אבטחת Zero Trust עם Entra ID: בניית אבטחה מבוססת זהות בסביבות Microsoft

By Mirko Peters · 2026-04-29

Zero trust הפך לתשובה לאיומי הסייבר הבלתי פוסקים של ימינו, ו-Microsoft Entra ID נמצא בלב היכולת להפוך אותו למציאות בארגונים שפועלים על Microsoft 365, Azure ומעבר לכך.

Automatically translated with AI from the original post. Read the English original

Cover: Stop OAuth Consent Attacks in Microsoft Entra ID

Zero trust הפך לתשובה לאיומי הסייבר הבלתי פוסקים של ימינו, ו-Microsoft Entra ID נמצא בלב היכולת להפוך אותו למציאות בארגונים שפועלים על Microsoft 365, Azure ומעבר לכך. המציאות היא שהחומות שמקיפות את הארגון שלכם, כלומר חומות האש וההגדרות הישנות של VPN, כבר לא מספיקות. התקיפות לא תמיד דופקות על הדלת הקדמית. לפעמים הן מחלחלות דרך החלונות, מתגנבות יחד עם המשתמשים שלכם, או נכנסות דרך אפליקציות בענן שנשכחו.

Zero trust הופך על פיו את כל רעיון האבטחה. במקום להסתמך על תפיסת "בפנים בטוח, בחוץ מסוכן", הוא מתייחס לכל משתמש, מכשיר ואפליקציה כאל סיכון פוטנציאלי. זה אומר שגם אם מישהו נמצא בתוך הרשת שלכם, הוא לא מקבל מעבר חופשי. כל בקשה, כל כניסה וכל גישה למידע, נבדקת, מאומתת ומאושרת רק על בסיס מדיניות מחמירה הקשורה לזהות ולסיכון. הגישה הזו עוצרת תנועה רוחבית של תוקפים ומונעת את סוג הפריצות הגדולות שכולנו קראנו עליהן בחדשות.

Microsoft Entra ID הוא היסוד שמאפשר זאת. זו הרבה יותר ממדריך משתמשים מסורתי. מדובר בפלטפורמת זהות מבוססת ענן שנבנתה לתפעול היברידי מודרני. עם יכולות מתקדמות כמו גישה מותנית, זיהוי סיכונים בזמן אמת ואינטגרציה חלקה עם מערכות של Microsoft וגם של צדדים שלישיים, Entra ID מכין אתכם לאבטחה חזקה וגמישה. אם אתם מריצים משהו על Microsoft 365 או Azure, זו המסגרת שתצטרכו כדי להגן על האנשים שלכם ובאותה עת לקבל את הגמישות שהארגונים של היום דורשים.

מהי אבטחת Zero Trust?

אבטחת Zero trust היא מודל מודרני שנבנה על כלל אחד שאינו מתפשר: לעולם אל תסמוך, תמיד אמת. בניגוד לגישות הישנות שמבוססות על היקף הרשת, שבהן כל מה שהיה בתוך הרשת נחשב מהימן, zero trust מניח שכל משתמש, מכשיר וחיבור עלולים להיות מאובטחים לרעה. הגישה כבר אינה החלטה חד-פעמית, אלא תהליך מתמשך של אימות שקשור לכל אינטראקציה.

הדחיפה לכיוון zero trust נובעת ישירות מעלייתם של הענן, כוח העבודה הניידת והסביבות ההיברידיות. כאשר אנשים ונתונים נמצאים בכל מקום, והתוקפים משתמשים בתקיפות שמבוססות על זהות, הסתמכות על גבולות רשת בלבד אינה מספיקה. לכן ארגונים עוברים לגישות שממוקדות בזהות ובבדיקה מתמדת. Zero trust אינו רק מונח אופנתי חדש. הוא התקן החדש לאבטחה אמיתית בעולם מחובר.

עקרונות הליבה של Zero Trust: הרשאות מינימליות ומעבר לכך

גישה בהרשאות מינימליות:הענקו למשתמשים ולמכשירים רק את ההרשאות המדויקות שהם צריכים, ולא יותר מכך. הגבלת הגישה אומרת שגם אם חשבון של מישהו נפרץ, האקר לא יוכל לשלוט בחופשיות על המערכות שלכם. זה דומה לתת למישהו מפתח לחדר אחד במקום מפתח לכל הבניין.
אימות מתמשך:אמון אינו קבוע לעולם. כל בקשת גישה עוברת אימות ובדיקה לסיכונים או לחריגות. זה כולל דברים כמו דרישה ל-MFA בפעולות רגישות, או סימון של כניסות ממיקומים או ממכשירים לא מוכרים. העניין הוא לעקוב אחר ההתנהגות ולא רק אחר פרטי ההתחברות.
מיקרו-סגמנטציה:פצלו את הרשת והמשאבים שלכם למקטעים קטנים ומבודדים. במקום מגרש משחקים פתוח אחד גדול, כל חלק מוקף בגדר משלו, וכך הנזק מצטמצם אם אזור אחד נפרץ. תוקפים לא יכולים בקלות לקפוץ או לנוע רוחבית, כי כל אפליקציה או שירות הם מחסום חדש.
בקרות גישה מחמירות:ההחלטות מתקבלות על בסיס מדיניות דינמית: מי אתם, מאיפה אתם מתחברים, מצב בריאות המכשיר ואפילו אותות סיכון בזמן אמת. הכללים מסתגלים ככל שהאיומים מתפתחים, והגישה נבדקת שוב ושוב כדי לחסום פעולות חשודות ממש במקור.
צמצום חלונות הגישה ו"הרשאות קבועות":דלתות שפתוחות לתמיד הן בעיה. Zero trust מדגיש העלאת הרשאות זמנית, רק למשך הזמן הנדרש בלבד (כמו גישת מנהל just-in-time), וכך מצטמצמת הסבירות שתוקף ייכנס מאחוריכם.

