמשים כדי להעניק גישה ליישומים, משאבים או הרשאות. פים עובד עם קבוצות מוקצות, לא עם קבוצות דינמיות. קבוצות דינמיות מבוססות על כללים, כך שהחברות משתנה אוטומטית, אך פים זקוק לקבוצות שבהן מוסיפים ומסירים אנשים באופן מפורש. אז איך זה עובד? ניתן להפוך מי שהוא לבעלים או חבר זכאי בקבוצה. אין להם את החברות עד שהם מפעילים אותה. כשהם עושים זאת, הם מקבלים את כל ההרשאות הנלוות להיותם בקבוצה זו, וכשההפעלה פגע, הם מוסרים ממנה. הנה דוגמה אמיתית. נניח שיש לך צוות פרויקט שעובד על ספריית מסמכים רגישה שנגישה רק לחברי קבוצת הבטחה ספציפית. בדרך כלל, אף אחד בחברה אינו חבר בקבוצה זו. כשמי שהוא בצוות הפרויקט זקוק לגישה, הוא מפעיל את החברות שלו בפים, מקבל גישה למספר שעות, מבצע את עבודתו, והחברות פגע. לאחר מכן, ספריית המסמכים ננעלת שוב. תהליך ההפעלה עבור קבוצות עובד בדיוק באותו אופן כמו עבור תפקידים. עימות רב-גורמי אם נדרש, הצדקה, אישור אם יש צורך, מגבלת זמן, הכל מתועד. אותם מחסומי הבטחה חלים. למה זה משנה? מכיוון שקבוצות שולטות בהרבה יותר ממה שאתם עשויים לחשוב. חברות בקבוצה יכולה להעניק גישה ליישומים, להקצות רישיונות או להעניק הרשאות לאתרי SharePoint, ערוצי Teams או משאבי Azure. על ידי הפיכת החברות בקבוצה לזכאית במקום לקבועה, אתם שולטים בכל הדברים הללו באמצעות מדיניות פים אחת. דבר אחד חשוב לדעת, עליכם לצרף קבוצות לפים תחילה. הן לא מופיעות אוטומטית. אתם נכנסים לפורטל פים, מגלים את הקבוצות בטננט שלכם, ובוחרים את אלו שברצונכם לנהל. ברגע שקבוצה צורפה, לא ניתן להוציא אותה מפים. לכן, חישבו היטב אילו קבוצות זקוקות לרמת שליטה זו. עבור רוב הארגונים, המועמדות הטובות ביותר הן קבוצות שמעניקות גישה לנתונים רגישים או ליישומים קריטיים. התחילו שם, תמיד תוכלו להוסיף עוד מאוחר יותר. ואז ישנה משאבי Azure, התשתית עצמה כמו מכונות וירטואליות ומסדי נתונים. פים עבור משאבי Azure. פים עובד גם עבור תפקידי RBSC ב-Azure. זוהי מערכת ההרשאות השולטת במי יכול לעשות מה בתוך מנויי ה-Azure שלך, קבוצות המשאבים ומשאבים בודדים. המודל הוא אותו מודל, מישהו הופך לזכאי להיות בעלים של מנוי, אך התפקיד מופעל רק לשעה כשהוא צריך לבצע שינוי. הם מבקשים את התפקיד, מצדיקים את הצורך, עוברים עימות MFA במידת הצורך ומקבלים אישור עם נדרש. ואז התפקיד מופעל. כשהזמן נגמר, הוא מושבת אוטומטית, ללא גישה קבועה. מדוע זה משנה בנפרד מתפקידי Intune? מכיוון שתפקידי משאבי Azure שולטים בתשתית בפועל שלכם. המכונות הווירטואליות, מסדי הנתונים, חשבונות היחסון, התקשורת. אלו הדברים ששומרים על העסק שלכם פעיל. אם למי שהוא יש גישת בעלים קבועה למנוי ייצור, הוא יכול למחוק הכל. ואם החשבון הזה נפרץ, גם התוקף יכול. הנה דוגמה טיפוסית. מפתח זקוק לגישת תורם כדי לפרוס עדכונים לסביבת ייצור. ללא פים, הייתם נותנים לו גישת תורם קבועה, ועכשיו יש לו את הכוח הזה בכל יום, גם כשהוא לא פורס. אם פים, הוא זכאי. הוא מפעיל את הגישה כשהזמן לפריסה מגיע, מבצע את עבודתו, והתפקיד פאג. בשאר הזמן, אין לו גישה