הערכת שיתוף־יתר של Purview: מה מציג דוח SharePoint
By Mirko Peters · · Updated
הערכת שיתוף־היתר של Purview סורקת שבועית את 100 אתרי SharePoint המובילים שלכם ומסמנת קישורים, תוויות וסיכונים. ראו מה הדוח מציג וכיצד לפעול על פיו.
Automatically translated with AI from the original post. Read the English original
הערכת שיתוף־היתר של Purview היא דוח שסורק מדי שבוע את אתרי SharePoint העמוסים ביותר שלכם ומציג היכן תוכן פתוח רחב מדי, היכן יושבים נתונים רגישים, ואילו תיקונים Microsoft מציעה. הדוח אינו משנה דבר בעצמו. המאמר מיועד למנהלי אבטחה שפותחים את הדוח בפעם הראשונה ושואלים מה המספרים אומרים ומה לעשות אחר כך. תלמדו מה כוללת הערכת ברירת המחדל, כיצד לקרוא אתר, מהן המגבלות, ותראו דוגמה מעשית עם מספרים בדיוניים.
עיקרי הדברים
- הערכת סיכוני הנתונים שמוגדרת כברירת מחדל ב־Microsoft Purview רצה שבועית עבור 100 אתרי SharePoint המובילים לפי שימוש, והריצה הראשונה מציגה תוצאות רק לאחר עיכוב של כ־4 ימים.
- הסיכום סופר את הפריטים שנמצאו, את הנתונים הרגישים שזוהו ואת הקישורים שחושפים נתונים לכל אדם, ולכל אתר יש ארבע כרטיסיות: Overview, Identify, Protect ו־Monitor.
- Microsoft מפרטת ארבעה תיקונים בכרטיסייה Protect: מדיניות DLP לפי תווית, גילוי תוכן מוגבל, מדיניות תיוג אוטומטי ומדיניות שמירה לתוכן שלא נגישים אליו כ־3 שנים.
- הערכות מותאמות אישית יכולות לסרוק ברמת הפריט, אך רק עבור עד 10 אתרי SharePoint, עד 200,000 פריטים לכל מיקום, וללא תמיכה ב־OneDrive.
- הדוח מאתר ומדרג סיכונים, אבל עדיין צריך בעלים שיאשרו כל תיקון, משום שהסרת קישור שיתוף עלולה לחסום גישה לגיטימית.
מה כוללת הערכת שיתוף־היתר של Purview?
Microsoft מתארת את התכונה בדף על הערכות סיכוני נתונים ב‑Purview. ההערכות שייכות ל‑Data Security Posture Management, הידוע כ‑DSPM, בפורטל Microsoft Purview. מוצאים אותן תחת DSPM, אחר כך Discover, ואז Data risk assessments. התובנות נובעות מהיעד האבטחתי בשם Prevent oversharing of sensitive data.
הדף מסביר את הסיבה לקיום התכונה. בינה מלאכותית generatives מגבירה שיתוף־יתר, משום שה‑AI יכול להציג תוכן מיושן, בעל הרשאות עודפות או ללא בקרות ממשל. כך הדוח מתחבר לשיתוף־יתר בכלל, ולשאלה עד כמה התוכן שלכם בטוח לפני שמטמיעים את Copilot.
הערכת ברירת המחדל מכסה את SharePoint ואת OneDrive בכרטיסייה Microsoft 365. Microsoft מציינת שהיא רצה אוטומטית מדי שבוע עבור 100 אתרי SharePoint המובילים, מדורגים לפי שימוש בארגון. אין צורך בהפעלה. זו נקודת התחלה שימושית, וגם מגבלה: אתר עם תנועה מועטה עשוי לעולם לא להופיע בה, גם אם הוא מכיל קבצים רגישים.
הדף אינו מציין דרישות רישוי או תפקידים. הוא מקשר לדף נפרד של דרישות מוקדמות לסריקה ברמת הפריט. בדקו רישוי ותפקידים בדפים העדכניים של Microsoft לפני שאתם מבטיחים את הדוח לצוות שלכם.
