גישה מותנית למשתמשי אורח ב-Microsoft Entra

By Mirko Peters · 2026-04-26 · Updated 2026-07-28

אבטחת משתמשים חיצוניים באמצעות גישה מותנית לאורחים ב-Microsoft Entra ID, בעזרת בקרות מבוססות זהות, מכשיר, מיקום וסיכון, וחריגות.

Automatically translated with AI from the original post. Read the English original

התשובה בקצרה: כדי לאבטח משתמשים חיצוניים, צרו מדיניות גישה מותנית לאורחים ב-Microsoft Entra ID, כוונו אותה לחשבונות של אורחים ושל משתמשים חיצוניים, דרשו את אמצעי האימות ובקרות המכשיר המתאימים, והחריגו חשבונות גישת חירום. התחילו במצב דוח בלבד, בדקו מסעות שיתוף פעולה אמיתיים, ואז הרחיבו בהדרגה עם נתיב תמיכה מתועד.

גישה מותנית היא קו ההגנה הראשון על הדלתות הדיגיטליות של הארגון שלכם, במיוחד כשמדובר באורחים ובמשתמשים חיצוניים ב-Microsoft Entra ID (לשעבר Azure AD). עם העלייה בעבודה היברידית ובשיתוף פעולה מבוסס ענן, הכנסת גורמים חיצוניים היא עניין שגרתי. עם זאת, שיתוף שנעשה מתוך כוונות טובות עלול בקלות להפוך לסיכון אבטחה משמעותי, אם גישת האורחים אינה מוגבלת כראוי. המדריך הזה מסנן את הרעש ומעניק לאנשי IT ולאנשי אבטחה את הידע הדרוש כדי לנעול את הגישה של אורחים, בלי ליצור כאב ראש גדול למשתמשי הקצה ולשותפים העסקיים.

נסביר איך להשתמש בגישה מותנית כדי לשמור על אבטחה של Microsoft 365, Teams, SharePoint והאפליקציות המחוברות, ועדיין לאפשר לאורחים לשתף פעולה. תקבלו צעדים ברורים ומעשיים להגדרת מדיניות, טיפול במקרי קצה מורכבים וניטור בטוח של הגישה. בין אם אתם מנהלים גישה מדי יום ובין אם אתם רוצים לבדוק את התצורה הנוכחית שלכם, תקבלו אסטרטגיות לאיזון בין אבטחה חזקה לעבודה חלקה, ללא קשר למי שדופק על הדלתות הדיגיטליות שלכם.

מבוא לגישה מותנית ולשיתוף פעולה עם אורחים

גישה מותנית ב-Microsoft Entra ID היא שומר הסף על האופן ועל הזמן שבהם משתמשים, ובפרט אורחים, ניגשים למשאבי הענן שלכם. כשמדברים על "משתמש אורח", הכוונה לכל מי שהוזמן מחוץ לארגון לעבוד ב-Teams, ב-SharePoint או בפלטפורמות דומות של Microsoft 365. אלה מסומנים כ"אורחי B2B", והגישה שלהם צריכה להיות מוגנת, לא להיות מתבססת על אמון עיוור.

שיתוף פעולה עם אורחים נמצא בכל מקום: שותפים חיצוניים שמצטרפים לפגישות Teams, ספקים שניגשים למסמכים משותפים, או משתמשים זמניים שעובדים על פרויקט. בניגוד לעובדי החברה, אורחים אינם מנוהלים במערכת משאבי האנוש שלכם, ולכן חשבונותיהם עלולים להישאר פעילים זמן רב מדי, וזה יוצר סיכונים. לכן כללי גישה מותנית לאורחים חייבים לשמור על איזון שונה: מספיק פתוחים לצרכים העסקיים, ומספיק הדוקים כדי למנוע בעיות. אם תרצו להכיר את הסכנות הסמויות של אורחים שנשארים פעילים ואת הדרכים לנהל אותם, עיינו בהסקירה הזו על סיכוני חשבונות אורח ב-Microsoft 365 ואסטרטגיות לניהול מחזור החיים שלהם.

סקירה של מודלים לאבטחת גישת אורחים

אבטחה מסורתית עבדה על ידי נעילת רשת החברה: מי שהיה בפנים נחשב מהימן, ומי שלא, לא. אבל אורחים וגישה מרחוק שברו את החומות הישנות. אבטחה מודרנית מבוססת כולה על זהות: לדעת בדיוק מי האדם בכל פעם שהוא מנסה להתחבר, ולדרוש הוכחה כשצריך.