מעבר לגבולות הרשת הישנים, zero trust מתמקד בזהות המשתמש, בהקשר בזמן אמת ובאימות מתמיד. זו התקפה מלאה על צמצום סיכונים בכל זווית בארגון.

מדוע אבטחה מבוססת זהות היא היקף הרשת החדש

בעולם שמונע על ידי עבודה מרחוק, BYOD ואפליקציות SaaS, היקף הרשת המסורתי כבר אינו המחסום שהיה פעם. העובדים שלכם יכולים לעבוד מהמשרד, מהבית או מהמטוס, ורמת הגישה שלהם זהה בכל מקרה. לכן האבטחה עברה למה שבאמת חשוב: הזהות.

אבטחה שמתחילה מהזהות פירושה שפרטי ההתחברות של המשתמשים ומהימנות המכשירים הם כעת שומרי הסף לכל אפליקציה ולכל קבוצת נתונים קריטיים לעסק, ללא קשר למקום ההתחברות. Microsoft Entra ID הוא מרכיב מרכזי בשינוי הזה: הוא מאמת את זהותו של כל משתמש, אוכף מדיניות ושולט במדויק במה שנגיש ברגע נתון. בעולם האפס אמון, הזהות אינה מחשבה שנייה, היא עצמה היקף הרשת.

Microsoft Entra ID: תשתית הזהות לאפס אמון

Microsoft Entra ID הוא עמוד השדרה של אבטחת זהות מודרנית, במיוחד בתוך מערך הענן הרחב של Microsoft. מדובר בהרבה יותר מרשימה של משתמשים וסיסמאות: Entra ID משמש כמוח המרכזי לאימות, להרשאה ולניהול הגישה למשאבים ב-Microsoft 365, ב-Azure ובמגוון גדל של אפליקציות עסקיות.

עם המעבר לעבודה מרחוק ולעבודה היברידית, Entra ID מאפשר לנהל מי מקבל גישה, מאיזה מקום ובאילו תנאים, הכול מפלטפורמה מאוחדת אחת. ההיקף שלו חורג מהסביבה של Microsoft, ומציע חיבורים לאפליקציות SaaS של שותפים, למערכות מקומיות מדור קודם ואף לשילוב עם ספקי ענן של צד שלישי. הגמישות הזו חיונית לארגונים שמנסים לאבטח סביבות מורכבות עם שילוב של טכנולוגיות חדשות וישנות.

מסע האפס אמון מורכב, אך Entra ID מפשט אותו באמצעות איחוד הזהות, האבטחה והאוטומציה במנוע אחד. הוא מספק את הבדיקות, הניתוחים והתגובות הנדרשים כדי לעצור איומים לפני שינצלו פערים, והוא עושה זאת תוך מתן חוויית משתמש חלקה בראש סדר העדיפויות. בסעיפים הבאים נבחן מקרוב את התכונות, כלי המדיניות ובקרות הגישה המיוחדת המובנים ב-Entra ID, שהופכים את הרעיונות האלה למציאות בארגון שלכם.

כיצד Microsoft Entra מאפשר אפס אמון בכל הסביבה שלכם

Microsoft Entra ID נבנה לאכוף עקרונות של אפס אמון בכל שכבה בארגון, בין אם אתם מלאים בענן, מפעילים שרתים מקומיים או נעים בין השניים בתצורה היברידית. בלבו, Entra ID מאמת משתמשים ומכשירים בכל ניסיון גישה, באמצעות פרטי התחברות חזקים ואותות סיכון אדפטיביים, כדי לחסום איומים פוטנציאליים לפני שהם מצליחים להיכנס.

ההרשאות מתבססות על מדיניות קפדנית הקשורה הן לזהות המשתמש והן לגורמי הקשר, כגון מצב המכשיר, המיקום וסיכון ההתחברות. אימות מתמשך זה מבטיח שגם משתמש שכבר נמצא בפנים לא יוכל להעלות הרשאות או להגיע לנתונים רגישים, אלא אם כל בדיקות המדיניות עוברות. אם משהו חריג, כמו התחברות ממדינה בלתי צפויה או מכשיר שלא עודכן, Entra ID יכול לדרוש הוכחה נוספת או לחסום את הגישה לחלוטין.

