M365Con 2027 – כנס אונליין חינמי · 11–22 Jan 2027 · 120 sessions→ m365con.net

בלוג · Mirko Peters

סיכוני ממשל של ערוצים משותפים ב-Teams: מה כל ארגון צריך לדעת

By ·

גלו את שיטות העבודה המומלצות לממשל ב-Microsoft Teams! המאמר מסביר כיצד מחסומי מידע מפחיתים את סיכוני SharePoint בערוצים משותפים.

Automatically translated with AI from the original post. Read the English original

▶ BLOGTeams Shared ChannelGovernance Risks: What…M365.FM
Titelbild: Teams Shared Channel Governance Risks: What Every Organization Needs to Know

ערוצים משותפים ב-Microsoft Teams מקלים על שיתוף פעולה כמעט בכל מצב, הן בתוך הארגון והן עם שותפים או לקוחות מהימנים מחוץ לו. אבל לצד הנוחות הזו מגיע גם כפל של אתגרי ממשל. פתאום שיחות רגישות וקבצים לא נשארים רק בתוך החצר שלכם. הם יוצאים דרך השער הקדמי, חוצים את גבולות הנכסים, ואולי מגיעים למקום שאף אחד לא יודע מהו.

אם אתם אחראים על ניהול Teams או על ציות, ערוצים משותפים מציגים סיכונים חדשים ואתגרים ייחודיים. אבטחת מידע, ציות רגולטורי, אזורים אפורים מבחינה משפטית ויכולת לייחס אחריות, כולם נעשים מורכבים יותר. העניין אינו להפחיד אף אחד. העניין הוא לוודא שהארגון יפיק את התועלת וישמור על מה שחשוב באמת. כשנפרק את הסיכונים האלה, תראו מדוע אסטרטגיית ממשל מתוכננת היטב אינה רק רעיון טוב, אלא הכרח בסביבת העבודה הדיגיטלית של היום. סקרנים לגבי ההבדל בין ערוצים פרטיים למשותפים? עיינו במדריך ההשוואה להרחבה על בחירת הגישה המתאימה.

הגדרה: ערוץ משותף ב-Teams

Teams Shared Channel הוא מרחב עבודה שיתופי בתוך Microsoft Teams, המאפשר לחברים מצוותים, מדיירים או מארגונים שונים לתקשר, לשתף קבצים ולעבוד יחד, בלי לעבור לדייר אחר או להתווסף לאותו צוות. ערוצים משותפים שומרים על הרשאות וחברות ברמת הערוץ, ומאפשרים שיתוף פעולה בין-ארגוני עם אותה חוויית צ'אט, קבצים ואפליקציות כמו בערוץ רגיל.

הסבר קצר ושיקולי ממשל: ערוצים משותפים מפשטים שיתוף פעולה בין צוותים ובין ארגונים, שכן הם מצמצמים עומס ניהולי ומונעים שכפול של צוותים או של חשבונות אורח. עם זאת, הם מציבים סיכוני ממשל שיש לנהל: גישה חיצונית לא מתאימה, דליפת מידע, מודלים של הרשאות לא עקביים, תיעוד ביקורת חסר וקשיים בניהול מחזור החיים. ממשל אפקטיבי של סיכוני Teams shared channel כולל מדיניות ברורה להקמה ולאישור, בקרות הקמה אוטומטיות, תיוג עקבי של רגישות ושמירה, ניטור ורישום ביקורת, וסקירות גישה תקופתיות שמוודאות שהערוצים נשארים תואמים לדרישות האבטחה והגנת המידע.

הבנת ערוצים משותפים וממשל אפקטיבי

ערוץ משותף ב-Microsoft Teams מאפשר לצרף אנשים מצוותים שונים, ואפילו מחברות שונות, לשיחה אחת, בלי לתת להם גישה מלאה לכל מה שיש בצוות שלכם. זה דומה לבניית חדר חדש שבו האנשים הנכונים יכולים לעבוד יחד, בעוד שאר הבית נשאר נעול היטב. התכונה נועדה להפוך שיתוף פעולה בין מחלקות או עם גורמים חיצוניים לפשוט כמו עבודה עם הצוות הקרוב.

אבל בכל פעם שפותחים את הדלתות האלה, אפילו רק במעט, צריך להיזהר במיוחד. בין ערוצים פרטיים למשותפים גישת האבטחה משתנה, ופתאום מתמודדים עם קבוצות הרשאות שונות, שאלות על מקום אחסון הנתונים ודאגות לציות. לא כל מידע צריך להיות משותף, ולא לכל אחד צריך להיות מפתח לכל חדר. צריך להיות ברור מי נמצא בפנים, מי מחוצה לו, ומה כל אחד רשאי לעשות.