כיצד קוראים את הסיכום ואתר בודד?
פתחו את הערכה ה-Default והתחילו מהסיכום. הוא מציג שלושה מספרים: המספר הכולל של פריטים שנמצאו, מספר נתונים רגישים שזוהו, ומספר הקישורים שמשתפים נתונים עם כל אחד. התייחסו אליהם כמסך ראשון, לא כפסק דין. מספר גבוה של קישורים מעיד שהשיתוף פתוח, אבל לא בהכרח שמדובר בבעיה. מספר גבוה של נתונים רגישים מעיד שהתוכן דורש הגנה, לא שהוא חשוף.
בחרו View details עבור אתר. Microsoft מתארת חלונית קופצת עם ארבע לשוניות:
- Overview. התמונה הבסיסית של האתר.
- Identify. הלשונית מציגה כמה מהנתונים נסרקו לאיתור סוגי מידע רגיש, שהם הבסיס ל-data classification, וכמה לא נסרקו. מכאן אפשר להפעיל סריקת סיווג לפי דרישה.
- Protect. אפשרויות התיקון, שמתוארות בסעיף הבא.
- Monitor. מספרי הפריטים ששותפו עם כל אחד, עם כל מי שבארגון, עם אנשים מסוימים ולגורמים חיצוניים. כפתור מפעיל סקירת הרשאות גישה לאתר SharePoint, המשתמשת בדוחות ממשל גישה לנתונים.
הלשונית Monitor היא השימושית ביותר לבעלי האתרים. היא הופכת שאלה כללית, "האם האתר הזה פתוח?", לארבעה מספרים שאפשר להבין. אם המספר עבור "כל מי שבארגון" גבוה באתר שמכיל חומר סודי, האתר הזה עולה לראש הרשימה שלכם.
זכרו את העיכוב בהרצה הראשונה. Microsoft מציינת שלהערכה הראשונה ברירת המחדל יש עיכוב של כ-4 ימים לפני שהתוצאות מוצגות. אל תשפטו את התכונה ביום הראשון.
אילו תיקונים הדוח מציע?
לשונית Protect מציגה ארבע אפשרויות. לכל אחת מהן כלי אחר, ולכן בחרו לפי סוג הבעיה.
- Restrict access by label. יצירת מדיניות DLP ב-Microsoft Purview שמונעת מ-Microsoft 365 Copilot ומסוכנים לסכם נתונים עם תוויות רגישות נבחרות. השתמשו בה במקומות שבהם תוויות כבר קיימות.
- Restrict all items. השתמשו ב-SharePoint Restricted Content Discovery כדי להחריג אתרים מ-Microsoft 365 Copilot. השתמשו בה כמגן מהיר בזמן שאתם מנקים את ההרשאות.
- Create an auto-labeling policy. האפשרות מחילה תווית רגישות אוטומטית על קבצים ללא תווית שבהם נמצא מידע רגיש. היא מועילה כשלתוויות שלכם יש פערים.
- Create retention policies. עבור תוכן שלא נגשו אליו במשך שלוש שנים לפחות, Microsoft Purview Data Lifecycle Management יכול למחוק אותו באופן אוטומטי. בדקו השהיות משפטיות (legal holds) לפני השימוש באפשרות זו.
התיקונים האלה לא נוגעים בשורש הבעיה, שהוא ההרשאות. Restricted content discovery מסתיר תוכן מ-Copilot, ומדיניות DLP מגבילה סיכום. אף אחת מהן לא מסירה קישור שיתוף או סוגרת קבוצה. לשם כך השתמשו בלשונית Monitor כדי להתחיל סקירת הרשאות גישה לאתר, ותנו לבעלים להחליט. החלוקה הזו היא מה שממשל Copilot אומר בעבודה היומיומית: מגנים במהירות, מתקנים כראוי, ושומרים תיעוד של שניהם.
דף Microsoft אינו מתאר בדוח פעולות במרכז הניהול של SharePoint. תכננו את הצעדים האלה מחוץ לדוח.