מה שהופך את Entra ID לעוצמתי הוא השילוב ההדוק שלו עם כלים כמו Microsoft 365, Azure ואפליקציות SaaS מרכזיות של צד שלישי. באמצעות federation ו-SSO מבוססי תקנים, ארגונים יכולים לרכז את ניהול הזהויות בכל הסביבה שלהם ולאכוף מדיניות באופן עקבי בכל מקום שאליו המשתמשים מגיעים. ועם בקרות מאוחדות, ניתן לפרוס עדכונים או שינויי חירום ביעילות, ולהפחית גם את המורכבות וגם את הסיכון הנובע מסטיית מדיניות או מפערים שנפלו בין הכיסאות.

תכונות מרכזיות של אפס אמון ב-Entra ID

Multi-Factor Authentication (MFA):MFA הוא מרכיב מרכזי שדורש מהמשתמשים לאמת את זהותם באמצעות משהו שהם יודעים (כמו סיסמה) ומשהו שברשותם (כמו אפליקציית מאמת או אסימון חומרה). הדבר מפחית באופן משמעותי את הסיכון לגישה בלתי מורשית, גם אם הסיסמאות נגנבו. לטיפים מעשיים לפריסה והידוק של MFA, ראו הפירוט המלא הזה על סיכוני עקיפת MFA ב-Entra ID.
מדיניות גישה מותנית:עם גישה מותנית אתם מגדירים כללים מדויקים שמנהלים את הגישה על בסיס התפקיד של המשתמש, מצב המכשיר שלו, המיקום וה-רגישות של האפליקציה או הנתונים. מדיניות אלה עבור Microsoft 365 ו-Azure חיוניות להידוק הבקרה על כניסות מסוכנות. האזינו לדיון של מומחים על התפשטות מדיניות ושיטות עבודה מומלצות בפודקאסט על חוב זהות ולולאות אבטחה ב-Entra ID.
הגנת זהות וגישה מבוססת סיכון:Entra ID מנטר באופן פעיל כניסות באמצעות אותות מבוססי AI כדי לזהות חריגות, חשבונות שנפרצו או התנהגות מסוכנת בזמן אמת. מדיניות סיכון אוטומטית מאפשרת לדרוש אימות מדרגה נוספת או לחסום גישה מיידית עם זיהוי איום, בלי עבודה ידנית לבלימת הנזק.
בקרות הסכמה לאפליקציות:מנהלים יכולים למנוע ניצול לרעה של הסכמת OAuth על ידי נעילת תהליכי ההסכמה של המשתמשים ודרישה שכל שילובי האפליקציות יאושרו מראש ויאומתו. כך מצטמצמת הסיכון שתוקף יחדיר אפליקציה זדונית ויקבל גישה מתמשכת.
ניהול גישה מזוהה (PAM):כלים מובנים מגבילים "גישה קבועה" על ידי מתן הרשאות ניהול מוגברות באופן just-in-time (JIT). כך מצטמצם משטח התקיפה שלכם, ופעולות רגישות מנוטרות ונמשכות זמן קצר בלבד – בלי נתיבי ניהול פתוחים שתוקפים יוכלו לנצל.

ניהול תפקידים מובנים של Entra והגישה המוגברת

קבוצת התפקידים המובנים של Entra ID מאפשרת להתאים את הגישה הניהולית בדיוק – כמו הקצאת המפתח הנכון לדלת הנכונה. רק מי שצריך הרשאות מוגברות מקבל אותן, ולרוב לתקופה מוגדרת בלבד. כך נאכף עקרון ההרשאה המינימלית ומצטמצם הנזק אם חשבון בעל ערך גבוה ייפרץ.

לתפקידים רגישים באמת, Entra כולל Privileged Identity Management (PIM), שמאפשר גישה just-in-time באופן אוטומטי. PIM דורש תהליכי אישור, מתעד כל סשן מוגבר ומאפשר לכם לאכוף פיקוח הדוק. הגישה הזו מפחיתה את הסיכון לניצול לרעה של הרשאות, ובמקביל שומרת על IT גמיש ומגיב לצרכים העסקיים בפועל.