כאן נכנס הממשל לתמונה. ממשל טוב אינו רק כללים לשם כללים; הוא עוסק בהצבת מעקות בטיחות, כך שאנשים יוכלו לעבוד בביטחון בלי להיקלע לבעיות. כשהממשל הדוק, הוא מגן על הנתונים, שומר על ציות לרגולציה ומקל על מנהלים עסקיים ועל צוות ה-IT לזהות בעיות לפני שהן מתפשטות. להעמקה בהבדלים המעשיים בין ערוצים פרטיים למשותפים, ובאופן שבו כל אחד משתלב באסטרטגיית הממשל שלכם, עיינו במדריך ההחלטה.

כשאתם מקדמים את מדיניות הממשל שלכם ב-Teams, סביבת העבודה לא רק נראית מסודרת יותר, אלא גם פועלת בצורה חלקה יותר ומרגישה בטוחה יותר. היא עוזרת לכם לשמור על סדר, להימנע מטעויות ולבנות סביבה דיגיטלית שאנשים באמת סומכים עליה. למעבר מכאוס לשיתוף פעולה דיגיטלי בביטחון, עיינו במדריך הממשל של Teams וראו מה התוצאות כשעושים את זה נכון.

8 עובדות מפתיעות על ערוצים משותפים וממשל אפקטיבי

  1. ערוצים משותפים יכולים לחצות גבולות דייר מבלי ליצור חשבונות אורח, מה שמפחית את העומס על ניהול הזהויות, אבל גם מגביר את הצורך בבקרות ממשל חוצות דייר.
  2. מדיניות ברמת הערוץ יכולה להיאכף באופן עצמאי ממדיניות הצוותים, ולכן ממשל שמתמקד רק בצוותים עלול להחמיץ סיכונים קריטיים של ערוצים משותפים.
  3. ערוצים משותפים יורשים חלק, אך לא את כל בקרות הציות מהדייר האב. eDiscovery ושמירה עשויים להתנהג אחרת ודורשים הגדרה מפורשת לכיסוי מלא.
  4. משתתפים חיצוניים בערוצים משותפים יכולים לגשת לקבצים ולהקשר הצ'אט בלי להצטרף לצוות המארח. זה מפשט את שיתוף הפעולה, אבל מעלה סיכוני דליפת מידע מפתיעים אם כללי הממשל אינם מדויקים.
  5. יומני הביקורת של פעילות בערוצים משותפים מפוזרים בין דיירים; ניטור מרכזי דורש קורלציה של יומנים ממקורות מרובים כדי לקבל תמונה מלאה של הממשל.
  6. תהליכי הסכמה ואישור לגישה חיצונית לערוצים משותפים מושבתים לעתים קרובות כברירת מחדל. ארגונים שנשענים על אישורים ידניים עלולים להשאיר ערוצים פתוחים מבלי לדעת זאת.
  7. ממשל אפקטיבי מפחית את העומס הניהולי: כללי מחזור חיים ברורים לערוצים משותפים (יצירה, שמות, הקצאת בעלים, סקירה והוצאה משימוש) מפחיתים משמעותית את נטל הציות והאבטחה לטווח הארוך.
  8. בערוצים משותפים, בהירות בתפקידים חשובה במיוחד. ללא תפקידי בעלים ו-אחראי גישה חיצונית מוגדרים במפורש, ערוצים יתומים וקישורים חיצוניים שאינם מנוהלים מתרבים, ומכפילים את סיכוני הממשל.

סיכוני ממשל בערוצים משותפים ב-Teams: טעויות נפוצות

להלן טעויות נפוצות שארגונים עושים בנוגע לערוצים משותפים וממשל אפקטיבי, הסיבה לכל אחת מהן כסיכון, ושלבי המיתון המעשיים.

  • ההנחה שערוצים משותפים זהים לערוצים רגילים ב-Teams

    סיכון: בלבול לגבי חברות, גישה חיצונית ובקרות ציות עלול להוביל לגישה לא מורשית או לחשיפת מידע.

    מיתון: תעדו את ההבדלים (מודל החברות, יחסי הדיירים ובקרות המדיניות) וכללו אותם בהדרכות ובמדיניות הממשל.

  • אי הגדרת שימושים וקריטריונים ברורים ליצירת ערוץ משותף

    סיכון: התפשטות של ערוצים משותפים מיותרים מגדילה את משטח התקיפה ואת עומס הניהול.

    מיתון: צרו מדיניות הקצאה הדורשת נימוק, הקצאת בעלים, כללי מחזור חיים ותהליכי אישור.

  • אי הקצאת בעלים ברורים לערוצים ואחריות למחזור החיים

    סיכון: אף אחד לא מתחזק את החברות, את מחזור החיים של התוכן או את הגדרות הציות, מה שמוביל לגישה מיושנת ולמשאבים יתומים.

    מיתון: לדרוש בעלים בעת היצירה, לאכוף אישור בעלים תקופתי, וליישם ארכוב אוטומטי או תהליכי סקירה.

  • הזנחת גבול הדייר ובקרות שיתוף פעולה חיצוני

    סיכון: ערוצים משותפים כוללים יחסים חוצי דיירים; הגדרות שגויות עלולות לחשוף מידע לדיירים חיצוניים בטעות.

