מעבר משנות תת-אתרים של SharePoint לאתרי רכזת: מדריך הגירה
By Mirko Peters · · Updated
תכננו את המעבר מתת-אתרים של SharePoint לאתרי רכזת: מדוע אתרים שטוחים עובדים טוב יותר, כיצד להפוך כל תת-אתר לאתר עצמאי, וכיצד לחבר את האתרים החדשים.
Automatically translated with AI from the original post. Read the English original
כדי להחליף תת-אתרים של SharePoint באתרי רכזת, הופכים כל תת-אתר לאתר עצמאי משלו, מעבירים אליו את התוכן, ואז מחברים את האתרים החדשים דרך רכזת שמספקת ניווט משותף, מיתוג וחיפוש. מדריך זה מיועד לארכיטקט SharePoint בדייר ותיק שירש עץ עמוק של אתרים ותת-אתרים ב-SharePoint Online, ורוצה לשטח את מבנה האתרים. תראו מדוע המודל השטוח עובד טוב יותר, אילו אפשרויות קיימות להעברת תוכן, וכיצד לתכנן את הסדר.
עיקרי הדברים
- Microsoft קובעת שתת-אתרים אינם מומלצים ב-SharePoint המודרני, וממליצה על אתר אחד לכל נושא, משימה או יחידת עבודה נפרדת.
- שמירה, תוויות רגישות ו-DLP חלים על אתר שלם ועל כל מה שמתחתיו, ולכן לתת-אתר לעולם לא יכולה להיות מדיניות משלה.
- אתר רכזת מחבר אתרים קשורים באמצעות ניווט משותף, מיתוג וחיפוש, אך שיוך אתר אינו משנה את ההרשאות שלו.
- אין המרה מקורית של תת-אתר לאתר עצמאי, ולכן יוצרים את האתר החדש ומעבירים את התוכן באמצעות תבנית, העתקה או כלי הגירה.
- לכל אתר יכולה להיות רכזת אחת בלבד, לכן תכננו את הרכזות לפי הדרך שבה הארגון מבצע בפועל שינויים מבניים, כמו מחלקה, אזור או פרויקט.
ממעבר לתת-אתרים לאתרי רכזת: המודל המוגדר
במבנה אתרים קלאסי, התוכן אורגן כהיררכיה של אוספי אתרים ותת-אתרים, עם ניווט, הרשאות ועיצוב שעוברים בירושה. המדריך של Microsoft לארכיטקטורת מידע מודרנית קובע שמבנה זה אינו גמיש וקשה לתחזוקה, ו"בחוויית SharePoint המודרנית, תת-אתרים אינם מומלצים". עקרונות העבודה הטובים פשוטים: אתר אחד לכל נושא, משימה או יחידת עבודה נפרדת.
אתר רכזת מחבר בין האתרים השטוחים האלה. לפי המדריך לתכנון אתרי רכזת, רכזת מספקת ניווט ונושא משותפים, מרכזת חדשות ותוכן מאתרים משויכים, ומאפשרת לחפש בין האתרים. רכזות מייצגות קשרים כקישורים ולא כהיררכיה, ולכן אתר יכול לעבור לרכזת אחרת כשהארגון משתנה. תת-אתר לא יכול לעשות זאת, כי האב שלו הוא חלק מהכתובת שלו.
המודל המוגדר מורכב לכן משלושה חלקים:
- אתרים עצמאיים, אחד לכל נושא, צוות או פרויקט, עם בעלים והרשאות משלהם.
- רכזות שמקבצות את האתרים לפי מחלקה, אזור או קונספט.
- רול-אפ וקישורים שמציגים תוכן בין אתרים, כגון חדשות, תוכן מודגש ורכיב הווב Sites.
עבודת ארכיטקטורת המידע היא המשימה האמיתית. ההעברה הטכנית היא רק תוצאה של ההחלטות שתקבלו בנוגע לקיבוץ.
מדוע תת-אתרים יוצרים בעיות
הסיבה החזקה ביותר לעזוב את תת-האתרים היא שליטה. ג'ואן קליין מסבירה במאמר של Practical365 מיולי 2024 שהבקרות של Microsoft Purview פועלות ברמת האתר:
- מדיניות שמירה ומדיניות תוויות חלות על אתר ומכסות כל תת-אתר שמתחתיו. אי אפשר שלאתר האב תהיה מדיניות של שנתיים בתת-אתר אחד ומדיניות של שבע שנים בתת-אתר אחר.
- תוויות רגישות ששולטות בגישת אורחים או בשיתוף חיצוני חלות על כל המכולה.