מודל שמתחיל מהזהות מאפשר לבנות מדיניות הרבה יותר מדויקת. כאן נכנס לתמונה "Zero Trust", מודל שלא מניח אמון מראש ומאמת בכל שלב. במקום גישה פנימית רחבה, אפשר כיום להשתמש בגישה מותנית, בדירוג סיכון ובהרשאות לפי צורך (just-in-time) כדי לשמור על גישת אורחים מצומצמת ומבוקרת. אפשר להעמיק בשינוי הזה בהסבר על Zero Trust by Design ל-Microsoft 365 ול-Dynamics 365. המעבר למודלים החדשים מביא אבטחה גמישה, אבל גם מורכבות חדשה, והאתגר של שמירה על עדכניות הכללים, במיוחד כשהאפליקציות ותפקידי המשתמשים משתנים.

הגדרת מדיניות מותנית לגישת אורחים ב-Entra ID

כשמגיע הזמן להגדיר גישה מותנית לאורחים, Entra ID מספק את הכלים להתאמת מדיניות ספציפית למשתמשים חיצוניים ולמשתמשי B2B. הבסיס תמיד מתחיל בזיהוי נכון של מי ה"אורח" בפועל: לפעמים מכוונים ישירות לחשבונות אורח, ולפעמים באמצעות קיבוץ או תיוג חכמים, בהתאם לאופן שבו אתם מנהלים את הספרייה. טעות בשלב הזה עלולה לחסום שיתוף פעולה נחוץ, או להשאיר את "דלת האחורית" הדיגיטלית פתוחה לרווחה.

הטריק הוא למקד את המשתמשים הנכונים ולשלב את היישומים שחשובים: Teams, SharePoint, Power Platform ואפילו עומסי עבודה רגישים כמו Power BI. שילוב אינו עניין של מידה אחת שמתאימה לכולם; ייתכן שליישומים מסוימים יידרשו מדיניות מקלה יותר, בעוד שאחרים ייעולו בצורה הדוקה מאוד. הגבלת המדיניות לפי יישום מאפשרת לכוון בדיוק לאן אורחים יכולים להיכנס, ובמה הם יכולים לעשות לאחר שנכנסו.

אתגר נוסף הוא לוודא שמדיניות חדשה לא משבשת תהליכים עסקיים ולא פוגעת בחוויית המשתמש. מדיניות מחמירה מדי עלולה להניב תוצאה הפוכה, במיוחד בשילובים עם צדדים שלישיים או בתהליכי עבודה קריטיים שכוללים אורחים. לכן ניטור והתאמות תוך כדי עבודה הם קריטיים, כדי להימנע ממה שמכונה "חוב זהות" – או הפיזור של כללים לא עקביים, נושא שנדון בפירוט במדריך זה לניהול אבטחה ושמירה על היגיינת מדיניות ב-Entra ID. לאסטרטגיות פריסה מעשיות, קביעת קו בסיס (baselining) ובניית ניטור מהיום הראשון, ראו סקירה זו על בעיות אמון במדיניות Conditional Access. תת-הפרק הבא מתעמק בשימוש בתבניות, כדי שתוכלו לחסוך זמן, להימנע מטעויות ולפרוס מדיניות שמתאימה לצרכים העסקיים שלכם מההתחלה.

פריסת תבניות לתצורה יעילה של מדיניות אורחים

• התחילו מתבניות מובנות: Microsoft Entra ID מציע תבניות Conditional Access מוכנות מראש, המתמקדות בתרחישים נפוצים כמו שיתוף פעולה עם אורחים או אכיפת MFA. אלה מאפשרות להתחיל במהירות, עם ברירות מחדל מוכחות ומאובטחות.
• התאימו לצרכים שלכם: התאימו תבניות מוכנות מראש ליישומים הספציפיים שלכם (למשל הגבלת הגישה ל-SharePoint בלבד) או לדרישות הרגישות שלכם. תבניות אינן מידה אחת שמתאימה לכולם – ערכו את התנאים כך שיתאימו לתרחישי האורחים שלכם.
• תקננו והרחיבו: פריסת תבניות פירושה פריסה של מדיניות עקבית על פני כל הדייר. קל הרבה יותר לאתר תקלות, לבצע ביקורת ולשמור על התאמה ליעדי הממשל, בהשוואה לכללים חד-פעמיים שנכתבו ביד.
• טיפ מקצועי – שכפלו והתאימו: השתמשו בתבניות כבסיס ליצירה מהירה של וריאנטים למחלקות, לאתרים או לקבוצות יישומים שונות. כך שומרים על פיזור המדיניות בשליטה ותומכים בצרכים העסקיים המתפתחים.

