Restricted Content Discovery: מה הוא מסתיר ומה לא
By Mirko Peters · · Updated
Restricted Content Discovery ב-SharePoint מסתיר אתר מחיפוש ארגוני ומ-Copilot, אבל משאיר את ההרשאות כמות שהן. כאן תמצאו את המגבלות, אופן ההפעלה והשימוש המיטבי.
Automatically translated with AI from the original post. Read the English original
Restricted Content Discovery מסתיר את התוכן של אתר SharePoint מחיפוש ארגוני ומהגילוי הרחב של Copilot, אבל אינו משנה מי יכול לפתוח את הקבצים. זה מה שהוא מסתיר ומה שהוא לא. מאמר זה מיועד למנהלי SharePoint שצריכים להחליט מתי ההגדרה הזו עוזרת ומתי היא רק יוצרת תחושת ביטחון מזויפת. תלמדו מה Microsoft אומרת שהוא עושה, מה הוא משאיר על כנו, איך מפעילים אותו, מה ההבדל בינו לבין בקרת גישה מוגבלת, ותראו דוגמה מעשית.
עיקרי הדברים
- Restricted Content Discovery מסתיר את התוכן של אתר מחיפוש ארגוני ומהגילוי הרחב של Copilot, אבל הוא אינו בקרת גישה.
- הוא אינו משנה הרשאות: משתמשים שכבר יש להם גישה עדיין יכולים לפתוח את התוכן, וקישורי השיתוף ממשיכים לעבוד.
- זו הגדרה ברמת האתר, שנועדה לשמש צעד זמני בזמן שאתם מתקנים את בעיית השיתוף האמיתית או מבצעים פריסה הדרגתית של Copilot.
- היא דורשת את SharePoint Advanced Management ורישיון Copilot בארגון, ואתרים עם יותר מ-500,000 פריטים עשויים להתעדכן יותר משבוע.
- להגנה אמיתית השתמשו בבקרת גישה מוגבלת, ואת מגבלות הגילוי הפעילו רק לפרק הזמן שנחוץ לכם לניקוי ההרשאות.
מהו Restricted Content Discovery ב-SharePoint?
הדף של Microsoft על הגבלת גילוי של אתרי SharePoint ותוכן מתאר את התכונה. היא מגבילה את גילוי התוכן של אתר, כולל קבצים שנעשה בהם שימוש לאחרונה, בחיפוש ארגוני ובתשובות של Microsoft Copilot. חיפוש ארגוני כולל מקומות כמו דף הבית של SharePoint, Office.com ו-Bing.
היא גם מסירה חלק מנקודות הכניסה של AI מהאתר: כפתור Copilot, תפריטי פעולות AI, כולל יצירת סוכנים, והאפשרות ליצור דפים בעזרת AI.
שתי נקודות מסגרות את הנושא:
- זו הגדרה ברמת האתר. מפעילים אותה לאתר, ולא לדייר כולו.
- Microsoft מתכננת אותה כבקרת ממשל זמנית, למשל במהלך סקירות או פריסות הדרגתיות של Copilot.
לכן כדאי לראות ב-Restricted Content Discovery דרך לקנות זמן. אתר שסימנתם יוצא מהגילוי הרחב בזמן שאתם מתקנים את בעיית השיתוף שלו.
מה הוא לא עושה?
זה החלק שמפתיע אנשים. הדף של Microsoft מפרט מה נשאר כפי שהוא:
- הוא אינו משנה הרשאות. משתמשים שכבר יש להם גישה עדיין יכולים לפתוח את התוכן ישירות.
- הוא אינו מסיר תוכן מאינדקס החיפוש של Microsoft 365.
- הוא אינו משפיע על יכולות של Microsoft Purview, כמו eDiscovery ו-auto-labeling.
- הוא אינו חל על אתרי OneDrive. הוא תומך באתרי SharePoint בלבד.
- הוא אינו משפיע על חיפושים מתוך הקשר של האתר, או על חוויות חכמות כמו ההזנה של Microsoft 365 וההמלצות.
- הוא אינו משפיע על חוויות שפועלות על תוכן שהמשתמש כבר עובד איתו, כמו סיכום של מסמך פתוח.
המודול ההדרכתי של Microsoft בנושא מוסיף שתי נקודות. התכונה אינה בקרת גישה, והיא אינה בודקת או מבטלת קישורי Anyone או שיתוף עם Everyone except external users, שהם לרוב מה שגורם לאתר להיות משותף יתר על המידה. בנוסף, היא עדיין מאפשרת ל-Copilot להציג תוכן שהמשתמש הוא הבעלים שלו או שהיה בקשר איתו לאחרונה, גם באתר מוגבל.
המסקנה פשוטה. אם אדם יכול לפתוח קובץ היום, Restricted Content Discovery לא תמנע ממנו לפתוח אותו מחר. היא רק מקשה למצוא את הקובץ בחיפוש רחב ובתשובות של Copilot.
איך מפעילים את זה?