מה מוסיפות הערכות מותאמות אישית וסריקה ברמת הפריט?
אפשר לבחור Create custom assessment כדי לבחור את המשתמשים, מקורות הנתונים ורמת הסריקה. זו הדרך כשרשימת ה-100 המובילים אינה מספיקה, או כשרוצים להתמקד במחלקה מסוימת. הדף של Microsoft על DSPM for AI מציין שהערכות מותאמות אישית נמצאות כעת בתצוגה מקדימה, לכן בדקו את הסטטוס לפני שבונים עליהן תהליך.
סריקה ברמת הפריט מעמיקה יותר. היא חלה על Microsoft 365 בלבד ומוגבלת כרגע לאתרי SharePoint. לפי Microsoft, היא מסמנת פריטים כחשופים יתר על המידה אם יש להם קישור שיתוף למשתמשים חיצוניים או אנונימיים. היא גם מציגה כל תווית רגישות שהוחלה ואת בעל הפריט. כדי להשתמש בה צריך אפליקציית Entra רשומה ואימות חד-פעמי.
עבור פריטים שסומנו, הדף מציג ארבע פעולות:
- Resolve, לסגירת הממצא.
- Apply sensitivity label, להגנה על הפריט.
- Notify את בעל האתר. המייל נשלח על ידי המערכת ואי אפשר להתאים אותו אישית.
- Remove sharing link, ש-Microsoft ממליצה להשתמש בו במשורה, משום שהוא עלול לחסום גישה לגיטימית.
ההודעה שנשלחת בדוא"ל מקשרת לאתר SharePoint לניהול הגישה, או לתצוגה לקריאה בלבד בפורטל Purview שמציגה רק את הפריטים והאתרים שהנמען הוא הבעלים שלהם. זו עיצוב טוב לאצילת סמכויות: הבעלים רואה את הפריטים שלו ואף אחד אחר לא רואה את פריטיו.
אפשר לייצא הן הערכות ברירת מחדל והן הערכות מותאמות אישית ל-Excel, ל-CSV, ל-JSON או ל-TSV. השתמשו בייצוא כתיעוד של מה שנמצא ומה שהוחלט.
אילו מגבלות כדאי לתכנן סביבן?
המגבלות קובעות מה אפשר להבטיח. הדפים של Microsoft מפרטים אותן עבור Microsoft 365:
- מקסימום של 200,000 פריטים לכל מיקום, הן להערכות ברירת מחדל והן להערכות מותאמות אישית.
- ספירת הקבצים עשויה להיות לא מדויקת כאשר יש יותר מ-100,000 קבצים לכל מיקום.
- OneDrive אינו נתמך לסריקה ברמת הפריט.
- מקסימום של 10 אתרי SharePoint לסריקה ברמת הפריט.
- תוצאות של הערכה מותאמת אישית דורשות לפחות 48 שעות, אינן מתעדכנות שוב, ופגות לאחר 30 יום. כדי לראות תוצאות אחרי מועד זה, שכפלו את ההערכה.
יש שתי נקודות מעשיות שנובעות מכך. ראשית, הדוח הוא תמונת מצב, ולכן הריצו אותו מחדש אחרי שביצעתם שינויים והשוו את המספרים. שנית, מיקום גדול מאוד עלול לתת תמונה חלקית, ולכן אל תקראו ספירה נמוכה באתר ענק כהוכחה לכך שהוא בטוח.
כדאי לשים לב גם לכך שהגרסה הקלאסית של התכונה עדיין קיימת. בדף DSPM for AI (classic) נכתב שהיא הוחלפה ב-DSPM חדש, ושלגרסה הקלאסית לא יתווספו שיפורים. אם הצוות שלכם עוקב אחר מדריכים ישנים, בדקו איזו גרסה הם מתארים.