    מיתון: קבעו הסכמים חוצי דיירים, בדקו את הגדרות Azure B2B, והשתמשו בגישה מותנית ובמדיניות גישת אורחים המותאמות לערוצים משותפים.

  • הסתמכות בלעדית על ממשק Teams לממשל ולביקורת

    סיכון: נראות מוגבלת לפעילות, לשינויי חברות ולהעברת נתונים מגדילה את סיכון הציות.

    הפחתה: שלבו ביקורת עם Microsoft Purview/Compliance Center ועם SIEM, הפעילו רישום פעילות, וצרו התראות לאירועי סיכון.

  • אי-יישור של מדיניות ערוצים משותפים עם ממשל המידע הרחב

    סיכון: שמירה, סיווג ובקרות DLP לא עקביים בין הערוצים מובילים לפערי ציות.

    הפחתה: הרחיבו את כללי הסיווג, השמירה וה-DLP הכלל-ארגוניים כך שיכללו ערוצים משותפים; מפו סוגי ערוצים לפרופילי ממשל.

  • התעלמות מהאינטראקציות בין הרשאות לבין תוויות רגישות

    סיכון: תוויות או הגדרות רגישות שאינן חלות כראוי על משאבים של ערוצים משותפים עלולות להחליש את ההגנה בלי לשים לב.

    הפחתה: בדקו את התנהגות התוויות בערוצים משותפים, תעדו את המגבלות, והפעילו בקרות מפצות היכן שתוויות אינן נתמכות.

  • הדרכה והכשרה לא מספקות לשותפים חיצוניים

    סיכון: משתמשים חיצוניים עלולים להשתמש בערוצים בצורה לא נכונה או לעקוף את ציפיות הממשל, מה שמגביר את סיכוני האבטחה והציות.

    הפחתה: ספקו מדריכי קליטה, דרישות אבטחה מינימליות וסקירות תקופתיות לדיירי השותפים שפועלים מול ערוצים משותפים.

  • מתן אפשרות ליצירה ושיתוף בלתי מוגבלים ללא אישורים

    סיכון: התפשטות מהירה ובלתי מבוקרת של ערוצים משותפים מגדילה את המורכבות ואת הסיכון.

    הפחתה: יישמו הקצאה מבוקרת, תבניות ותהליכי בקשה ואישור המשולבים בכלי ITSM או בכלי ממשל.

  • הערכת חסר של הצורך בסקירות ובניטור שוטפים

    סיכון: ממשל סטטי אינו אפקטיבי כאשר מערכות היחסים בדייר והצרכים העסקיים משתנים.

    הפחתה: תזמנו ביקורות קבועות של ערוצים משותפים, חברות, קשרים חיצוניים ומצב הציות; התאימו את המדיניות בהתאם לממצאים.

סיכוני אבטחה וציות מרכזיים בערוצים משותפים של Teams

ערוצים משותפים ב-Microsoft Teams עשויים להיראות כדרך קצרה לעבודת צוות חלקה, אבל הם לא נטולי סיכונים. ברגע שמאפשרים למשתמשים פנימיים וחיצוניים להיכנס לערוצים האלה, מידע רגיש יכול לצאת בקלות מהדלת הראשית. טעויות פשוטות, כמו העלאת מסמכים סודיים או ניהול דיונים פרטיים, עלולות להסלים במהירות אם אין מדיניות אבטחה הדוקה וניטור מתאים.

בעיה גדולה אחת: ככל שמזמינים יותר אנשים, כך קשה יותר לשלוט במי רואה מה. בלחיצה אחת, מסמך שנועד לעיניים פנימיות עלול להגיע לתיבת הדואר של שותף, או אף להידלף לאדם שלא התכוונתם להזמין כלל. דרישות רגולטוריות כמו GDPR ו-HIPAA לא הולכות לשום מקום, וטעות אחת עלולה להכניס את הארגון שלכם לצרות חמורות מול צוותי הציות או הרגולטורים הלאומיים.

אם אתם חושבים שההגדרות ברירת המחדל של Teams מספיקות כדי להגן עליכם, חשבו שוב. תכונות אבטחה רבות אינן מופעלות מראש, וזה משאיר פתח לדליפות נתונים, במיוחד כאשר גישת אורחים אינה מנוהלת בהדוקות. כדאי להגדיר אבטחה מרובת שכבות, לעקוב מקרוב אחר יומני הביקורת, ולאכוף מדיניות שמירה והגנה על נתונים. לסקירה של הידוק האבטחה של Teams לפני שהבעיות מופיעות, ראו את פודקאסט הידוק האבטחה.

בקיצור: ערוצים משותפים פותחים דרכים חדשות לשיתוף פעולה, אבל גם פותחים דלתות לאיומים חדשים. תצטרכו שילוב מכוון של מדיניות, בקרות טכניות וניטור פעיל. מי שלא ימשיך להתעדכן באיומים המתפתחים האלה עלול למצוא את עצמו מדביק פערים במהירות לאחר אירוע.