- מיקומי מניעת אובדן נתונים (DLP) מכוונים לאתרים, לא לתת-אתרים.
- לכל אתר יש ספריית Preservation Hold שהתוכן שלה נספר במכסת האחסון, וספריות של תת-אתרים נספרות גם הן לטובת אתר האב.
המאמר מציין גם שיצירת תת-אתרים מופעלת כברירת מחדל, ומומלץ לכבות אותה. מה שתחליטו, הימנעו מיצירת תת-אתרים חדשים והפסיקו קודם את יצירתם. אחרת תעברו על יעד שזז כל הזמן.
עריכת מלאי של עץ תת-האתרים
לפני שאתם מתכננים דבר, רשמו כל אתר אב וכל תת-אתר שמתחתיו. לכל תת-אתר רשמו את הבעלים, הפעילות האחרונה, הגודל, האם הוא שובר את ירושת ההרשאות, ומה הוא מכיל. PowerShell או מרכז הניהול של SharePoint יכולים לספק את רוב המידע הזה. המלאי נחוץ לשלוש החלטות:
- ארכיון או מחיקה: תת-אתרים שאיש לא פתח זמן רב לא זקוקים לבית חדש.
- קידום: תת-אתרים פעילים הופכים לאתרים עצמאיים.
- מיזוג: תת-אתרים קטנים עם אותו קהל יעד אפשר לאחד לאתר אחד עם כמה ספריות.
רשמו גם מה תלוי בכתובת הישנה: קישורי ניווט, דפים עם קישורים מוטמעים, זרימות Power Automate, סימניות ומסמכים משותפים. לאתר החדש תהיה כתובת URL חדשה, ולכן כל הפניה כזו דורשת תיקון, או לכל הפחות הודעה למשתמשים.
זכרו מה קידום אומר להרשאות. תת-אתר יורש לרוב את הגישה מאתר האב. אתר עצמאי הוא אוסף אתרים משלו. לאוספי אתרים נפרדים יש גבולות נפרדים לאחסון, לחברות ולהרשאות, כפי שמציין מאמר Purview. לכן לאתר הברמה העליונה החדש חייבים להיות בעלים מזוהים ומודל גישה מפורש לפני שהתוכן מגיע אליו. רשמו מי הבעלים של כל אתר חדש, מי רשאי ליצור אתרים נוספים, וכיצד מוסיפים חברים, כי אתר האב כבר לא יכול לענות על השאלות הללו במקומכם.
בחירת סוג האתר הנכון
כל תת-אתר שמקודם הופך לאתר צוות או לאתר תקשורת. השתמשו באתר צוות כשהקבוצה עובדת יחד ונדרשת לה ספרייה משותפת, רשימות ואולי קבוצת Microsoft 365. השתמשו באתר תקשורת כשקבוצה קטנה מפרסמת תוכן לקהל גדול. מדריך הארכיטקטורה המודרנית מציין שקבוצות Microsoft 365 אפשריות רק באתרי צוות, ולכן הבחירה משפיעה על אופן ניהול החברות בהמשך.
תת-אתר בדרך כלל אינו מתאים לקבוצת Microsoft 365. החליטו מוקדם אם ליצור קבוצות לאתרי הצוות החדשים, או להשאיר את קבוצות SharePoint של האתר הישן.
אפשרויות להעברת התוכן
אין המרה מובנית שהופכת תת-אתר לאתר עצמאי. דיון ב-Microsoft Tech Community מ-2022 מאשר את הדפוס: אי אפשר להעביר את האתר ישירות. התשובה שסומנה כפתרון הציעה לייצא את המבנה באמצעות PnP provisioning, להחיל אותו על אתר חדש ולהעביר את התוכן ידנית, ותגובה אחרת הפנתה לכלי צד שלישי בתשלום. אלו תשובות של הקהילה, ולכן בדקו אותן בפיילוט לפני שתסמכו עליהן.
בפועל יש שלוש אפשרויות:
- העתקה או העברה בדפדפן מאתר המקור לאתר היעד. מתאים לספרייה אחת בגודל בינוני. בדקו את המגבלות של הגודל ומספר הקבצים, ושימו לב שהפעולה Copy to אינה שומרת את היסטוריית הגרסאות המלאה.
- תבנית והעברת תוכן. השתמשו בתבנית הקמה כדי לבנות מחדש רשימות, ספריות ודפים, ואז העבירו את התוכן.
- כלי הגירה. כלי הגירה של צד שלישי וכלים אחרים שמעבירים תוכן בין אתרים יכולים לשמור על מטא-נתונים והרשאות תוך כדי שינוי המבנה. השוו אותם לדרישות שלכם.