החרגת אורחים ומשתמשים חיצוניים ממדיניות לצורך תפקוד

גם תוכניות Conditional Access הטובות ביותר דורשות חריגים. לעיתים אורחים לא יוכלו לעמוד בכל מכשולי האבטחה שהגדרתם – במיוחד בתרחישים הכוללים מערכות אוטומטיות, יישומי צד שלישי או שילובים שפשוט אינם תומכים בשלבי אימות מסוימים, כמו MFA. אם המדיניות שלכם מחמירה מדי, אתם עלולים לנעול שותפים חשובים או לשבש תהליכי עבודה דווקא ברגע הפחות צפוי.

כאן נכנסות לתמונה החרגות מדיניות. הן מאפשרות ליצור חריגים עבור משתמשים, יישומים או תרחישי מערכת ספציפיים, כאשר נדרש שפונקציות מסוימות "פשוט יעבדו" – גם אם הם אינם עומדים בכל דרישות הגישה הרגילות. המפתח הוא לדעת מתי לעשות חריג, וכיצד להגביל את היקפו כדי שלא תפתחו חורי אבטחה מיותרים.

איזון נכון הוא עניין מהותי. כללי החרגה חיוניים לדברים כמו אוטומציה של שיתוף חיצוני או אפשרות להתחברות חלקה של צדדים שלישיים, אך החרגות רבות מדי – או כאלה שניטורן לקוי – עלולות להכניס אתכם למצב לא נעים. אם אתם מחפשים עצות מעשיות לקישור החרגות לניהול מחזור חיים טוב של אורחים והפחתת "פיזור אורחים", כדאי לעיין בדיון זה על ניהול סיכוני אורחים ב-Microsoft 365. הסעיף הבא יפרט תרחישי החרגה נפוצים, כולל אינטרופרביליות עם Microsoft Teams ו-SharePoint או טיפול ביישומים מדור קודם הדורשים גישה מקלה יותר.

פונקציונליות החרגות בתרחישי מערכת ויישומים

• הצטרפות לפגישת Teams: החריגו אורחים ממדיניות Conditional Access שדורשת מכשירים תואמים או MFA, אם הם רק מצטרפים לפגישת Teams בהזמנה חיצונית. כך מונעים נעילות בשוגג והפרעות לפגישה.
• שיתוף חיצוני ב-SharePoint: בשיתוף מסמכים, החריגו זרימות מסוימות או מזהי יישומים ממדיניות אם הן עלולות לחסום שיתוף אוטומטי או לגרום לכשלי שילוב. בדקו באמצעות חשבונות בדיקה לפני פריסה רחבה.
• אפליקציות SSO ואוטומציה של צדדים שלישיים: חלק מהאפליקציות המשמשות להתחברות יחידה (SSO) או לשילוב תהליכים אינן יכולות להשלים אימות אינטראקטיבי או בקשות MFA. יש להחריג אותן ממדיניות אכיפה מחמירה, כדי לשמור על הפעלתן הרציפה של אוטומציות קריטיות.
• בדיקת חשיפה: לפני שתסיימו להגדיר החרגה, בדקו פעם נוספת את היקף ההרשאות ואת יומני הביקורת, כדי לוודא שאינכם פותחים גישה רחבה מדי. בדיקות ממשל הן חובה – על הסיכונים שבביטחון מדומה תוכלו לקרוא בניתוח הממשל של Teams הזה ובהשוואה בין SharePoint ל-Dataverse לשליטה בגישה.

אבטחת Conditional Access לאורחים באמצעות בקרות אימות

שליטה במי שנכנס היא רק חצי מהמאבק – חשוב לא פחות לוודא שהם באמת מי שהם אומרים שהם. במשתמשי אורח, אכיפת בקרות אימות חזקות עוזרת לחסום גישה לא מורשית ומונעת מנתונים רגישים לצאת החוצה מהדלת האחורית. Multifactor Authentication (MFA) ומדיניות כניסה מבוססת סיכון הן הדרכים האמינות ביותר לעצור תוקפים – גם כאשר הם מצליחים לגנוב פרטי גישה של אורח.