ניהול גישת אורחים ושיתוף פעולה חיצוני בערוצים משותפים

אחד היתרונות הגדולים של ערוצים משותפים הוא היכולת לעבוד עם אנשים מחוץ לארגון שלכם – שותפים, ספקים, לקוחות – בלי הטרחה של הקמת צוותי Teams חדשים או חשבונות אורח חדשים. עם זאת, לכוח הזה יש גם כאבי ראש משלו. גישת אורחים עלולה להתרחב במהירות מחוץ לשליטה אם לא מנהלים אותה בזהירות.

כדי לעשות זאת נכון, צריך להגדיר בקרות והרשאות ברורות. מי רשאי להזמין משתמשים חיצוניים? לאילו משאבים הם צריכים גישה, ואילו משאבים חייבים להישאר חסומים? בלי גבולות הדוקים, קיים סיכון שמידע רגיש ייפול לידיים הלא נכונות. הגדרה של פתרונות כמו Azure B2B Direct Connect או פתרונות דו-דיירים אחרים דומים עוזרת לכם לשמור על שליטה טובה יותר במי שמוזמן אל "חדר המגורים הדיגיטלי" שלכם, ובמה שהוא רואה כשהוא נמצא שם.

העניין אינו רק הדלקת מתג והכנסת גורמים חיצוניים פנימה. צריך להגדיר מדיניות שמפרטת את הכללים לשיתוף, לנהל את כל ההזמנות, ולבדוק מעת לעת מי עדיין זקוק לגישה, ומי חמק דרך הסדקים ועדיין מסתובב בתוך הערוץ. לסקירה שימושית על האופן שבו ממשל חכם יכול לרסן את הכאוס הזה, מומלץ לעיין בסקירה כללית על ממשל Teams.

אם תאזנו בין פתיחות להגנות חזקות, תקבלו את הגמישות של שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים, בלי הבלגן האבטחתי שנוצר לאורך זמן. הכול מתמצה ביכולת להכניס אנשים כשאתם צריכים אותם, ולהראות להם בנימוס את הדלת כשאתם לא צריכים.

אכיפת הגבלות יצירה וניהול מחזור חיים יסודי

בואו נודה בזה: אם כל אחד בארגון יכול ליצור ערוצים משותפים מתי שירצה, תוך זמן קצר תהיו עם בלגן גדול על הידיים. בלי הגבלות יצירה ומדיניות בעלות ברורה, הערוצים המשותפים מתרבים ומתפשטים, עומסים על Teams והופכים את הפיקוח לסיוט. לכן כדאי להחליט מראש מי מוסמך ליצור את הערוצים האלה, ובאילו נסיבות.

אכיפה הדוקה של בקרות יצירה היא קו ההגנה הראשון. ייתכן שתרצו שרק בעלי צוותים או אנשי צוות מהימנים ייצרו ערוצים משותפים. ארגונים מסוימים הולכים צעד נוסף ודורשים אישורים, מ-IT או מהצד של הציות, לפני שערוץ נוצר. כך מונעים מהדברים לצמוח מעבר לשליטה עוד לפני שמבחינים בכך.

חשוב לא פחות לעקוב אחרי מחזור החיים של כל ערוץ. הכוונה לתיעוד מועד יצירת ערוץ משותף, תזכורות לבעלים על חוסר פעילות, קביעת לוחות זמנים לבדיקה, ונהלים לארכוב או לפירוק של ערוצים ישנים שאוספים אבק. פתרונות אוטומטיים יכולים להקל על התהליך, כך שלא תצטרכו לנהל כל פרט באופן ידני. מעוניינים לצמצם את הריבוי הבלתי מבוקר עם ניהול מחזור חיים אוטומטי ויעיל? כדאי לקרוא את הטיפים המעשיים במדריך לממשל אוטומטי של מחזור החיים.

המסקנה: בקרה הדוקה על יצירה ועל מחזור החיים עוזרת לשמור על ממשל מדויק, על סיכון נמוך, ועל סביבת Teams מסודרת ותואמת דרישות. זה דבר שדורש קצת תכנון, אבל משתלם בכל יום.

אתגרים נפוצים בממשל ערוצים משותפים ושיטות עבודה מומלצות

לא משנה כמה מתכננים היטב, ניהול ערוצים משותפים בפועל מביא איתו שפע של אתגרים. אחד המכשולים המרכזיים הוא להבטיח שהמשתמשים מבינים מתי ואיך עליהם להשתמש בערוצים משותפים לעומת ערוצים רגילים. אם אנשים לא מבינים את ההבדל, או שוכחים את כללי המשחק, מתרחשים מצבים בלגניים.

כאבי ראש טכניים עלולים לצוץ גם הם, כמו חוסר עקביות בגישה, בעיות תאימות בין דיירים, או תכונות של Teams שעובדות יום אחד ונעלמות בשקט למחרת. צריך גם לאכוף מדיניות באופן עקבי, כדי שדברים לא יחמקו מתחת לרדאר בזמן שאתם עסוקים במקום אחר.