מיפוי והערכה של מצב האבטחה הנוכחי

רישום נכסי ליבה:התחילו ברישום של כל אפליקציה, מכשיר וחשבון משתמש המחוברים לרשת שלכם – בענן ובמקומות מקומיים כאחד. ידיעה מה יש לכם היא הצעד הראשון בשליטה על מי נוגע במה.
מיפוי דפוסי גישה קיימים:נתחו מי נכנס מאיפה, מתי ובאיזו תדירות. זהו אילו אפליקציות ומשאבים בעלי הרשאות פתוחות לרווחה, לעומת אלה עם בקרות הדוקות יותר.
זיהוי פערים בסיכון גבוה:חפשו חשבונות ניהול עם הרשאות קבועות, חשבונות שמשתמשים באימות חלש, גישה שפג תוקפה, או מכשירים ללא בדיקות התאמה. אלה הפגיעויות המרכזיות שלכם.
הערכת ממשל קיים:השוו את הגישה בפועל למדיניות – האם הכללים נאכפים, או שיש חריגים? אם הענקה ידנית וגישה ad-hoc הם הנורמה, מודל אבטחת האפס יצריך ניקוי מדיניות משמעותי.
מתן עדיפות לפי סיכון:מקדו את המעבר שלכם ל-zero trust תחילה במשתמשים, באפליקציות ובמכשירים בעלי הסיכון הגבוה ביותר. הישגים מהירים בשלב הזה יכולים לחסום את הנתיבים הסבירים ביותר לתוקפים ולהראות לצוותים שיפורים מוחשיים במהירות.

אכיפת אימות חזק ופריסת גישה מותנית

עמוד השדרה של zero trust ב-Entra ID הוא כפיית כל כניסה וניסיון גישה קריטיים דרך אימות חזק ובדיקות חכמות המונעות על ידי מדיניות. כאן מתכנסות טכנולוגיות כמו אימות רב-שלבי וגישה מותנית – לא כתוספות אופציונליות, אלא כתקני מינימום לכל סביבה שבה הזהות היא בראש סדר העדיפויות.

בזמן פריסת zero trust, כדאי להגדיר בקרות בסיס שחלות על כל המשתמשים, ולנצל גמישות מדיניות כדי לכסות תרחישים בסיכון גבוה וחשבונות מוגברים. המטרה אינה להכביד על האנשים שלכם, אלא לאטמט שיטות עבודה מאובטחות מלכתחילה, שמפשטות את העבודה לאורך זמן. על ידי הגדרת ציפיות ברירת מחדל – למשל אימות רב-שלבי שנאכף בכל נקודות הגישה המרכזיות וכללים מותנים לטיפול במקרים מיוחדים – אתם עוזרים להגן הן מפני התקפות סיסמאות פשוטות והן מפני איומים מתוחכמים יותר.

היישום של הבקרות האלה הולך יד ביד עם שיפור מתמשך ונראות. מדיניות גישה מותנית בסיסית וכוללת יוצרת כיסוי לכלל בסיס המשתמשים, ואילו מדיניות ממוקדת מטפלת בחריגים ובאתגרים מורשתיים. להעמקה בבניית כללי גישה מאובטחים וצפויים, כולל ניהול חריגים ניטור מתמיד, עיינו במדריך הזה על שיפור אמינות ופריסה של מדיניות גישה מותנית.

שיטות עבודה מומלצות לאימות רב-שלבי ב-Entra

אכפו MFA על כל תפקידי הניהול: לעולם אל תאפשרו לחשבונות בעלי הרשאות לפעול עם סיסמה בלבד. הגנה על מנהלים היא קריטית לעצירת פריצות בעלות השפעה גבוהה.
השתמשו בשיטות אימות עמידות לפישינג: במידת האפשר, פרסו אסימוני חומרה, Windows Hello for Business או אפשרויות אחרות שאי אפשר לבצע עליהן פישינג או ליירט בקלות.
דרשו רישום ל-MFA במסגרת ההטמעה: ודאו שכל משתמש מגדיר MFA כחלק מההתחברות הראשונה שלו, ללא יוצאים מן הכלל או עקיפות לעובדים חדשים או לקבלנים.
איזנו בין אבטחה לחוויית משתמש: השתמשו בבקרות "עייפות MFA" חכמות, כך שהמשתמשים יתבקשו לאמת זהות רק כאשר זוהה סיכון, ולא בכל פעם שהם מתחברים.

הגדרת מדיניות גישה מותנית להפחתת סיכונים

הגדירו מדיניות בסיסית וכוללת: צרו מדיניות גישה מותנית רחבה על מתכונת הארגון, כדי לוודא שכולם מוגנים על ידי שכבת הגנה ברירת מחדל. זה סוגר פערים שמאפשרים לגורמים זרים להיכנס בעזרת פרטים טכניים או כללים מיושנים.
הגדירו תנאים מדויקים: השתמשו באותות הקשריים עשירים, כמו פלטפורמת המכשיר, מיקום, סיכון הסשן ואפילו תפקיד המשתמש, כדי להתאים את הגישה. לדוגמה, חסמו גישה ממדינות בסיכון או דרשו MFA כאשר מישהו מתחבר ממכשיר לא מוכר.
אכפו תאימות מכשירים: דרשו שמכשירים יעמדו בתקני תקינות ותאימות לפני שהם מורשים להיכנס. שלבו כלים כמו Microsoft Endpoint Manager כדי לוודא שרק נקודות קצה מעודכנות ומאובטחות מתחברות ליישומים ולנתונים.
הערכת סיכון אדפטיבית: תנו למנגנוני האינטליגנציה המובנים של Entra ID לסמן כניסות בסיכון גבוה, כמו "נסיעה בלתי אפשרית", מכשירים לא מוכרים או ניסיונות כושלים מרובים, והשתמשו באותות אלה כטריגרים למדיניות. אירועים בסיכון גבוה יכולים להפעיל אימות נוסף או לחסום את הגישה לחלוטין.
סקירה מתמשכת וכוונון של המדיניות: עקבו אחרי "חוב זהויות" – כל החריגים הישנים והפתרונות הזמניים שמצטברים. ייעלו וניקו באופן קבוע, כך שמדיניות הגישה המותנית תישאר ברת אכיפה וצפויה. לקבלת אסטרטגיות מעשיות לכך, צפו בפודקאסט על חוב זהויות וניהול מחזור החיים של מדיניות גישה מותנית.

