איך מתקנים בקשות MFA בכל כניסה ב-Microsoft 365 וב-Azure

By Mirko Peters · 2026-04-22

אם אתם מקבלים שוב ושוב בקשות אימות רב-שלבי (MFA) בכל פעם שאתם נכנסים ל-Microsoft 365 או ל-Azure, אתם לא לבד—…

Automatically translated with AI from the original post. Read the English original

אם אתם מקבלים שוב ושוב בקשות אימות רב-שלבי (MFA) בכל פעם שאתם נכנסים ל-Microsoft 365 או ל-Azure, אתם לא לבד, וכן, זה מעצבן בדיוק כמו שזה נשמע. המדריך הזה יסביר בדיוק למה אתם רואים את הבקשות האלה ומה אפשר לעשות בנושא. נעבור על הסיבות הטכניות העיקריות, על האתגרים שבשמירה על אבטחה בלי להוציא את המשתמשים מדעתם, ועל צעדים מעשיים לצמצום הפרעות.

תמצאו כאן הנחיות ברורות לגבי התאמת הגדרות Microsoft Entra ID (שנקרא קודם Azure AD), שיטות עבודה מומלצות, ואיך לשמור על שביעות רצון גם של המשתמשים וגם של צוות ה-IT. נסביר גם איך לאתר בפועל מה גורם לבקשות MFA חוזרות, ואיך לעדכן את המדיניות לאורך זמן כדי לקבל חוויית כניסה חלקה ובטוחה יותר. בלי סיבובים מיותרים, בואו נתקן את זה.

הבנת בקשות MFA והתסכול של המשתמשים

קבלת בקשת MFA בכל פעם שנכנסים למערכת יכולה להרגיז אפילו את האנשים הסבלניים ביותר. המטרה היא להגביר את האבטחה, אבל כשמבקשים מכם קוד שוב ושוב, אחרי שכבר הוכחתם מי אתם, התסכול מצטבר מהר.

זו לא רק אי נוחות. כששולחים יותר מדי בקשות MFA, המשתמשים עלולים להתעייף, למצוא פתרונות עוקפים מסורבלים או פשוט לוותר על הרגלי אבטחה טובים. צריך למצוא איזון אמיתי בין אבטחה טובה לבין חוויית משתמש חלקה ופחות מעצבנת. ברוב המקרים, הבקשות התכופות קשורות ישירות לאופן שבו הארגון מנהל את סשני האימות ומגדיר את משך חיי הסשן.

כשסשן הכניסה פג מוקדם מדי, או כשהמדיניות מוגדרת מחמירה מדי, כמעט בטוח שבכניסה הבאה תקבלו אתגר MFA נוסף. אבל כשמבינים בדיוק למה המערכת ממשיכה לדרוש את הגורם השני, אפשר לשפר את המצב עבור הצוות בלי לפתוח פתחים לתוקפים.

לאורך הסקירה הזאת נסביר את הגורמים הנפוצים לעייפות מבקשות ונראה למה ניהול סשנים חכם חשוב. מציאת האיזון בין אבטחה איתנה לשימושיות יומיומית היא העיקר. לאסטרטגיות נוספות שמצמצמות חיכוך ועדיין שומרות עליכם, כדאי לקרוא גם על אבטחת Microsoft 365 בלי להציק למשתמשים.

למה רואים בקשות MFA בכל כניסה?

בקשות MFA תכופות נובעות בדרך כלל from מספר סיבות טכניות ומדיניות. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הוא האופן שבו הארגון מנהל את סשני האימות, כלומר "משך החיים" של הכניסה. אם משך חיי הסשן מוגדר קצר מדי, או אם ההגדרות דורשות אימות מחדש בכל כניסה, תראו בקשות חוזרות, בין אם אתם יושבים ליד השולחן שלכם ובין אם אתם נמצאים בצד השני של העולם.