ניתן להגדיר מדיניות שבה כל אורח חייב לבצע MFA לפני שהוא ניגש לאפליקציות קריטיות כמו Teams, SharePoint או Power BI. ואף טוב מזה: ניתן לאכוף דרישות אלה רק על האפליקציות המסוכנות ביותר, או כאשר אורח נכנס ממכשיר חדש או ממיקום חשוד. כך מעלים את רמת האבטחה רק כשצריך, ונמנעים מתסכול מיותר למשתמשים מהימנים. Conditional Access מודרני יכול אפילו להיות מופעל על בסיס דירוג סיכון של המשתמש, ולהציב אתגר רק למשתמשים שסומנו כמסוכנים על סמך התנהגות או אירועים קודמים.

כל הבקרות האלה צריכות להתאים לחוויית המשתמש. ההגדרה צריכה להיות מדויקת מספיק כדי לשמור על הדלתות נעולות מפני מי שאינם חלק מהארגון, אך לא מחמירה עד כדי כך שאורחים לגיטימיים ייתקעו ומוקד התמיכה שלכם יוצף. לטיפים על איזון כזה, בלי להרגיז משתמשים או לשבש תהליכי עבודה, כדאי לקרוא במדריך זה לאבטחה הדוקה של M365 ולחוויית משתמש. בחלק הבא תמצאו הסבר כיצד לנטר ולחקור גישה של אורחים באמצעות האפליקציה My Sign-Ins וכלים נוספים.

שימוש באפליקציית My Sign-Ins לניטור משתמשי אורח

• סקירת פעילות כניסה: גם מנהלים וגם משתמשי קצה יכולים להשתמש באפליקציה "My Sign-Ins" כדי לראות היסטוריה מפורטת של ניסיונות כניסה, כולל מיקום, מכשיר וסוג אימות. זה שימושי במיוחד לזיהוי דפוסי גישה חריגים של אורחים.
• זיהוי ודיווח על פעילות חשודה: אם משהו נראה לא תקין – למשל משתמש אורח שנכנס ממדינה מוזרה – מנהלים, ואף האורחים עצמם, יכולים לסמן את האירוע או לדווח עליו ישירות מהאפליקציה, וכך להניע תגובה מהירה יותר.
• טיפול עצמאי בבעיות: הפנו אורחים לפורטל My Sign-Ins כשהם נתקלים בבעיות גישה או חושדים שפרטי הגישה שלהם נפרצו. כך מצטמצמים צווארי בקבוק בתמיכה הטכנית, ותהליכי העבודה ממשיכים לזרום.
• לחקירה מעמיקה ולביקורת: לחקירות מתקדמות ולצרכי התאמה לרגולציה, השתמשו ב-Microsoft Purview Audit כפי שמוסבר במדריך ביקורת הפעילות הזה, כדי לעקוב אחר פעולות משתמשים על פני שירותים שונים ולזהות סיכונים פוטנציאליים.

חוויית משתמש הקצה תחת Conditional Access לאורחים

כאשר אורח נכנס תחת Conditional Access, התהליך יכול להיות חלק – אלא אם הגדרות המדיניות מכשילות אותו. דמיינו את התרחיש: ספק מקבל הזמנה ל-Teams, לוחץ על הקישור ונתקל בבקשה לאימות MFA. אם הוא מעולם לא השתמש בהגדרות של החברה שלכם, זה עלול להיות מבלבל מהר מאוד; ייתכן שיהיה עליו לרשום אפליקציית אימות, לסרוק קוד QR או לאמת את הזהות באמצעות הודעת טקסט.

המסכים הטיפוסיים כוללים דפי כניסה עם מיתוג ארגוני, בקשות ברורות לגורם אימות שני, והודעות שמנחות את המשתמשים בשלבי התהליך בשפה פשוטה. כששירותי גישה נחסמת, האורחים בדרך כלל רואים נימוקים מפורטים—כמו "אינך עומד/ת בדרישות האבטחה של הארגון" או "נדרשת תאימות של המכשיר"—ולא מונחים טכניים לא ברורים. אבל אם הודעות השגיאה אינן מותאמות אישית או אינן ידידותיות למשתמש, מספר הקריאות למוקד התמיכה יזנק במהירות.

על מנהלים לצפות מראש את המקומות שבהם עלולים להיווצר בלבול או חיכוך. כשחוסמים גישה (למשל, כשהמכשיר אינו עומד בדרישות, או כשמנסים לגשת ליישום עם בקרות מחמירות יותר), כדאי להציג הודעות שמסבירות מה חסר ומה השלבים הבאים. אם האורחים רגילים לסביבות אחרות, בקרות האבטחה של Microsoft עלולות להיראות להם חדשות או מכבידות—לכן כדאי לנסות למנוע זאת באמצעות תיעוד או מדריכי היכרות.