הגנה על מכשירים, יישומים ונתונים עם Entra

למרות שהזהות היא קצה הרומח של אבטחת Zero Trust, אבטחה בעולם האמיתי משמעה לוודא שגם כל מכשיר, כל יישום וכל בית של מידע רגיש מוגנים. Microsoft Entra ID נבנה כדי להרחיב את עקרונות Zero Trust שלו עד לקצה – חיבור הנקודות מאישורי המשתמש, דרך תאימות המכשיר, ועד יישומי SaaS ונתונים עסקיים.

סעיף זה עוסק בהרחבת מערכת ההגנות מעבר לכניסות בלבד. מכשירים חייבים להיות תקינים ומעודכנים, אחרת לא מתירים להם להיכנס. יישומים, במיוחד יישומי SaaS קריטיים שמניעים את העסק, דורשים ממשל הדוק ובקרות ברמת היישום. ובשכבת הנתונים, כדאי להטמיע פתרונות שמונעים דליפות, מאתמטים תאימות ומנטרים כל פעילות מסוכנת.

חפשו הנחיות להגדרת תאימות בריאות מכשירים, מתן עדיפות לבקרות יישומים עם תכונות מתקדמות, ושימוש בכלי הגנת מידע כמו מדיניות DLP המותאמת לסביבה שלכם. אם אתם בונים אוטומציות או משתמשים ב-Power Platform, יש שיקולים נוספים לשמירה על הנתונים מאובטחים – האסטרטגיות נידונות במדריך הזה על מדיניות DLP של Power Platform וממשל זרימות והגדרת DLP של Microsoft 365 עם Copilot.

הבטחת תאימות בריאות מכשירים

ציות בריאות המכשיר הוא מרכזי בגישת אפס אמון – לא מספיק לדעת מי מתחבר, צריך לוודא שהמכשיר שלו אינו נפרץ. Entra ID פועל יחד עם Microsoft Endpoint Manager כדי לאכוף את הדרישות האלה. מכשירים חייבים לעמוד ב-baseline האבטחה של הארגון, להיות מעודכנים בתיקונים ולהימנע מתצורות מסוכנות לפני שהם מקבלים כל גישה.

אם מכשיר יוצא מהציות – גם כשהוא בידי משתמש מהימן – הגישה לאפליקציות קריטיות יכולה להיחסם אוטומטית, או לדרוש אימות נוסף. כך נסגרת הדרך לתוכנות זדוניות, למערכות הפעלה שאינן מעודכנות או למכשירים לא מאושרים שמסתננים לסביבה, והחיבור תמיד עומד בדרישות האבטחה שלכם, בכל פעם.

בקרות אפליקציות והגנה על מידע רגיש

מדיניות מניעת אובדן מידע (DLP): החלת כללים עקביים השולטים במידע היוצא מהארגון, ומניעת הוצאת מידע בטעות או בזדון. מידע נוסף על שיטות עבודה מומלצות לקונקטורים ולמדיניות ניתן למצוא כאן.
כלי ממשל אפליקציות: ניטור והגבלה של תהליכי הסכמה – אילו אפליקציות המשתמשים יכולים לחבר, שיתוף נתונים ארגוניים ושימוש ב-API של צד שלישי. רק אפליקציות ידועות ומאושרות עוברות את הסינון.
בידוד דייר עבור תהליכי עבודה רגישים: הפרדת אוטומציה או מניפולציית נתונים בסיכון גבוה לסביבות מבודדות, כדי למנוע זיהום צולב או דליפות.
הגבלות אפליקציה מבוססות תפקיד: שימוש בתפקידי Entra כדי לנעול פעולות מיוחדות, כך שרק האנשים הנכונים יוכלו לייצא, לשתף או לשנות רשומות רגישות.
ניטור מתמשך והתראות: הגדרת ניטור פעילות שוטף לזיהוי התנהגות חריגה באפליקציות – התרעה מוקדמת אם פרטי גישה נפרצו או אם משתמש מתחיל להוציא מערכי נתונים גדולים.