מיוחדת לייצור. הניגוד להקצאות RBSC קבועות הוא חד. ברוב סביבות Azure יש הרבה יותר מדי בעלים קבועים. אנשים צוברים הרשאות לאורך שנים, ולעולם לא מחזירים אותן. הם מחייב ניתוק נקי. אם אתה לא צריך את זה כרגע, אין לך את זה. כל זה יוצר סביבה בטוחה הרבה יותר, אך כיצד זה נראה מבחינת יתרונות בעולם האמיתי? יתרונות הבטחה וביקורת. היתרון הגדול ביותר הוא פשוט צמצום שטח התקיפה. אם חשבון נפרץ אך אין לו תפקידים פעילים, התוקף לא מקבל כלום. הוא מחובר כמשתמש רגיל ללא כוחות מיוחדים. הוא לא יכול למחוק משאבים, לא יכול לקרוא מידע רגיש, ולא יכול לשנות הגדרות. הפריצה מוחלת. אבל, גם אם התוקף מנסה להפעיל תפקיד, הוא נתקל בשערים מרובים. MFA עוצר כל מי שאין לו את הטלפון של המשתמש. הצדקה מחייבת אותם להסביר מה הם עושים. אישור אומר שמישהו אחר צריך לחתום על זה. כל שאר מקשה עליהם. רוב התוקפים יוותרו ויחפשו מטרה קלה יותר. לאחר מכן, יש את נתיב הביקורת. כל הפעלה מתועדת. מי יפעיל איזה תפקיד? מתי? לחמה זמן? אם איזו הצדקה? מי אישר זאת? זה לא סתם רישום התחברות פשוט. זו היסטוריה מלאה של כל פעולה בעלת הרשאות. מבקרים אוהבים את זה. ניתן להוכיח שהגישה המועדפת הייתה זמנית, מוצדקת ומאושרת. אין יותר ניחושים לגבי מי החזיק בהרשאות ניהול לפני שישה חודשים. פים תומך גם בזכירות גישה. אלו בדיקות מתוזמנות שבהן מנהלים בוחנים למי עדיין דרושה זכאות לתפקידים מסוימים. אם מי שהוא לא הפעיל תפקיד במשך שישה חודשים, אולי הוא כבר לא זקוק לו. הזכירה יכולה להסיר באופן אוטומטי הקצאות מיושנות. זה מונע, זכילה של הרשאות, הצטברות איטית של הרשאות שקורית כשאיש לא מנקה אותן. ויש גם תועלת ישירה לציון ההבטחה. שימוש בפים משפר את ציון הבטחת הזהויות במיקרוסופט אנטרה. מייקרוסופט עוקבת אחר רמת ההגנה על הסביבה שלך, ושימוש בפים הוא גורם מרכזי. ככל שמעבירים יותר תפקידים מקבועים לזכאים, הציון שלך עולה. אבל, הנה הערה קנה. פים לבדו אינו פתרון קסם. הוא צריך להיות חלק מאסטרטגיית הבטחה רחבה יותר. אתה עדיין זקוק לתחנות עבודה מאובטחות לניהול. אתה עדיין זקוק למדיניות גישה מותנית. אתה עדיין זקוק להיגיינת סיסמאות טובה. פים מטפל בבעיה ספציפית אחת, הרשאות קבועות, והוא עושה זאת היטב. אבל, הוא לא מחליף כל אמצעי הבטחה אחר. עם זאת, אם אינך עושה דבר אחר, העברת חשבונות ניהול גלובליים מקבועים לזכאים היא אחד השינויים המשפיעים ביותר. זה מצמצם את שטח התקיפה שלך מממינוס 168 שעות בשבוע לחלון הזמן הקצר שתבחר. קשה להתעלות על זה. מלכודות נפוצות ושיטות עבודה מומלצות. פים הוא עוצמתי, אך אינו חסים מתאויות. אנשים עושים תאויות. בואו נעבור על הנפוצות ביותר כדי שלא תחזרו עליהן. ראשית, התייחסות לפים כאל פתרון, שגר ושכח. אי אפשר פשוט להגדיר אותו פעם אחת וללכת. עליך לבדוק אותו באופן קבוע. האם התפקידים הנכונים מחוסים? האם זמני ההפעלה שלך עדיין סבירים? האם המאשרים הם עדיין האנשים הנכונים? פים דורש תשומת לב מתמדת. התייחס אליו כאל צמח, לא כאל סלע. שנית, השארת יותר מדי הקצאות פעילות קבועות. זה מביס את כל המטרה. אם