אסימון אימות שפג תוקף הוא סיבה נוספת. אסימונים הם למעשה ה"הוכחה" שאתם עדיין אתם לאחר הכניסה הראשונית. אם האסימונים מוגדרים לפוג מהר, תתבקשו לאמת באמצעות MFA ברגע שתתחילו סשן חדש או לאחר פסק זמן של המערכת. ואם האפשרויות "להישאר מחוברים" או סשנים מתמשכים אינן מופעלות, אתם למעשה מתחילים מאפס בכל פעם.

למדיניות גישה מותנית ב-Microsoft Entra ID (Azure AD) יש גם תפקיד משמעותי. כללים מחמירים עלולים לחייב MFA בכל פעם, גם במכשירים מהימנים או ברשתות מוכרות. לפעמים ה-IT מגדיר את המדיניות באופן שגוי, או שההגדרות ברירת המחדל נותרות אגרסיביות מדי, ואז כולם בארגון נקלעים לאש הצולבת.

גורמים אפשריים נוספים כוללים שינויים שנעשו לאחרונה בספק ה-MFA, הסרת מכשירים מהימנים, הגדרות עוגיות בדפדפן שמתאפסות מעצמן, או מוצרי אבטחה שמתנגשים זה בזה. כדי להגיע לסיבה האמיתית, בדרך כלל צריך לבדוק את ניהול הסשנים ואת הגדרות האימות, וגם את האופן שבו נעשה שימוש במדיניות הגישה המותנית בדייר ה-Azure או ב-Microsoft 365 שלכם.

איזון בין אבטחה לעייפות המשתמשים

הרבה מדי בקשות MFA יכולות להתיש את האנשים במהירות, ללא קשר לרמת הידע הטכנולוגי שלהם. זו לא רק הטרדה: משתמשים מתוסכלים עלולים להתחיל לחפש קיצורי דרך מסוכנים, כמו שימוש חוזר בסיסמאות או מציאת דרכים לעקוף את התהליך.

הטריק הוא להגן על חשבונות בלי שאבטחה תרגיש כמו עונש. על ידי שימוש בהפעלות מהימנות – כגון קובצי Cookie קבועים בדפדפן, מכשירים תואמים או מדיניות המתאימה את עצמה לסיכון – ניתן להתאים את מידת החיכוך לרמת האיום בפועל. שומרים על נעילה הדוקה במקומות שבהם זה חשוב, אבל משתמשים רגילים לא נאלצים לעבור סדרת כניסות מייגעת כל בוקר.

בסופו של דבר, אבטחה טובה צריכה לתמוך בפרודוקטיביות, לא לחסום אותה. איזון בין קפדנות לשימושיות דורש קצת אסטרטגיה, אבל זו הדרך היחידה לקדם ציות אמיתי ולשמור על שביעות רצון – ובטוחה – של כולם.

הגדרת Conditional Access והפעלות אימות

כשמדובר בצמצום בקשות MFA מיותרות, הכול מתחיל בהגדרות הנכונות של Conditional Access והפעלות ב-Microsoft Entra ID (Azure AD). הכלים האלה נותנים לכם את השליטה: אתם קובעים מתי משתמשים צריכים לאמת את זהותם מחדש וכמה זמן נמשכות ההפעלות המהימנות שלהם. כשעושים את זה נכון, מספר הכניסות שדורשות קוד נוסף יורד משמעותית.

הגדרת משך חיי ההפעלה ותדירות הכניסה נוגעת ליותר מנוחות – היא נוגעת לוודא שתנוחת האבטחה של הארגון תואמת את האופן שבו אנשים עובדים בפועל. שינוי משך חיי הטוקנים וכוונון מדיניות הפעלות האימות נותנים לכם יכולת ממשית לסגור פערי אבטחה תוך שמירה על שביעות רצון המשתמשים. יתר על כן, הגישה הזו מאפשרת להתאים את ההגדרות עם הזמן, ככל שהאיומים ודפוסי העבודה משתנים.