הפעלת אפס אמון בפועל: אוטומציה ושיפור מתמיד

השגת אפס אמון עם Entra ID אינה פרויקט של "מגדירים ושוכחים" – מדובר במחזור מתמשך של אוטומציה, מדידה ושכלול מדיניות. ככל שהארגון גדל, משתמשים, אפליקציות ומכשירים חדשים מצטרפים, והתוקפים לא מפסיקים להתפתח. לכן ההיבט התפעולי של אפס אמון חשוב כל כך.

המציאות מורכבת. רוצים מערכות שיכולות לקלוט ולהסיר משתמשים עם מעורבות ידנית מינימלית, לעדכן הרשאות אוטומטית כשהתפקידים משתנים, ולבדוק גישה באופן קבוע – ולא להשאיר דלתות פתוחות חודשים ארוכים. אוטומציה לא רק מפחיתה את הסיכון לטעות אנושית, היא גם מקלה על העומס התפעולי של צוותי IT ואבטחה.

ניטור שוטף, סקירות גישה ותקשורת של שינויי אבטחה בין הצוותים – כל אלה עוזרים לכם לעמוד בקצב של איומים חדשים ודרישות רגולטוריות. בדומה לכך שוועדות ממשל משמשות כקו ההגנה האחרון מפני סיכוני AI (ראו את מקרה המבחן על ממשל AI וציות), אימוץ גישה זו לזהויות ולגישה מקדם את מסע אפס האמון שלכם גם כשהתקנים משתנים והציפיות עולות.

ניהול מחזור חיי זהויות אוטומטי ב-Entra

קליטה אוטומטית:שילוב מערכות משאבי אנוש או תהליכי קליטה כדי ליצור אוטומטית חשבונות משתמש, להקצות את התפקידים המתאימים ולהגדיר את חברויות הקבוצות הנדרשות מהיום הראשון. הדבר מבטל שגיאות הגדרה ידניות ומבטיח ציות מיידי.
סקירות גישה:תזמון סקירות קבועות ואוטומטיות של הרשאות המשתמשים וחברויות בקבוצות. המאשרים מקבלים זרימות עבודה פשוטות לאישור, ביטול או עדכון גישה בהתאם לצרכים העסקיים המשתנים – מה שמקטין את צבירת ההרשאות מעבר לנדרש.
הסלמת הרשאות לפי צורך (JIT):שימוש ב-Privileged Identity Management ב-Entra כדי להעניק הרשאות מוגברות זמניות רק כאשר יש בהן צורך – והסרתן האוטומטית לאחר סיום המשימה. הדבר מצמצם גישת מנהל קבועה.
הסרה חלקה בעזיבה:עם סיום העסקה, חשבונות וגישה לאפליקציות מבוטלים במהירות, וכך נחסמים משתמשי "רפאים" שעלולים לנצל את העזיבה. האוטומציה מבטיחה שלא יתפספס דבר.
חברויות בקבוצות מונחות מדיניות:שימוש בקבוצות דינמיות ב-Entra כדי לעדכן את הגישה לקבוצה על בסיס מאפייני משתמש (כמו תפקיד, מחלקה או מיקום), מה שמייעל שינויים בתפקידים ללא צווארי בקבוק ב-IT.

חיזוק התפעול והפיכת שיפור האבטחה לתהליך מתמשך

שיפור אבטחה מתמיד פירושו שהמדיניות לא נקבעת פעם אחת ונשכחת, אלא נבדקת, מחודדת ומעודכנת ככל שהאיומים משתנים. בצעו סקירות גישה תקופתיות ובדיקות חדירה כדי לאתר נקודות חולשה לפני שהתוקפים מוצאים אותן. הכשרה של צוותי ה-IT ושל בעלי העניין העסקיים חיונית גם היא, כדי לוודא שכולם מבינים את תפקידם בהגנה על הסביבה שלכם.

מדדים כמו כניסות שנכשלו, פגיעות של גישה מותנית והיקף התראות עוזרים לעקוב אחר ההתקדמות ומחזקים את האחריותיות. יישרו את הפעילות התפעולית שלכם מול מסגרות אבטחה מובילות כדי למדוד את הבשלות שלכם מול מדדי ייחוס. וכפי שמודגם בgovernance boards and Responsible AI, תקשורת של שינויים ושיפורים במדיניות לכל המשתמשים מחזקת תרבות שמציבה אבטחה בראש סדר העדיפויות, והופכת את zero trust למאמץ צוותי ולא רק לפרויקט של IT.

שילוב Entra ID עם כלים של צד שלישי כמו OpenVPN

עבור ארגונים רבים, Microsoft Entra ID הוא רק חלק אחד מפאזל הגישה המרחוקה. במציאות של היום, שבה ענן, SaaS ואפליקציות מדור קודם מתערבבים, הצוותים צריכים להרחיב את zero trust לא רק בתוך Microsoft 365 או Azure, אלא לכל אפליקציה פנימית ולכל משאב רשת. כאן שילוב Entra ID עם כלים כמו OpenVPN מביא תועלת רבה.