בכל מסלול שתבחרו, תכננו אותו כמעבר ל-SharePoint עם מלאי, פיילוט, תקופת הקפאה ושלב אימות, ולא כסדרה של העתקות אד-הוק.
דוגמה: אתר אב של משאבי אנוש עם 14 תת-אתרים
הדוגמה הזו משתמשת במספרים מומצאים. לאינטרנט הפנימי של משאבי אנוש יש אתר אב אחד ו-14 תת-אתרים, שלכל אחד מהם ניווט משלו. המלאי מראה ש-4 מתת-האתרים לא היו פעילים יותר משנתיים, 10 פעילים, ושניים מהפעילים משתמשים באותו קהל יעד.
- 4 תת-אתרים לא פעילים מועברים לארכיון באישור הבעלים שלהם.
- 2 תת-אתרים קטנים ממוזגים לאתר אחד עם שתי ספריות, וכך נותרים 9 אתרים.
- 9 אתרים מקובצים ל-3 מרכזים: People עם 4 אתרים, Recruiting עם 3 אתרים ו-Operations עם 2 אתרים.
- תת-האתר Payroll נזקק לתווית שמירה של שבע שנים, שבעבר חלה על כל אתר האב של משאבי אנוש. במבנה החדש רק אתר Payroll מקבל את התווית.
התוצאה: 14 תת-אתרים הופכים ל-9 אתרים עצמאיים ב-3 מרכזים, בתוספת 3 אתרי המרכז עצמם, כלומר 12 אתרים לניהול. הניווט של המרכז מחליף את הניווט הישן של אתר האב. תווית השמירה חלה כעת רק על האתר היחיד שנדרש לה, וזו השליטה שהמבנה הישן לא אפשר.
חיבור האתרים החדשים למרכזים
יצירת מרכז דורשת הרשאות מנהל SharePoint. לפי מדריך התכנון של מרכזים, רק מנהלים יכולים ליצור מרכז, ובעלי אתרים יכולים לשייך אתרים למרכז רק אם בעל המרכז מאפשר זאת. אתרים משויכים יורשים את ערכת הנושא והניווט של המרכז, והתוכן שלהם מצטבר אל המרכז.
יש לזכור את הנקודות הבאות:
- ההרשאות נשארות כפי שהן. השיוך אינו משנה הרשאות, והתוכן המצטבר מסונן לפי אבטחה. המבקרים רואים רק את מה שכבר יכלו לפתוח.
- מרכז אחד לכל אתר. בחרו את הקיבוץ שמתאים לאופן שבו הארגון יארגן את עצמו מחדש.
- מגבלות ניווט. Microsoft ממליצה לא להציג יותר מ-100 אתרים בניווט המרכז. הניווט יכול להכיל עד 500 קישורי משנה בכל רמה.
- בעלי המרכז מחליטים על הניווט. שיוך אתר אינו מוסיף אותו לניווט באופן אוטומטי.
טעויות נפוצות
- התייחסות למרכז כאב חדש. מרכז אינו מיכל, והוא אינו הבעלים של ההרשאות של האתרים שלו.
- קידום כל תת-אתר ללא בדיקה. תת-אתרים רבים אינם בשימוש. העבירו אותם לארכיון במקום לשלם על העברה שלהם.
- התעלמות משינויי כתובות. קישורים, זרימות וסימניות שמשתמשים בכתובת הישנה יפסיקו לפעול.
- שכפול העץ הישן במרכזים. בניית שלוש רמות של מרכזים משחזרת את המבנה הנוקשה שרציתם לעזוב.
- השארת יצירת תת-אתרים פתוחה. תת-אתרים חדשים ימשיכו להופיע בזמן ההעברה.
איך תוכנה יכולה לעזור
התחילו עם מה שיש לכם: מרכז הניהול של SharePoint לרשימות האתרים, PowerShell לביצוע מלאים, והכלים המובנים של Microsoft להעתקה והעברה של ספריות קטנות. כלי העברה יכולים לעזור בהעברות גדולות יותר, משום שהם מטפלים במטא-נתונים, בגרסאות ובהרשאות בכמויות. שפטו כל כלי לפי השאלה אם הוא שומר על המאפיינים שאתם צריכים ומדווח על מה שלא הצליח להעביר.
הצעד הבא
רשמו השבוע את כל אתרי האב ותת-האתרים שלהם, וסמנו כל אחד מהם כארכיון, קידום או מיזוג. השתמשו ברשימה הזו לניסוח מבנה המרכזים, משום שהקיבוץ הוא ההחלטה התכנונית המרכזית כשעוברים מתת-אתרים של SharePoint לאתרי מרכז.