אז מה מבדיל בין ארגונים שמצליחים לבין כאלה שטובעים בכאוס של Teams? מבני ממשל ברורים, שמגדירים מי אחראי על מה, איך זורמת התקשורת, ומה עושים כשהמצב מסתבך. סקירות מדיניות קבועות והדרכת משתמשים עוזרות לכולם להיות מסונכרנים. לעיון מעמיק יותר באסטרטגיות ממשל מוכחות, כדאי לקרוא במדריך שיטות עבודה מומלצות לממשל Teams.

לבסוף, אל תשכחו: ממשל תקין הוא תהליך מתמשך. לא מגדירים אותו פעם אחת ושוכחים ממנו. למידע נוסף על האופן שבו מסגרות חזקות שומרות על תפעול חלק, עיינו בדיון על שיתוף פעולה בביטחון. המשיכו לשפר, המשיכו להקשיב, והישארו מעודכנים בשינויים, כי קל הרבה יותר למנוע בעיות דיגיטליות מאשר לנקות אותן בדיעבד.

ניווט במגבלות טכניות ומניעת שיתוף יתר

ערוצים משותפים עשויים להישמע כפתרון מושלם לעבודה חוצת צוותים, אבל לפלטפורמה יש גבולות. תיתקלו בכמה הודעות "לא נתמך", שכן יישומים ושילובים מסוימים, במיוחד תוספים של צד שלישי או כלי ציות מורכבים, עדיין אינם פועלים היטב בערוצים משותפים. הרחבות ובוטים עשויים גם להיות בעלי פונקציונליות מוגבלת, מה שמקשה על הפעילות היומיומית אם אתם נשענים עליהם בכבדות.

שיתוף יתר יכול להיות כאב ראש אף גדול יותר. כאשר קל ליצור ערוצים חדשים, אנשים עלולים להתחיל לשתף מסמכים ושיחות לכל עבר, לפעמים בלי להבין את המשמעות. פתאום מידע רגיש מופיע במקומות הלא נכונים, ויש הרבה יותר ערוצים ממה שמישהו יכול לנהל או לפקח עליהם.

כדי להילחם בהתפשטות הבלתי מבוקרת, לא מספיקות כוונות טובות. יש להציב בקרות ומעקות בטיחות מההתחלה, ולאוטומט ככל האפשר את בקשות הערוצים, האישור וההקמה. כך מצמצמים מרחבים לא פעילים, יתומים או לא מורשים. אם אתם מעוניינים בפתרונות מעשיים לניהול התפשטות של Teams (ולהימנעות מהפתעות), עיינו במדריך על מנגנוני הממשל הנסתרים הללו: תיקון התפשטות Teams.

הטריק האמיתי הוא למצוא את נקודת האיזון, שבה לאנשים יש את הכלים שהם צריכים כדי לעבוד יחד, אבל לא כל כך הרבה חופש שהם חושפים בטעות את סודות החברה. בקרות, הדרכה ובדיקות אוטומטיות יקרבו אתכם לאיזון הזה.

סיכוני ריבוי דיירים, מיקום נתונים וציות משפטי

כאשר ערוצים משותפים משתרעים על פני ארגונים או אזורים שונים, ייתכן שתאחסנו נתונים מחוץ לתחום המוכר לכם, לפעמים במקומות שלא צפיתם. זה מעלה שאלות לא פשוטות בנוגע לציות לחוקים כמו GDPR או HIPAA, במיוחד אם הקבצים או הצ'אטים שלכם נמצאים בסמכות שיפוטית של מדינה אחרת.

ארגונים צריכים לדעת בדיוק היכן נמצאים הנתונים ולוודא שהאחריות המשפטית שלהם ברורה לפני שהם מפעילים את מתג "שיתוף". הגדרת גבולות ומיפוי זרימות נתונים הם צעדים חיוניים בכל שיתוף פעולה חוצה גבולות ב-Teams. לקריאה נוספת על הגנה על גבולות נתונים וציות, עיינו בהסבר על מנגנוני מיקום הנתונים של Microsoft Copilot.

אי-בהירות בבעלות על ערוץ משותף וסיכוני אחריותיות

כאשר לא ברור מי הבעלים של ערוץ משותף, במיוחד בין ארגונים, זו מתכון לבעיות. אם גם הצוות המארח וגם הצוות האורח סבורים שהצד השני "מטפל בעניין", ייתכן שאף אחד לא מנהל הרשאות, ציות או תגובה לאירועים.

הפתרון? הגדירו ותעדו תפקידי בעלות מההתחלה. ודאו שתמיד יש מישהו שאחראי בבירור לניהול, לפיקוח ולניקוי של כל ערוץ משותף. אחריות ברורה מפחיתה סטייה ממדיניות, בעיות ציות, והופכת ביקורות או חקירות לפחות תזזיתיות.