כלים כמו אפליקציית My Sign-Ins מאפשרים לאורחים לראות את היסטוריית ההתחברויות שלהם ולזהות בעיות מוקדם. תקשורת יזומה עוזרת גם היא—מייל פשוט של "כך נראה התהליך" עושה הרבה כדי לצמצם בעיות גישה חוזרות. על ידי מיפוי החוויה הזו, האורחים ממשיכים להיות פרודוקטיביים, ואתם מצמצמים את עומס התמיכה השוטף.

השלבים הבאים, ניטור ומשוב לאחר הטמעת מדיניות לאורחים

הפעלת Conditional Access לאורחים אינה סוף הדרך—זו נקודת ההתחלה של העבודה האמיתית. לאחר ההטמעה, יש לעקוב מקרוב הן אחר חוויית המשתמש והן אחר האפקטיביות של האבטחה. התחילו בבדיקת יומני הכניסה ודפוסי השימוש. האם אורחים לגיטימיים נכנסים ללא תקלות מיותרות? האם ניסיונות כניסה מסוכנים נחסמים כפי שתוכנן?

אספו משוב הן מצוותי העסק והן משותפים חיצוניים. תלונות משתמשים או כשלי גישה חוזרים יכולים להעיד על צורך בכוונון המדיניות. השתמשו בכלים המובנים של Entra ID ו-Microsoft 365 כדי לנטר כניסות מוצלחות וכושלות, והצליבו את הממצאים עם היקף המדיניות שהגדרתם. אל תשכחו לבדוק התנגשויות במדיניות או חפיפה לא מכוונת בין כללים, שעלולות לחסום גישה ללא אזהרה ברורה. לאסטרטגיות ניטור ולבניית אמון במדיניות Conditional Access, עיינו במשאב בנושא בעיות אמון במדיניות הזה.

ביקורת שוטפת אינה רק תיבת סימון לציות; זו הדרך לזהות סיכונים שמתגנבים בהדרגה מחשבונות אורחים מיושנים או בעלי הרשאות מוגזמות. ביקורות קבועות—באמצעות פתרונות כמו Microsoft Purview Audit, המתוארים במדריך הביקורת והציות הזה—מסייעות לוודא שההחרגות שלכם עדיין תקפות ושהבקרות שלכם לא סטו ממקומן.

לבסוף, Conditional Access היא מערכת חיה.ככל שהאיומים משתנים וצורכי שיתוף הפעולה שלכם גדלים, צפו לבחון ולשפר את המדיניות מחדש. שלבו את בעלי העניין בצד העסקי ואת ההנהלה הטכנולוגית בסקירות רבעוניות. כך כולם נשארים מסונכרנים, וגישת האורחים שלכם נשארת פרודוקטיבית ומוגנת—לא משנה כמה מהר הדברים משתנים.

סיכום שיטות עבודה מומלצות ומשאבים לאבטחת אורחים עם Conditional Access

ניהול גישת אורחים ב-Microsoft Entra ID אינו עבודה של "הגדר ושכח". התחילו עם מדיניות Conditional Access חזקה ומוגדרת היטב, שנתמכת בניהול מחזור חיים—אל תאפשרו לחשבונות אורחים ישנים להצטבר וליצור פרצות אבטחה. השתמשו בתבניות כדי לאחד את ההטמעות שלכם, ותמיד אמתו את החרגות המדיניות, במיוחד בעבודה עם שילובים ב-Teams, ב-SharePoint או ב-Power Platform.

בדקו באופן קבוע את יומני הכניסה, את סטטוס מחזור החיים של האורחים ואת דוחות הביקורת. שלבו סקירות מדיניות בקצב העבודה של מחלקת ה-IT—לפחות אחת לרבעון. הנחיות ברורות וידידותיות למשתמש לאורחים יצמצמו בלבול ושיחות תמיכה. ואל תתעלמו מהצורך בממשל שוטף: כפי שמוסבר בסקירה מעמיקה על ניהול מחזור החיים של Conditional Access, עדכוני מדיניות משמעתיים ואחריות של בעלי תפקידים הם המפתח להימנעות מ"חוב זהויות".