תהפוך מנהל גלובלי אחד לזכאי, אך תשאיר שלושה אחרים פעילים לצמיתות, לא צמצמת את שטח התקיפה שלך. אתה רוצה לחסל הרשאות קבועות? לא רק להזיז כמה חשבונות. תהיה חסר רחמים. אם מי שהוא לא זקוק לגישה קבועה, הפוך אותו לזכאי. זה כל הרעיון. שלישית, הגדרת משחי הפעלה ארוכים מדי. חלון הפעלה של 24 שעות הוא בעצם גישה קבועה. המטרה היא גישה מוגבלת בזמן. שמור על משקים קצרים ככל האפשר. שעה אחת לרוב המשימות, 4 שעות לחלונות תחזוקה גדולים יותר. כל דבר ארוך יותר דורש הצדקה רצינית. רביעית היא דרישת MFA בעת הפעלה. זהו שער ההבטחה החשוב ביותר. אם תאפשר הפעלת תפקיד ללא MFA, סיסמה גנובה היא כל מה שתוקף צריך. דרישת MFA בעת ההפעלה היא בלתי ניתנת לוויתור עבור כל תפקיד רגיש. חשוב על זה כמו על דלפק הקבלה שבודק את תעודת הזהות שלך לפני הכניסה לבניין. חמישית, הסתמכות יתר על הקצעות כשאירות ללא תהליכי אישור מתאימים. להיות קשיר זה טוב יותר מלהיות פעיל לצמיתות. אך זה לא מספיק כישי לעצמו. אם כל אחד יכול להפעיל כל תפקיד בכל עת ללא פיקוח, רק הוספת לחיצה לתהליך מבלי להוסיף הבטחה אמיתית. שלב כשאירות עם אישור עבור התפקידים הרגישים ביותר. שישית, התעלמות מחשבונות לשבירת זכוכית Break Glass. אתה זקוק לחשבונות חירום שעוקפים את פים לחלוטין. אם משהו משתבש, מאשר אינו זמין, מדיניות נשברת או שמישהו ננעל בחוץ, אתה צריך דרך להיכנס. צור חשבון או שניים לשבירת זכוכית עם גישת ניהול גלובלית קבועה. נעל אותם עם סיסמאות ארוכות ומורכבות, אכסן אותם בצורה מאובטחת ונטר אותם בקפידה. לעולם אין להשתמש בהם בפעולות יומיומיות רגילות. השיטה המומלצת ביותר היא להתחיל בקטן. בחר תפקיד אחד בסיכון גבוה, מנהל גלובלי הוא הבחירה המובנת מאליה, והפוך אותו לחשיר בלבד. בדוק את תהליך העבודה, אכשר את המנהלים שלך ואז התרחב לתפקידים אחרים בהדרגה. נטר את ההתראות בפים. הוא יגיד לך אם יש לך יותר מדי מנהלים גלובליים, עם תפקידים לא מופעלים, או עם מה שהוא נראה לא תקים. שים לב לאותות האלה ושלב פים עם גישה מותנית, conditional access. דרוש שיטות עימות חזקות יותר עבור הפעלת תפקידים. חייב הפעלה ממכשירים תואמים בלבד. הוסף הגבלות מיקום. ככל שתוסיף יותר שכבות, כך תקשה יותר על התוקף. אז, הנה השורה התחתונה. גישת ניהול קבועה היא סיכון עצום. זה כמו דלת לא נעולה שנשארת פתוחה כל הלילה. פים מחליף זאת בגישה זמנית ומתוזמנת just in time. מפתח שעובד לחמה שעות ואז מפסיק לעבוד. הפעולה החשובה ביותר שאתה יכול לעשות היום, היכנס למרכז הניהול של אנטרה, פתח את פים, מצא את חשבונות המנהל הגלובלי שלך, והפוך לפחות אחד מהם לחשיר במקום פעיל לצמיתות. השינוי האחד הזה מצמצם את שטח התקיפה שלך מממינוס 168 שעות בשבוע, לחלון הזמן הקטן שתבחר. האם אתה יודע כמה מנהלים קבועים יש לך כרגע? רוב האנשים לא יודעים, וזו בדיוק הבעיה. אם הפרק הזה עזר לך, הרשם לערוץ לעוד הסברים פשוטים על הבטחת מייקרוסופט. ולחץ על הסרטון הבא כדי ללמוד על סקירות גישה, ואיך לבדוק למי עדיין דרושות הרשאות, כי לדעת למי יש כוח זה הצעד הראשון לשליטה בו.