ניטור, ביקורת וזיהוי Shadow IT בערוצים משותפים

עכשיו, הנה בעיה מתגנבת: ברגע שנותנים למשתמשים את היכולת להקים ערוצים משותפים, קיים סיכון שמרחבים לא מורשים או בלתי מבוקרים יצוצו מחוץ לפיקוח הרשמי של ה-IT. זהו "Shadow IT" קלאסי, וזהו סיכון הולך וגובר, משום שכלי ניטור מסורתיים עלולים לא לתפוס הכול כאשר ערוצים חוצים לדיירים של ארגונים אחרים.

שיתוף ושיתוף פעולה עלולים להתרחש ממש מתחת לאף שלכם, תוך שימוש בלוגואים רשמיים ובחשבונות אמיתיים, אבל בלי לפעול לפי מדיניות החברה. קל לערוצים הלא מאושרים האלה להפוך לכיסים בלתי נראים שבהם מידע דולף, הציות מיטשטש, ואף אחד לא באמת שם לב עד שמשהו משתבש.

אם רוצים סיכוי אמיתי להתמודד עם Shadow IT, חובה להגדיר מסלולי ביקורת מקיפים – לא רק בדייר שלכם, אלא (במידת האפשר) גם מעקב אחר הפעילות בכל רשת הדיירים המשותפת. מומלץ לאטמט את הרישום וההתראות, ולסרוק מדי פעם ערוצים לא מורשים או לא פעילים שנשמטו מתחת לרדאר. וכן, הדרכת משתמשים עושה הרבה: אי אפשר להימנע מ-Shadow IT אם אנשים לא יודעים מהם הסיכונים מלכתחילה.

לבסוף, מדיניות ממשל חזקה ותהליכים מתועדים היטב מקלים מאוד על איתור הערוצים הרפאים האלה וסגירתם. רוצים ללמוד עוד על הסיבות שבגללן חלק מסוגי הממשל הם רק אשליה של שליטה אמיתית? עיינו בניתוח המעמיק על אתגרי הממשל ב-Teams deep-dive on Teams governance challenges. נקיטת הצעדים האלה עכשיו תהפוך את נוף ה-Teams שלכם לבטוח יותר, שקוף יותר, והרבה יותר קל לניהול לאורך זמן.

רשימת בדיקה: ממשל ערוצים משותפים ו-Effective Governance

בהתמקדות בסיכוני ממשל של ערוצים משותפים ב-Teams, השתמשו ברשימת הבדיקה הזו כדי להעריך ולאכוף שיטות עבודה מאובטחות ותואמות לגבי ערוצים משותפים.

  • הגדירו יעדים עסקיים ושימוש מקובל בערוצים משותפים (למה הם משמשים ואילו נתונים מותר להעביר בהם).
  • בצעו מלאי של כל הערוצים המשותפים ומפו את הבעלים, המשתתפים והארגונים החיצוניים המחוברים.
  • סווגו את הנתונים והקצו תוויות רגישות לתוכן הנגיש דרך ערוצים משותפים.
  • קבעו מדיניות ברורה לגישה חיצונית ולחברות של אורחים בערוצים משותפים.
  • הגדירו הרשאות מינימליות לחברי הערוץ, והגבילו את הרשאות הבעלים לתפקידים הנדרשים בלבד.
  • הטמיעו גישה מותנית ובדיקות מכשיר וציות עבור משתמשים הניגשים לערוצים משותפים.
  • הפעילו והגדירו ביקורת ורישום עבור פעילויות בערוצים משותפים (יצירה, שינויים בחברות, שיתוף קבצים).
  • הגדירו מדיניות שמירה ומדיניות מניעת אובדן נתונים (DLP) המותאמות לתוכן בערוצים משותפים.
  • בדקו מחדש את הגדרות האמון בדיירים חיצוניים ואת בקרות הפדרציה של הערוצים המשותפים כדי להגביל חשיפה.
  • אטמטו תהליכי הקצאה והסרה של הרשאות המקושרים לאירועי מחזור החיים של עובדים וזהויות ב-HR.
  • דרשו סקירות גישה תקופתיות לחברויות בערוצים משותפים ולשותפים חיצוניים.
  • אכפו מוסכמות מתן שמות ותיוג מטא-נתונים כדי לשפר את יכולת האיתור והממשל.
  • הדרכו משתמשים ובעלים על דפוסי שיתוף פעולה מאובטחים ועל סיכוני הממשל של ערוצים משותפים ב-Teams.
  • תעדו נתיבי הסלמה ופלייבוקים לתגובה לאירועים הייחודיים לפריצות בערוצים משותפים.
  • בדקו תרחישי תגובה לאירועים הכוללים ערוצים משותפים (דליפות נתונים, גורמים זדוניים חיצוניים).
  • נטרו אנליטיקה ומגמות שימוש כדי לזהות גישה חריגה או הוצאת נתונים דרך ערוצים משותפים.
  • בצעו מדי פעם ביקורת ציות לדרישות רגולטוריות לגבי נתונים המשותפים דרך ערוצים.
  • הגבילו שילובי אפליקציות של צד שלישי בערוצים משותפים, והעריכו את הרשאות האפליקציות ואת מצב האבטחה שלהן.
  • הגדירו כללי מחזור חיים לארכיון או מחיקה של ערוצים משותפים לא פעילים ולתוכן הקשור אליהם.
  • מנו בעלי ממשל וקבעו סקירות מדיניות קבועות כדי להתייחס לסיכוני הממשל המתפתחים של ערוצים משותפים ב-Teams.