קודם כול, בדקו את דרישות המוקדמות. Microsoft מציינת רישיון Microsoft Copilot ו-SharePoint Advanced Management, כולל מודול SharePoint Online PowerShell והקצאות תפקידי RBAC. המודול ההדרכתי מוסיף שהתכונה הופכת לזמינה לאחר שלפחות משתמש אחד בארגון מחזיק ברישיון Microsoft 365 Copilot. כדאי גם לבדוק את קטגוריות האתרים שלכם.
במרכז הניהול של SharePoint, עברו אל Sites ואז אל Active sites, בחרו את האתר, פתחו את הלשונית Settings, הפעילו את האפשרות Restrict content from Microsoft Copilot ושמרו. ב-PowerShell, הריצו את Set-SPOSite עם כתובת האתר והפרמטר RestrictContentOrgWideSearch עם הערך true. כדי לבטל, הגדירו את הפרמטר לערך false. כדי לבדוק את הסטטוס, הריצו את Get-SPOSite ובחרו באותה תכונה.
התכננו לעיכוב. העדכונים צריכים להתפשט דרך מערכות האינדוקס, ולכן הזמן תלוי בגודל האתר ובפעילות בו. Microsoft מציינת שבאתרים עם יותר מ-500,000 פריטים, העדכון עשוי לקחת יותר משבוע עד שהוא יופיע במלואו בחיפוש וב-Copilot. אם אתר עדיין מופיע, המתינו ובדקו את מספר הפריטים לפני שתניחו שההגדרה נכשלה.
לאחר שתפעילו את ההגדרה, בדקו אותה עם חשבון משתמש רגיל. חפשו ביטוי ייחודי מקובץ באתר, שאלו את Copilot שאלה שהקובץ היה עונה עליה, ורשמו את התוצאה. לאחר מכן שאלו את אותה שאלה מתוך האתר עצמו, שם חיפוש בהקשר האתר עדיין פועל. הבדיקה הזו מראה לכם את ההתנהגות האמיתית בדייר שלכם, ונותנת לכם משהו להציג לבעלים של האתר. חזרו על הבדיקה לאחר שהעדכון קיבל זמן להתפשט, כי התוצאה הראשונה עשויה להיות עדיין לא עדכנית.
מי יכול לנהל את זה, ואיך מפיקים על כך דוחות?
כברירת מחדל, רק מנהלי SharePoint יכולים לנהל את ההגדרה. ניתן להאציל את הניהול למנהלי אתרים באמצעות ההגדרה DelegateRestrictedContentDiscoverabilityManagement ב-Set-SPOTenant. מנהלי אתרים שמשנים את ההגדרה חייבים לספק נימוק. הפעלה, ביטול והנימוקים מתועדים כפעילויות ביומן הביקורת של Microsoft Purview.
לתמונת מצב ברמת הדייר כולו, Microsoft מתעדת דוח. מפעילים אותו באמצעות Start-SPORestrictedContentDiscoverabilityReport, בודקים את הסטטוס שלו באמצעות Get-SPORestrictedContentDiscoverabilityReport, ומורידים את הדוח המוכן לפי מזהה הדוח. שמרו את הדוח יחד עם רשימת החריגים שלכם, כך שלכל אתר מוגבל יהיה בעלים ותאריך סיום.
Restricted Content Discovery מול בקרת גישה מוגבלת
שתי התכונות האלה מתבלבלות לעיתים קרובות. ההבדל הוא השאלה שכל אחת מהן עונה עליה.
- Restricted Content Discovery עונה על השאלה: האם האתר הזה צריך להופיע בחיפוש רחב ובגילוי הרחב של Copilot? היא משנה את הנראות בלבד.
- בקרת גישה מוגבלת עונה על השאלה: מי בכלל רשאי להגיע לאתר הזה? הדף של Microsoft על הגבלת גישה לאתר באמצעות קבוצות קובע שמשתמשים שאינם חברים בקבוצות שהוגדרו אינם יכולים לגשת לאתר או לתוכנו, גם אם יש להם הרשאות או קישור שיתוף.
המודול ההדרכתי של Microsoft קובע זאת בבירור: RAC סוגרת את הגישה עצמה, ואילו RCD רק מסירה את האתר מהגילוי. הוא מציין גם ש-RAC היא בקרה שנעשית אתר אחר אתר וקבוצה אחר קבוצה, ולכן היא אינה מתאימה במיוחד לעשרות אתרים שמשותפים יתר על המידה, והיא לרוב מחמירה יותר מהנדרש לאתרים האלה. למקרה הזה, המודול מציע בקרה קלה יותר ברמת הדייר כולו על הנראות בחיפוש וב-Copilot, כתוספת.
הבחירה הזו היא חלק מתוכנית ממשל Copilot הרחבה יותר. כלל אצבע טוב: השתמשו ב-RAC עבור אתרים שמכילים תוכן חסוי באמת, כמו אתר בדיקת נאותות (due diligence). השתמשו ב-RCD עבור אתרים שעדיין אי אפשר לתקן, אבל רוצים להוציא מגילוי רחב בינתיים.
האם זה מחליף את Restricted SharePoint Search, ואיך זה עוזר עם שיתוף יתר?