לפתרון תקלות, לביקורת מתקדמת ולמפת דרכים לשיתוף חיצוני מאובטח, כדאי לעיין במשאבים כמו המדריך הזה לביקורת ב-Purview והמסגרת הזו לזיהוי פעילויות שיתוף חיצוני מסוכנות ב-SharePoint וב-OneDrive. צריכים הנחיה לניהול מחזור החיים של אורחים? המדריך הזה על הסכנות של אורחים ללא ניהול מכסה תפוגה, סקירה והסרה מהארגון עם צעדים מעשיים.

אל תהססו להיעזר בתיעוד הרשמי של Microsoft בעת בניית מדיניות או שינוי שלה. ושמרו תמיד על קו פתוח עם בעלי העניין העסקיים, כי גישה מותנית חזקה רק כמו ההתאמה שלה לאופן שבו הצוותים שלכם עובדים בפועל. ממשל תקין, ניטור רציף ונכונות להתאים את עצמכם הם בעלי בריתכם הטובים ביותר לשמירה על שיתוף פעולה עם אורחים שהוא גם חזק וגם מוגן.

כדאי גם להאזין לפרקים הבאים

אם אתם בוחנים את גישה מותנית לאורחים, הפרקים האלה מוסיפים הקשר מעשי לאבטחת זהויות, ממשל ותפעול אמין של Microsoft 365.

• Conditional Access – Simply Explained — הבנה של האופן שבו אותות זהות, מכשיר, מיקום וסיכון מעצבים החלטות גישה.
• Privileged Identity Management – Simply Explained — איך הרשאות just-in-time ותהליכי אישור מפחיתים את החשיפה הניהולית.
• Microsoft Defender XDR – Simply Explained — חיבור אותות זהות לזיהוי, לחקירה ולתגובה לאירועים.
• Microsoft Teams Governance – Simply Explained — איך בעלות ברורה וכללי מחזור חיים ברורים הופכים שיתוף פעולה מאובטח לבר-קיימא.

הפרקים האלה עוזרים לתרגם את הצעדים הטכניים לאסטרטגיה רחבה יותר של זהות וממשל.

דפוס הטמעה בטוח של גישה מותנית לאורחים

1. הגדירו אילו תרחישי אורחים זקוקים לגישה: שיתוף פעולה ב-Teams, שיתוף ב-SharePoint, או יישומים ספציפיים.
2. צרו קבוצה או השתמשו בהקצאה של משתמשי אורח וחיצוניים, כדי שהיקף המדיניות יהיה מוגדר במפורש.
3. הפעילו תחילה מצב דוח בלבד, ובדקו את תוצאות הכניסות לפני אכיפת המדיניות.
4. בדקו חשבון אורח אמיתי, כולל קבלת ההזמנה, MFA, תנאי מכשיר והיישום המיועד.
5. תעדו החרגות, והשאירו חשבונות גישה לחירום מחוץ לאכיפת המדיניות הרגילה.

השתמשו בהנחיות Conditional Access של Microsoft Learn לפרטי תצורה עדכניים והמלצות למדיניות.

שאלות נפוצות

האם כל אורח צריך להשתמש ב-MFA?

ברוב תרחישי שיתוף הפעולה העסקיים, דרישת MFA היא בסיס הגיוני. הבקרה המדויקת עדיין צריכה לשקף את הסיכון, הצרכים החוזיים ורמת הגישה של האורח.

מדוע המדיניות צריכה להתחיל במצב דוח בלבד?

מצב דוח בלבד חושף השפעות לא צפויות לפני חסימת גישה, וזה חשוב במיוחד לשותפים, ללקוחות ולשיתוף פעולה חיצוני אחר.

🎧 כדאי גם להאזין לפרקים הבאים

• Privileged Identity Management (PIM) – Simply Explained מראה כיצד הרשאות just-in-time מפחיתות את החשיפה הניהולית. הוא משלים את בקרות האורחים על ידי טיפול בתפקידים פנימיים בסיכון גבוה.
• Identity Governance in Microsoft Entra מחבר בין גישה מותנית לאורחים לבין סקירות גישה, ניהול מחזור חיים ובעלות אחראית.
• Microsoft Entra Private Access – Simply Explained מוסיף נקודת מבט של Zero Trust לגישה ליישומים פרטיים. הוא שימושי כאשר שיתוף פעולה עם אורחים מגיע מעבר ל-Microsoft 365.

נבדק לאחרונה: יולי 2026. פקדי גישה מותנית וחוויות Microsoft Entra עשויים להשתנות לעיתים קרובות.