שיטות עבודה מומלצות לממשל ב-Microsoft Teams וערוצים משותפים ב-MS Teams

מהם סיכוני הממשל העיקריים הקשורים לסיכוני ממשל של ערוצים משותפים ב-Teams?

הסיכונים העיקריים כוללים חשיפה לא מכוונת של נתונים לגורמים חיצוניים, אכיפה לא עקבית של מדיניות הערוצים והגישה לצוותים, תצורה שגויה של אתרי SharePoint התומכים בערוצים משותפים, אי-עמידה בדרישות רגולטוריות, והיעדר פיקוח על האפליקציות המותרות בצוותים. כל אחד מהם עלול לפגוע ב-microsoft teams governance ובאבטחה אם לא יטופל.

כיצד ערוצים משותפים ב-MS Teams מתקשרים עם SharePoint והרשאות אתרי SharePoint?

ערוצים משותפים משתמשים באתר SharePoint לאחסון קבצים; חברי הערוץ המשותף חייבים להחזיק בגישה מתאימה לאתר ה-SharePoint המשויך. הרשאות שאינן מיושרות בין הערוץ לבין אתר ה-SharePoint עלולות ליצור פרצות אבטחה, לכן כדאי לוודא שחברות הערוץ ממופה נכון לגישה לאתר SharePoint, וליישם מדיניות עקבית בסביבת Microsoft 365.

האם בעלים יכולים ליצור ערוצים משותפים, ואילו בקרות יש ליישם כאשר בעלים רשאים ליצור ערוצים משותפים?

בעלים יכולים ליצור ערוצים משותפים אם הארגון הפעיל אותם. שיטות עבודה מומלצות לערוצים משותפים כוללות הגבלת היצירה לבעלים מיועדים, החלת תבניות או מדיניות ערוץ וכללי גישה לצוות, ודרישת תהליכי בדיקה של בעלים כדי לוודא שדרישות הציות ומדיניות מחסומי המידע נלקחות בחשבון לפני היצירה.

כיצד מדיניות מחסומי מידע משפיעה על ערוצים משותפים, והאם ניתן להשתמש במחסומי מידע עם SharePoint?

מדיניות מחסומי מידע מגבילה תקשורת ושיתוף פעולה בין קבוצות מוגדרות. כשהיא מוחלת, היא עלולה למנוע ממשתמשים מסוימים להשתתף בערוצים משותפים חיצוניים או לגשת לתוכן SharePoint המקושר לאותם ערוצים. יש להגדיר את מחסומי המידע של Microsoft Purview יחד עם הגדרות SharePoint, כדי לוודא שמחסומי המידע והערוצים המשותפים פועלים כמתוכנן.

אילו צעדים על ארגונים לנקוט כדי לשמור על מקום עבודה דיגיטלי מאובטח בעת שימוש בערוצים משותפים של Microsoft Teams?

לשמירה על מקום עבודה דיגיטלי מאובטח, יש להגדיר מדיניות ממשל ל-Microsoft Teams ברורה, להפעיל גישה מותנית ו-DLP לקבצים באתרי SharePoint, להגביל מי יכול ליצור ערוצים משותפים, לבקר את חברי הערוץ המשותף, לשלוט באפליקציות Teams, ולבחון באופן קבוע את מדיניות הערוצים ואת גישת הצוותים, כך שממשל ואבטחה של Microsoft Teams יישארו בראש סדר העדיפויות.

כיצד פועלים ערוצים משותפים חיצוניים, וכיצד משתמשים יכולים להשתתף בהם בצורה מאובטחת?

ערוצים משותפים חיצוניים מאפשרים שיתוף פעולה עם משתמשים מארגונים אחרים, מבלי להוסיף אותם לצוות שלכם. כדי להשתתף בערוצים משותפים חיצוניים בצורה מאובטחת, יש לאמת זהויות חיצוניות, להחיל דרישות ציות על פגישות, להגביל גישה לקבצים באמצעות בקרות של אתר SharePoint, לאכוף מחסומי מידע במידת הצורך, ולהשתמש במדיניות ערוץ ובהגבלות על אורחים כדי להפחית סיכוני ממשל.

אילו דרישות ציות חלות על ערוצים משותפים, וכיצד ארגונים יכולים לעמוד בהן?