הדף של Microsoft על Restricted SharePoint Search נפתח בהודעת הוצאה משימוש. החל מ-31 ביולי 2026 לא ניתן יהיה להפעיל את התכונה מחדש, ו-Microsoft מפנה ל-Restricted Content Discovery לצורך גילוי תוכן. שתי התכונות פועלות בכיוונים הפוכים. Restricted SharePoint Search השתמשה ברשימת היתרים של עד 100 אתרים שנשארו ניתנים לגילוי. Restricted Content Discovery פועלת ברמת אתר: מסמנים את האתרים שצריכים לצאת מגילוי רחב, וכל השאר נשארים ניתנים לגילוי. דף החיפוש המוגבל גם מכנה את התכונה פתרון לטווח קצר ולא גבול אבטחה, וזה מתאים לתפקיד הזמני שתואר למעלה.
לגבי שיתוף יתר, דף הגילוי מציין כמקרה שימוש אתרים עם סיכון גבוה לשיתוף יתר, וממליץ על דוחות ממשל גישה לנתונים כדי לאתר אותם. הוא לא טוען שהוא פותר את הבעיה. מכיוון שהתכונה אינה משנה הרשאות, הרצף נשאר זהה: לסמן את האתר המסוכן, לתקן את הגישה שלו, ואז להסיר את הסימון.
דוגמה: 40 אתרים מסומנים, שלושה כלים
המספרים מומצאים כדי להמחיש את השיטה. לחברה עם 600 אתרי SharePoint יש תוכנית להטמעת Copilot בעוד שלושה חודשים. דוח ממשל גישה לנתונים מסמן 40 אתרים עם גישה רחבה, כמו Everyone למעט משתמשים חיצוניים.
מנהל ה-SharePoint ממיין את 40 האתרים:
- 6 אתרים מכילים תוכן חסוי, כמו משפטי ומיזוגים ורכישות. יש להשתמש בבקרת גישה מוגבלת (restricted access control) עם קבוצה בשם לכל אחד מהם. הגישה נסגרת ולא רק מוסתרת.
- 24 אתרים הם אתרי פרויקטים ישנים שאף אחד לא משתמש בהם. יש להפעיל את Restricted Content Discovery עכשיו, כך שייצאו מחיפוש רחב ומ-Copilot, ולבקש מהבעלים לארכב או לתקן אותם תוך 60 ימים.
- 10 אתרים פעילים אבל עם שיתוף יתר, כמו אתרי צוות עם גישה לכלל החברה. יש לבקש מהבעלים להסיר קבוצות רחבות ולהחליף קישורים. יש להשתמש ב-Restricted Content Discovery רק כגשר בשבועות הראשונים.
אחרי 60 ימים, המנהל בודק את הדוח. 18 מתוך 24 האתרים הישנים הועברו לארכיון, ו-6 קיבלו בעלים חדשים ונוקו. הגדרת ה-RCD מוסרת מ-6 אלה לאחר שההרשאות תוקנו. עבור 10 האתרים הפעילים, הבעלים הסירו את הקבוצות הרחבות ב-8, ו-2 נשארים מסומנים.
בואו נספור את התוצאה. מתוך 40 האתרים, 6 מוגנים על ידי RAC, 18 הועברו לארכיון, 14 נוקו ו-2 נשארים ברשימה. RCD מעולם לא הייתה התשובה הסופית לאף אתר. היא הייתה כלי לשבועות שביניים.
טעויות נפוצות
- להתייחס ל-RCD כאל אבטחה. היא מסתירה, אבל לא סוגרת גישה.
- להשאיר אותה לתמיד. Microsoft מתארת אותה כזמנית, לכן קבעו תאריך סיום לכל אתר.
- לצפות לתוצאה מיידית. אתרים גדולים יכולים לקחת יותר משבוע.
- לשכוח את OneDrive. התכונה תומכת באתרי SharePoint בלבד.
- לדלג על תיקון השיתוף. קישורי Anyone וקבוצות לכלל החברה נשארים במקומם עד שתסירו אותם.
- אין דוח. בלי דוח הדייר אף אחד לא יודע אילו אתרים מוגבלים.
איך תוכנה יכולה לעזור
הדרך המובנית היא מרכז הניהול של SharePoint, פקודות ה-PowerShell ודוח הדייר עבור אתרים מוגבלים. בדייר גדול יותר, סקריפט יכול לשלב את הדוח עם בעלי האתרים, הפעילות האחרונה וקישורי השיתוף, כך שלכל אתר מוגבל יהיה בעלים בשם ותאריך בדיקה. לפני שתסתמכו על כלי כלשהו, השוו את הפלט שלו עם דוח Microsoft על כמה אתרים.
הצעד הבא
רשמו את האתרים שאתם מתכננים להסתיר עם Restricted Content Discovery ב-SharePoint, וליד כל אחד כתבו בעלים ותאריך סיום. לאחר מכן התחילו מהאתר שיגרום לנזק הגדול ביותר אם Copilot יציג אותו מחר.