אם נתקלתם פעם בבעיות של פיזור מדיניות או חוב זהויות, אתם יודעים שסט משמעתי של כללי Conditional Access הוא המפתח לשמירה על גישה מאובטחת וצפויה. להעמקה בנושאי ממשל ובמלכודות של Conditional Access, היכנסו ל-הדיון הזה על אסטרטגיית Conditional Access אפקטיבית ב-Entra ID – מדיניות נוקשה אך הוגנת משתלמת לאורך זמן.

ניהול נכון של הפעלות אימות מביא לפחות הפרעות וליותר בטיחות. בסעיפים הבאים נראה כיצד לשנות את הגדרות הכניסה וההפעלה הקריטיות, ונעבור על המקומות שבהם כדאי לבדוק תצורות שגויות נסתרות שעלולות לשבש את זרימת האימות. לעוד עצות מעשיות לפתרון בעיות אמון מורכבות ולהפיכת Conditional Access לכלי שעובד בשבילכם, ראו את המדריך הזה לשיפור אמון במדיניות ולכיסוי שלה.

הגדרת תדירות כניסה ומשך הפעלה לצמצום בקשות

1. התאמת תדירות הכניסה ב-Conditional Access:היכנסו למדיניות Conditional Access של Microsoft Entra ID והגדירו את הפרמטר "Sign-in frequency". פרמטר זה קובע כל כמה זמן המשתמש יידרש להתחבר מחדש. הגדרת תדירות סבירה, למשל 7 עד 14 ימים בתרחישים בסיכון נמוך, מונעת בקשות MFA יומיות ועדיין שומרת על אבטחה טובה בסביבה שלכם.
2. הגדרת משך חיי טוקן ההפעלה:ב-Azure AD, עברו למדיניות Authentication Session והגדירו את משך חיי טוקן ההפעלה. טוקן הפעלה ארוך יותר אומר שהמשתמשים לא יצטרכו להזדהות מחדש לעתים קרובות. עם זאת, כדאי לקצר אותו לתפקידים בסיכון גבוה או לנתונים רגישים כדי לשמור על האיזון הנכון.
3. שימוש בהפעלות דפדפן קבועות:הפעילו הפעלות דפדפן קבועות במקומות המתאימים. כך המשתמש שומר על מצב האימות שלו בין סשנים שונים של הדפדפן באמצעות קובץ Cookie קבוע, מה שמפחית בקשות MFA חוזרות – וזה במיוחד שימושי למשתמשים במכשירים אישיים או ייעודיים.
4. החלת מדיניות לפי סיכון:השתמשו בכללי Conditional Access שמביאים בחשבון את סיכון הכניסה. Azure AD יכול להעריך סיכון בזמן אמת באמצעות ניתוח התנהגות, ולהפעיל MFA רק כאשר מזוהה משהו חשוד. כך MFA מופעל רק כשזה באמת חשוב, ומונעים הפרעות מיותרות.
5. בדיקה ומעקב אחר השינויים:לאחר עדכון הגדרות ההפעלה והכניסה, עקבו אחר יומני הכניסה של המשתמשים כדי לוודא את ההשפעה על תדירות הבקשות. בצעו התאמות לפי הצורך כדי למצוא את האיזון המדויק בין הצרכים של הארגון באבטחה ובשימושיות.