Zero Trust Network Access (ZTNA) עולה בסדר העדיפויות, במיוחד לתמיכה בכוח עבודה מרחוקי מאובטח ובסביבות היברידיות מורכבות. חיבור ה-VPN או כלי גישה לרשת אחרים ל-Entra ID מאפשר לרכז את כל האימות ואכיפת המדיניות במישור בקרה אחד מונחה זהות. לא משנה אם מישהו מתחבר מרשת ה-Wi-Fi הביתית או מבית קפה, תדעו בדיוק מי הוא ומה מותר לו לעשות.

החלקים הבאים יציגו אסטרטגיות צעד-אחר-צעד לחיבור מאובטח של OpenVPN ושל פתרונות ZTNA אחרים של צד שלישי ל-Entra ID, וכן תובנות על היתרונות המעשיים לארגונים שרוצים להדק את האבטחה בלי להוסיף מורכבות מיותרת.

אבטחת גישה מרחוקית עם Microsoft Entra ו-OpenVPN

שילוב Entra ID לאימות מרכזי:הגדירו את OpenVPN להשתמש ב-Entra ID (באמצעות SAML או OIDC) לכניסות. המשמעות היא שכל ניסיון גישה נבדק מול מדיניות הזהות הקיימת שלכם – בלי סיסמאות VPN נפרדות ובלי מדריכים מבודדים. האימות מנצל כעת גישה מותנית קיימת, MFA וזיהוי סיכונים של Entra.
הפעלת גישה מותנית לכניסות VPN:החילו מדיניויות גישה מותנית מותאמות אישית לשימוש ב-OpenVPN. לדוגמה, חסמו כניסות ממדינות מסוימות, או דרשו בדיקת תאימות מכשיר לפני הקמת מנהרה. כך משטח הסיכון נשאר נמוך, גם אם אישורי ה-VPN דלפו.
ניטור וביקורת של גישה מרחוקית:כל כניסה ל-VPN נרשמת ב-Entra ID וניתן להעביר אותה הלאה ל-Microsoft Sentinel או לפתרונות SIEM אחרים. הדבר מגביר את הנראות, תומך בציד איומים ומסייע ל-IT להגיב במהירות לפעילות חשודה – בלי נקודות עיוורות, גם עבור משתמשים מרוחקים.
אוטומציה של סקירות גישה וביטולן:בהתאם לניהול מחזור החיים של Entra, דאגו לבדוק את הרשאות ה-VPN באופן תקופתי ולבטל אותן אוטומטית כשמשתמשים עוזבים, משנים תפקיד, או כאשר מזוהה סיכון גבוה. אפשר אף להפעיל נעילת חירום אם מתברר שחשבון VPN נפרץ.
פישוט חוויית המשתמש:כניסה חד-פעמית (SSO) המופעלת על ידי Entra ID פירושה פחות סיסמאות לניהול עבור המשתמשים וחיכוך מופחת בסך הכול. פחות עבודה לצוות התמיכה, פחות נעילות, ושיפור גם בפרודוקטיביות וגם בתנוחת האבטחה.

יתרונות מעשיים לארגונים שמשתמשים ב-Entra בתרחישים של SMB

אבטחה פשוטה לצוותי IT קטנים: זהות מרוכזת מצמצמת את עומס הניהול ואת הסיכון לטעויות, גם בלי צוות אבטחה ייעודי.
מתן יכולת לכוח עבודה מרוחק: עסקים קטנים יכולים לאמץ בבטחה מודלים של "עבודה מכל מקום" באמצעות גישה ל-VPN, לאפליקציות ולנתונים המונעת על ידי Entra.
ציות חסכוני: אכיפת מדיניות מובנית ואוטומציה עוזרות לעמוד בדרישות רגולטוריות – בלי צורך בהשקעה גדולה בכלים נוספים.
תגובה מהירה לאירועים: רישום מאוחד וביטול קל של גישה מקלים על SMB לזהות ולעצור פריצות בשלב מוקדם, ולצמצם את היקף הנזק.

תחילת העבודה עם Entra ID: הגדרה, רישוי והכשרה

מוכנים להתחיל לעבוד עם Microsoft Entra ID? הסעיף הזה הוא נקודת הזינוק שלכם, והוא מלווה מנהלי IT וצוותי אבטחה בצעדים הראשונים והחשובים: יצירת דייר, ארגון מבנה הספרייה, ומשאבי הלמידה שיעזרו לכם להפיק את המירב מההשקעה.

בשלבים הראשונים, היסודות חשובים. הקמה נקייה של דייר, הוספת משתמשים וקבוצות בתכנון מדויק, ותכנון אינטגרציות של אפליקציות הם הבסיס לכל תוכנית עתידית של Zero Trust. אין טעם להשתמש בכלים עוצמתיים אם הגדרות הליבה מבולגנות, או אם המשתמשים לא יודעים היכן (ואיך) להתחבר.