דרישות הציות כוללות מיקום הנתונים, שמירה, eDiscovery, השבתה משפטית (legal hold) ותקנות ספציפיות לתעשייה. על הארגונים למפות דרישות אלה ליכולות של Microsoft 365: להשתמש בתוויות שמירה, בכלי eDiscovery, בבקרות של Microsoft Purview, ולוודא שהערוצים המשותפים ואתרי SharePoint שלהם נכללים בסריקות ובמדיניות הציות בדייר Microsoft.

כיצד מדיניות במרכז הניהול של Microsoft Teams קשורה לערוצים משותפים ולבקרות ברמת הצוות?

מדיניות במרכז הניהול של Microsoft Teams מגדירה הגדרות ברמת הדייר, כגון מי יכול ליצור ערוצים משותפים, הרשאות אפליקציות ומדיניות פגישות. יצירת מדיניות ערוץ או מדיניות ברמת הצוות עוזרת ליישר את התנהגות הערוץ עם הממשל הרחב של Microsoft Teams, ומבטיחה שערוצים משותפים יופעלו רק היכן שמתאים, ושפעולות ברמת הערוץ יעמדו בכללי הארגון.

מהן שיטות העבודה המומלצות לממשל של Microsoft Teams כדי לצמצם את החשיפה של ערוצים משותפים?

שיטות העבודה המומלצות לערוצים משותפים כוללות: הגבלת היצירה לבעלים מיומנים שעברו הכשרה, החלת הרשאות מינימליות לחברות, אכיפת סנכרון הרשאות של אתר SharePoint, ביקורת קבועה של חברות ושיתוף פעולה חיצוני, שימוש במחסומי מידע היכן שנדרש, הגבלת אפליקציות Teams בתוך ערוצים משותפים, ותיעוד המדיניות ב-Microsoft Learn או במדריכי ממשל פנימיים.

כיצד ארגונים צריכים לטפל בדרישות ציות כשפגישות מתקיימות בערוצים משותפים?

ניתן לעמוד בדרישות ציות לפגישות על ידי הגדרת מדיניות הקלטה ושמירה לפגישות, הפעלת ארכוב לצורכי ציות, וידוא שתוכן פגישה המאוחסן ב-SharePoint או ב-OneDrive כפוף לתוויות שמירה, והחלת מדיניות פגישות במרכז הניהול של Microsoft Teams, כך שתוכן מוקלט או מתומלל יעמוד בהתחייבויות הרגולטוריות.

אילו כלים ומקורות יומן יכולים מנהלים להשתמש בהם כדי לנטר ולבקר ערוצים משותפים?

מנהלים יכולים להשתמש ביומני ביקורת של Microsoft 365, במרכז הציות של Microsoft Purview, בדוחות פעילות של Teams, בדוחות שימוש באתרי SharePoint וביומני כניסה של Azure AD, כדי לעקוב אחר מי נוסף לערוץ המשותף, ניסיונות גישה חיצוניים, שימוש באפליקציות בערוצים ושינויים במדיניות. כך ניתן לאכוף את הממשל והאבטחה של Microsoft Teams ביעילות.

כיצד אפליקציות Teams משפיעות על ממשל הערוצים המשותפים, ואילו בקרות יש להחיל?

לאפליקציות של Teams יש גישה לנתוני ערוצים, וכאשר לא נבדקו הן מגדילות את הסיכון. החילו מדיניות הרשאות אפליקציות, רשימות חסימה או רשימות היתרים במרכז הניהול של Teams, ובדקו את האפליקציות מבחינת עמידה בדרישות התאימות. הגבילו את התקנת האפליקציות בערוצים משותפים, וודאו שהאפליקציות מכבדות את מדיניות SharePoint ומדיניות מחסומי המידע, כדי למנוע דליפת נתונים.

אילו צעדים מעשיים נדרשים כדי ליצור מדיניות לערוצים משותפים שתואמת את מסגרת הממשל הארגונית?

יצירת מדיניות לערוצים משותפים מתבצעת על ידי הגדרה של מי רשאי ליצור ערוצים משותפים, קביעת האישורים הנדרשים, קישור יצירת הערוצים לתקני הקמת אתרי SharePoint, אכיפת מחזור בדיקה קבוע של חברות, החלת כללי שמירה וכללי מחסום מידע, ותיעוד המדיניות בחומרי הממשל, כך שהצוותים יפעלו לפי נהלים אחידים.

היכן מנהלים יכולים למצוא הנחיות והדרכות רשמיות בנושא ממשל Microsoft Teams וערוצים משותפים?

מנהלים צריכים לעיין ב-Microsoft Learn לקבלת תיעוד רשמי ושיטות עבודה מומלצות, במרכז הציות של Microsoft 365 ובהנחיות מחסומי המידע של Microsoft Purview לעניין ציות, ובתיעוד של מרכז הניהול של Teams להגדרת מדיניות ערוצים וגישה לצוותים. יש לשלב משאבים אלו עם מדריכים פנימיים כדי להפעיל את הממשל בפועל.

עקבו אחרי הפודקאסטSpotify

Entities in this article

Shared channels Governance Microsoft Teams Compliance Guest access Fabric workspace Access reviews Audit logs

Related articles

RSS