בדיקת תצורת הדייר כדי לפתור בעיות של בקשות MFA

• בדיקת מדיניות Conditional Access:עברו על המדיניות הקיימת וחפשו כללים סותרים או רחבים מדי שעלולים לגרום לבקשות MFA מיותרות רבות.
• בדקו את מדיניות הפעלות האימות:ודאו שהגדרות ניהול ההפעלה תואמות לציפיות הארגון לגבי משך חיי האסימון ותדירות הכניסה.
• אמתו את הגדרות המכשירים המהימנים:ודאו שההגדרות למכשירים מהימנים או תואמי דרישות נאכפות בפועל, כך שלא תבקשו מהמשתמשים אימות מיותר ללא צורך.
• בצעו ביקורת על החרגות של משתמשים ואפליקציות:חפשו החרגות ישנות או פרצות שעלולות להחליש את האבטחה או לגרום ללולאות הנחיה למשתמשים או ליישומים מסוימים.
• נטרו יומני כניסה וביקורת:השתמשו ביומני הכניסה של Entra ID ושל Active Directory כדי לאתר דפוסים שמובילים לבקשות MFA מוגזמות, וטפלו בהם.

הפחיתו הנחיות MFA באמצעות מכשירים מנוהלים והפעלות מתמשכות

כשאתם מחפשים לצמצם את מספר ההפרעות של MFA, מכשירים מנוהלים והפעלות דפדפן מתמשכות הם מבין בעלי הברית הטובים ביותר שלכם. הרעיון פשוט: אם אתם יודעים שמכשיר מאובטח, והאדם המשתמש בו הוא מי שהוא טוען שהוא, הקלו עליו להתחיל לעבוד. כאן נכנסות לתמונה תכונות כמו 'הישאר מחובר' וניהול תאימות מכשירים.

באמצעות הפעלת הפעלות דפדפן מתמשכות, משתמשי Microsoft 365 ו-Azure יכולים להימנע מבקשות התחברות חוזרות במחשבים או בטלפונים מהימנים. אפשרות זו עובדת במיוחד היטב בשילוב עם הגדרות גישה מותנית שמזהות את תאימות המכשיר ואת סטטוס שלו. והתוצאה? חוויה יומיומית הרבה יותר חלקה למשתמשי הקצה, בלי לפתוח דלת לאיומי אבטחה פוטנציאליים.

אותו היגיון חל על מכשירים מנוהלים: כשאתם רושמים מכשירים באמצעות Microsoft Intune או פלטפורמה דומה, אתם יוצרים "לחיצת יד" וירטואלית שאומרת: "אפשר לסמוך על המכשיר הזה". המשמעות היא פחות בדיקות אבטחה (ופחות כאבי ראש) למשתמשים רגילים, ובמקביל ה-IT מוודא שרק מכשירים בטוחים ניגשים לסביבה.

המפתח הוא למצוא את נקודת האיזון שבין הגנה לנוחות. הסעיפים הבאים יסבירו כיצד פועלים 'הישאר מחובר' והפעלות מתמשכות, ומדוע ניהול מכשירים ותאימותם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות שלכם, אם אתם רוצים להיפטר מאתגרי ה-MFA המעצבנים.

איך להשתמש ב'הישאר מחובר' ובהפעלות דפדפן מתמשכות

• הפעלת 'הישאר מחובר' בזמן הכניסה:כשמשתמשים רואים את ההנחיה 'להישאר מחובר?', עודדו אותם לבחור ב'כן'. פעולה זו מאפשרת ל-Azure AD להגדיר עוגיה מתמשכת בדפדפן שלהם, כך שהם שומרים על מצב האימות שלהם גם אחרי כל הפעלה, ונדרשות פחות בדיקות MFA חוזרות.
• הגדרת הפעלות דפדפן מתמשכות ב-Azure AD:בפורטל Azure, מנהלים יכולים לאכוף מדיניות הפעלות דפדפן מתמשכות תחת הגדרות שיטות אימות. כך מובטח שדפדפנים שנחשבים מהימנים לפי המדיניות ישמרו על הפעלות פעילות לזמן ארוך יותר, וכך יצטמצמו בקשות MFA חדשות למשתמשים שחוזרים באופן קבוע.
• יישור המדיניות עם תאימות המכשירים:שקלו להגביל הפעלות מתמשכות למכשירים תואמים או למכשירים שמצורפים היברידית ל-Azure AD. כך שומרים על איזון בין הקלה על תהליך האימות לבין שמירה על מערכות מאובטחות.