דוגמה: קריאת דוח עבור דייר בעל 300 אתרים
המספרים הומצאו כדי להמחיש את השיטה. לחברה יש 300 אתרי SharePoint. הערכת ברירת המחדל מכסה את 100 האתרים המובילים לפי שימוש. הסיכום מציג 180,000 פריטים, 12,400 פריטים עם נתונים רגישים ו-2,100 קישורים שמשתפים נתונים עם כל אחד.
מנהל האבטחה נוקט את השלבים הבאים:
- ממיין את 100 האתרים בכרטיסייה Monitor. ב-8 אתרים יש ספירות גבוהות של פריטים המשותפים עם כל הארגון.
- בודק את 8 האתרים עם הבעלים שלהם. ב-5 מהם יש תוכן סודי, ו-3 מכילים חומרי שיווק ציבוריים ותקינים.
- עבור 5 האתרים, מפעיל מיד גילוי תוכן מוגבל, כך that Copilot מפסיק להשתמש בהם, ומתחיל סקירת גישה לאתר עבור כל בעלים.
- יוצר מדיניות תיוג אוטומטי אחת לאתרי הכספים וה-HR, שבכרטיסייה Identify מראה פריטים רבים שלא נסרקו.
- מתחיל הערכה מותאמת אישית עם סריקה ברמת הפריט ב-10 אתרים שאינם נמצאים ב-100 המובילים, אך מכילים חוזים.
לאחר שלושה שבועות, הבעלים מתקנים הרשאות ב-4 מתוך 5 האתרים, והמנהל מבטל את גילוי התוכן המוגבל בהם. אתר אחד נשאר מוגן משום שבעליו עזב, והמנהל מגדיר בעלים חדש. הריצה השבועית השנייה מראה שספירת הקישורים לכל אחד על פני 5 האתרים ירדה מ-640 ל-90.
נספור את התוצאה: נמצאו 5 אתרים מסוכנים, 4 תוקנו, 1 מוגן וממתין לבעלים, ונשמר תיעוד של מה שבוצע. 200 האתרים שמחוץ ל-100 המובילים עדיין לא נבדקו, והמנהל רושם את הפער הזה בדוח כדי שאף אחד לא יניח כיסוי מלא.
טעויות נפוצות
- הנחה ש-100 המובילים הם הדייר כולו. לאתרים עם תנועה מועטה עשויים להיות קבצים רגישים שלא יופיעו כלל.
- קריאת ספירות כפסקי דין. ספירת קישורים מציגה פתיחות, לא בהכרח בעיה.
- שימוש בגילוי תוכן מוגבל כתיקון. התכונה מסתירה תוכן מ-Copilot ואינה משנה הרשאות.
- הסרת קישורי שיתוף בכמות גדולה. Microsoft ממליצה להשתמש בכך בזהירות, משום שגישה לגיטימית עלולה להישבר.
- דילוג על הבעלים. לבעלים יש ידע על הסיבה שקיים קישור. השתמשו בפעולת ההודעה או בסקירת גישה לאתר.
- הרצה חד-פעמית. הדוח הוא תמונת מצב. הריצו אותו מחדש אחרי התיקונים והשוו.
איך תוכנה יכולה לעזור
התחילו עם האפשרויות המובנות: דוחות DSPM, דוחות ממשל גישה לנתונים של SharePoint וסקירות גישה לאתרים. כאשר נדרשת רשימה חוזרת לכל האתרים, כולל אלה שמחוץ ל-100 המובילים, סקריפט או כלי דיווח יכולים לייצא הרשאות וקישורי שיתוף לכל אתר. לפני שמשתמשים בכלי כלשהו, השוו אותו לתוצאות Purview על כמה אתרים ידועים, ובדקו אילו נתונים הוא קורא ואיפה הוא מאחסן אותם.
הצעד הבא
פתחו את הערכת ברירת המחדל בפורטל Purview ורשמו את שלושת מספרי הסיכום. לאחר מכן קחו את חמשת האתרים עם ספירות "משותף עם כולם" הגבוהות ביותר אל הבעלים שלהם, והסכימו על תיקון אחד לכל אחד מהם, כך שהערכת השיתוף היתר ב-Purview תוביל לפעולה.