לצד ה"איך עושים" הטכני, פיתוח מיומנויות ומעקב אחר אפשרויות הרישוי מאפשרים לצוות שלכם לנהל, להרחיב ולהגן על הסביבה לטווח ארוך. הכשרה אינה מיועדת רק לפתרון תקלות. מדובר בהכנת האנשים שלכם לאיומים משתנים ולצרכים עסקיים מתפתחים. העמיקו בשלבים מעשיים לבניית הספרייה בצורה נכונה, בהעצמת המשתמשים באמצעות שירות עצמי, ובחיבור לקהילת Microsoft והקהילה הרחבה של אנשי האבטחה לקבלת תמיכה.

יצירת הדייר, המשתמשים וחיבורי האפליקציות

הקימו את הדייר של Entra:הירשמו דרך הפורטל של Microsoft 365 או של Azure, הגדירו את פרטי הארגון שלכם, וקבעו את איש הקשר הניהולי הראשוני. זה יהווה את השורש של מבנה הספרייה והמשאבים העתידי שלכם.
הוספת משתמשים וקבוצות:ייבאו משתמשים בכמות גדולה באמצעות קובץ CSV, חברו ל-Active Directory מקומי (אם מדובר בסביבה היברידית), או צרו חשבונות בודדים. השתמשו בקבוצות כדי לארגן אנשים לפי מחלקה, מיקום או תפקיד, כדי להקל על ניהול המדיניות.
רישום אפליקציות ליבה:הוסיפו אפליקציות מרכזיות (Microsoft 365, אפליקציות SaaS קריטיות לעסק וכלים ייעודיים לארגון) להתחברות יחידה (SSO). הגדירו מראש את תהליכי ההסכמה וההרשאות הנדרשים, כדי למנוע הפתעות אבטחה בהמשך הדרך.
תכנון מבנה הספרייה לצמיחה:השתמשו בכללי מתן שמות והיררכיות קבוצות שניתנות להרחבה, כך שככל שהארגון יגדל, ניהול הגישה והממשל יישארו בשליטה ולא יהפכו לכאוס.

הגדרת איפוס סיסמה בשירות עצמי לעצמאות המשתמשים

הגדרת איפוס סיסמה בשירות עצמי (SSPR) מאפשרת למשתמשים לשחזר את הגישה לחשבונות שלהם בעצמם, מה שמפחית באופן משמעותי את פניות לצוות התמיכה ומאפשר לעסק להמשיך לפעול בצורה חלקה. ב-Entra ID, SSPR מאפשר למשתמשים לאפס סיסמאות שנשכחו לאחר אימות באמצעות שיטות שנרשמו מראש, כמו טלפון, דוא"ל או אפליקציית מאמת.

זה לא רק משפר את העצמאות של המשתמשים, אלא גם מבטל אישורי גישה משותפים מסוכנים ומהווה בסיס לגישת Zero Trust הרחבה שלכם. כדי להפעיל את האפשרות, נווטו אל Entra ID > Password Reset, הגדירו את שיטות האימות, והדריכו את המשתמשים כיצד לרשום את פרטיהם. שחזור מהיר ויעיל אומר שפחות סביר שתידרשו להתערבות של מנהל, והמשתמשים נשארים מאובטחים ופרודוקטיביים.

רישוי, הכשרה טכנית ומשאבי תמיכה להצלחה ב-Entra

הבנת רמות הרישוי:Entra ID מציע מספר רמות: Free, Premium P1 ו-Premium P2. Free כולל ספרייה בסיסית ו-SSO. P1 מוסיף גישה מותנית (Conditional Access) וניהול גישה מבוסס קבוצות; P2 פותח תכונות מתקדמות כמו Identity Protection, גישה מותנית מבוססת סיכון, וניהול זהויות מוצאות בהרשאה (PIM).
מסלולי הלמידה של Microsoft:נצלו את מסלולי Entra ID של Microsoft Learn למעבדות מעשיות, הכנה לבחינות הסמכה ותיעוד עדכני. משאבים אלה עוזרים לאנשים ולצוותים להעמיק בכישורים מעשיים ולהבין הן את הניהול היומיומי והן את פתרון התקלות.
הכשרה של צד שלישי:חפשו שותפים מוכרים שמציעים הרצאות מעמיקות או סדנאות מבוססות תרחישים, במיוחד לאתגרים ייחודיים של אינטגרציה או לתכנון מתקדם של Zero Trust.
התחברו לקהילה:הצטרפו לפורומים, ל-Microsoft Tech Community, והשתתפו בוובינרים כדי לדון באתגרים ובפתרונות מהשטח. עצות מעמיתים ומקרי בוחן מגשרים על הפער שבין התיעוד לבין המציאות המורכבת.
מיצוי ההשקעה:השתמשו בתיעוד הרשמי, בתכונות תצוגה מקדימה בדיירים לבדיקה, ועקבו אחר בלוגים ופודקאסטים מהימנים כדי להישאר מעודכנים. בדקו באופן קבוע את השקת התכונות החדשות כדי לוודא שאתם מנצלים את יתרונות האבטחה והאוטומציה העדכניים כחלק ממפת הדרכים שלכם ל-Zero Trust.