צמצום בקשות אימות חוזרות עם מכשירים מנוהלים

מכשירים מנוהלים, כמו אלה שנרשמו ב-Microsoft Intune, נחשבים תואמים ומהימנים במסגרת האבטחה של הארגון. כשמכשירים אלה עומדים בכל הדרישות – מערכת הפעלה מעודכנת, יישומים תואמים והגדרות מנוהלות – גישה מותנית יכולה להתייחס אליהם כאל "ידועים כתקינים", כלומר המשתמשים אינם נדרשים לעבור בקשות MFA נוספות בכל פעם.

הגישה הזו מאפשרת ל-IT להדק את השליטה במקומות שחשוב, ולהרפות בה במקומות שבהם זה הגיוני. מכשירים מאובטחים ומנוהלים זוכים לחוויה חלקה יותר, וכך אפשר לאכוף אבטחה חזקה בלי להפוך את ההתחברות למאבק יומיומי. לטיפים בנושא ניהול Power Platform וממשל מכשירים, שישמרו על הסביבה מאובטחת ויצמצמו כאבי ראש, עיינו במדריך זה על שיטות עבודה מומלצות לאבטחת Power Platform.

התאמה אישית ושליטה בהתנהגות של הנחיות MFA

אופן ומועד הופעת הנחיות MFA יכולים להיות ההבדל בין מערכת מאובטחת שאנשים באמת משתמשים בה, לבין מערכת שכולם מפחדים להתחבר אליה. הגישה המותנית של Microsoft מאפשרת להגדיר מדיניות שמכוונת לא רק לשעות ולאפליקציות, אלא גם למשתמשים ספציפיים, למכשירים ואפילו לתרחישי סיכון.

המטרה? לשמור את בקשות ה-MFA המעצבנות למקרים שבהם הן באמת חשובות. זה יכול להתבטא בדרישה לאימות מחדש רק עבור כניסות בסיכון גבוה או ליישומים קריטיים, תוך מתן אפשרות למשתמשים בסיכון נמוך לעבור את הכניסות השגרתיות שלהם בלי טרחה חוזרת. כוונון מדיניות לפי קבוצה, מצב המכשיר או רמת הסיכון של המשתמש מעניק ל-IT שליטה אמיתית, ועדיין שומר על הפרודוקטיביות בחזית.

אבל אבטחת MFA טובה היא לא רק הגדרות מדיניות. האופן שבו הבקשות נראות ומרגישות משפיע על קבלתן על ידי המשתמשים. התאמה אישית של ההודעות, או שילוב המיתוג הארגוני, עוזרים למשתמשים להבין מה נדרש מהם ולמה, ומפחיתים גם בלבול וגם נעילות בשוגג.

בואו נצלול לפרטים המעשיים: הגדרת הכיוון הנכון של הבקשות, וודאו שהבקשות ברורות וידידותיות ככל האפשר. לפעמים תקשורת קצרה עושה הרבה מאוד.

הגדירו מתי ומי יתבקשו לאימות

• כוונו למשתמשים ולפעולות בסיכון גבוה:הגדירו מדיניות שמפעילה MFA עבור משתמשים בעלי תפקידים מוגברים או בעת גישה ליישומים רגישים. כך החיכוך ממוקד במקומות שבהם האיומים גבוהים יותר, ולא בפעולות יומיומיות.
• מנפו גישה מותנית מבוססת סיכון:השתמשו בהערכת סיכון דינמית כדי להפעיל MFA רק כאשר Azure AD מזהה התנהגות חשודה, כמו כניסות ממיקומים בלתי רגילים או נסיעה בלתי אפשרית.
• פלחו לפי תאימות המכשיר:הגדירו מדיניות שדורשת MFA עבור מכשירים לא מנוהלים או לא תואמים, ומעניקה חוויה חלקה יותר למשתמשים במכשירים מהימנים.
• התאימו אישית לכל יישום:התאימו את דרישות ה-MFA לפי רגישות היישום, כך שיישומים בסיכון נמוך לא יטרידו את המשתמשים בשלבים נוספים מיותרים.

התאימו אישית את בקשות MFA לחוויית משתמש טובה יותר

ארגונים יכולים להתאים את המראה ואת השפה של בקשות MFA לצרכי המשתמשים ולמיתוג הפנימי. דרך הגדרות המיתוג הארגוני של Azure AD תוכלו לעדכן את דפי הכניסה, לכלול הנחיות ידידותיות למשתמש ולהציג פרטי תמיכה ישירות בתוך הבקשות.

בקשות MFA ברורות וממותגות מפחיתות בלבול ועוזרות למשתמשים להבין מדוע נדרשים שלבים נוספים, במיוחד כשהם ניגשים לנתונים רגישים או מבצעים פעולה מסוכנת. התאמה אישית של הבקשות מעלה את שיעורי העמידה בדרישות ויוצרת יחס חיובי יותר בין המשתמשים לבקרי האבטחה של הארגון.

המלצות ושיטות עבודה מומלצות להגדרות בקשות MFA

אם העובדים שלכם מתלוננים כל הזמן על בקשות MFA שאינן נגמרות, אתם לא לבד. האיזון בין אבטחה לבין שמירה על צוות שאינו מתוסכל הוא המפתח. להלן רשימה קצרה של טיפים מנוסים, מוכחים בשטח, להפחתת הטרחה תוך הגנה על סביבות Microsoft 365 ו-Azure שלכם.

1. קבעו תדירות כניסה סבירה: אל תכפו MFA בכל כניסה, אלא אם אתם צריכים רמת אבטחה של כספת. התאימו את תדירות הכניסה ב-Conditional Access. רוב הארגונים בוחרים 7 עד 14 ימים עבור עומסי עבודה שאינם קריטיים. כך המשתמשים נשארים פרודוקטיביים ועדיין ערניים.
2. השתמשו ב-Single Sign-On (SSO): SSO מאפשר למשתמשים להתחבר פעם אחת ולקבל גישה למספר שירותים, וכך מצמצם משמעותית בקשות MFA חוזרות. ודאו שהיישומים המרכזיים שלכם תומכים ב-SSO, והתרחקו מאימות מדור קודם בכל מקום שאפשר.
3. השתמשו בסשנים מתמידים בדפדפן:הפעילו את 'הישאר מחובר' וסשנים מתמידים בדפדפן במכשירים מנוהלים. בשילוב עם מדיניות למכשירים תואמים, המשתמשים לא יקבלו בקשת MFA בכל פעם שהם צריכים את הדואר האלקטרוני שלהם.
4. יישמו אימות מבוסס סיכון:עברו מעבר למדיניות מבוססת זמן וסטטית בלבד. הפעילו את Microsoft Entra ID Protection ואת Conditional Access מבוסס סיכון, כדי שבקשות MFA יופעלו רק על בסיס פעילות חשודה, כמו מיקומים חריגים או שינויים במכשיר, ולא על כל המשתמשים בכל פעם.
5. נטרו, בקרו והתאימו:בדקו באופן קבוע יומני כניסה ודוחות ביקורת. הגדירו התראות לדפוסי MFA חריגים, אספו משוב ממשתמשים וכווננו את המדיניות. כך ההגדרות שלכם נשארות הדוקות וידידותיות למשתמש ככל שהאיומים וההרגלים מתפתחים.

אבטחה טובה לא חייבת להפוך את המשתמשים לאומללים. עם התאמות נכונות אפשר לשמור על הרע הוץ בחוץ ועל הצוות מרוצה גם יחד.